דוד חי הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב דוד חי הכהן
הרב דוד חי הכהן באזכרה לרב יעקב יוסף, בית כנסת ובית מדרש אורות התורה בת-ים
הרב דוד חי הכהן באזכרה לרב יעקב יוסף, בית כנסת ובית מדרש אורות התורה בת-ים
לידה 5 בפברואר 1945 (בן 79)
כ"ב בשבט תש"ה
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בת ים, ירושלים
השתייכות חרדים לאומיים
תחומי עיסוק תלמוד, תנ"ך, אמונה פסיקת הלכה
תפקידים נוספים ראש מוסדות אורות התורה בבת ים וראש הישיבה הגבוהה נתיבות ישראל, לשעבר רב שכונת רמת הנשיא בבת ים
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב מרדכי עטיה
חיבוריו ראה להלן
פרסים והוקרה יקיר בת ים (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דוד חי הכהן (מזדהה בשם המשפחה כהן) הוא ראש ישיבת נתיבות ישראל ראש קהילת אורות התורה ורב שכונה בבת ים. מחברי וממקימי ארגון "רבני הארץ הטובה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דוד חי הכהן נולד וגדל בירושלים להוריו יחזקאל כדורי וסעידה כהן, שעלו מספר שנים לפני לידתו מעיראק. בילדותו היה לומד בחופשים בישיבת פורת יוסף בגאולה והסתופף בצלם של רבני הישיבה, בניהם הרב יהודה צדקה. דודו של אביו הוא הרב אליהו כנוש, שהיה רב בעדת הבבלים ושימש כשוחט האישי של רבי יוסף חיים, ה'בן איש חי'. במשפחתו נהגו כפי פסיקותיו של ה'בן איש חי' וכך נוהג ופוסק הרב.

למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר, ואחר כך בישיבת כרם ביבנה. שירת בצבא במסגרת ההסדר בזמן לימודיו בישיבת הסדר זו. בהמשך למד בישיבת מרכז הרב, נקשר במיוחד אל ראשי הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט, הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא, וכן אל הרב מרדכי אליהו.

יש לציין שהרב מגדיר את הרב צבי יהודה הכהן קוק כרבו המובהק ביותר[1].

נשא לאשה את עדינה, בתו של הרב דוד סילבר, רב העיר האריסברג, נכדתו של הרב אליעזר סילבר נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, נשיא ועד ההצלה ונשיא אגודת ישראל באמריקה. דוד של אשתו הוא הרב יהודה גרשוני זצ"ל.

בשנת תשל"ה נשלח לבת ים על ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, לכהן במשרת רבנות לפי בקשת תושבי בת ים, וכדי לחזק רוחנית את העיר ולהקים בה גרעין תורני. יש לציין שבאותו הזמן היה אמור הרב ללכת להיות רב באור יהודה, אך בשל הבקשה הנוספת שהגיעה אל הרב צבי יהודה מתושבי בת ים, סבר הרב צבי יהודה שיש להעדיף את בת ים בשל היותה עיר גדולה יותר ובה ניתן יהיה להשפיע יותר.

התחיל את דרכו בבת ים בחדר שבו התקיים מניין לבני עדות המזרח בשבתות, במתחם בית המדרש בקריית באבוב בעיר, שם התחיל לבנות קהילה וגם להחזיר אנשים בתשובה. בשנת ה'תש"ם הונחה אבן פינה לבית הכנסת, שאותו סיימו לבנות כעבור ארבע שנים, בית הכנסת נבנה בעבודה עברית על ידי אנשי הקהילה, שבנו אותו כל ערב לאחר השיעור של הרב, בית הכנסת הוא מהגדולים בעיר בת ים ונודע בשל סגנון בנייתו הייחודי והמפואר, יש בו כארבע מאות וחמישים מקומות ישיבה ומתקיימים בו כמה מניינים לתפילות שחרית, מנחה וערבית, שיעורי דף היומי ועוד. במתחם בית הכנסת יש גם בית כנסת אשכנזי הנקרא 'נר יוסף', כמו כן יש במקום כולל לפנסיונרים. בית הכנסת נקרא בשם "אורות התורה", על שם ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בהמשך הקים גני ילדים (כיום יש במוסדות שמונה גני ילדים) ובית ספר יסודי ממלכתי דתי לבנים ובנות (בהפרדה) בעיר אשר גם הם קרויים "אורות התורה". ב-2016 פוצל בית הספר "אורות התורה" ונותר מוסד לבנים בלבד, בעוד הבנות הועברו ממנו אל בית ספר יסודי ממלכתי דתי חדש תחת מוסדות הרב, שנקרא "שירה חדשה". כמו כן פתח הרב בבת ים את אולפנת "צביה". במוסדות אלו מתחנכים כאלף תלמידים. רובם התלמידים תושבי העיר בת ים, וישנם תלמידים המגיעים מהערים הקרובות, חולון, ראשון לציון, תל אביב והסביבה, בשל רמתם התורנית של המוסדות הללו.

הרב דוד חי הכהן בבית כנסת בלוד

בשנת ה'תשס"א הקים חטיבת ביניים, שהפכה בשנת הלימודים ה'תשס"ח להיות חלק מישיבת בני עקיבא אדר"ת בעיר. בשנת ה'תש"ע חטיבת הביניים שינתה את מסלולה למסלול ישיבה לצעירים שלומדים בה לימודי קודש מוגברים ולימודי חול ברמה רגילה, הישיבה לצעירים היא מסגרת שנמצאת בתוך הישיבה התכונית אדר"ת בבת ים ופועלת באופן עצמאי חלקית, הישיבה מיועדת לכיתות ז' - י"ב.

כחלק מהמוסדות פועלים בעיר גם סניפים לנוער של תנועת אריאל, סניף לבנים וסניף לבנות, בנוסף לזה יש גם ספרייה לילדים שהוקמה על ידי נשות הקהילה שראו בכך צורך, כמו כן המוסדות מפעילים ארגון צדקה שמחלק מזון לעשרות משפחות בעיר ודואג לנזקקים שונים.

בשנת ה'תשס"ד הקים יחד עם קבוצת אברכים מישיבת מרכז הרב ישיבה גבוהה הנקראת "נתיבות ישראל", המונה כ-70 תלמידים (נכון לשנת ה'תשפ"ג). בשנת ה'תשס"ז הקים הרב הכהן בית כנסת נוסף בבת ים, "אור חדש", הממוקם מעל בית הספר היסודי "אורות התורה" ובסמוך לבנייני קהילת "אורות התורה". בשנת התשע"ח הקים בית כנסת נוסף הנקרא 'אהל משה', על שם בחור מהקהילה שנפטר. חלק מתלמידיו מכהנים כרבני בתי כנסת נוספים בעיר בת ים ואף בעיר חולון. אחד מתלמידיו הוא הרב נתנאל טל שאוליאן, ראש ישיבת ההסדר בחולון.

הרב מעביר שיעורים בישיבת מרכז הרב, שיעורים אלו הופסקו בשלב מסוים, אך עם הטלטלה שעברה הישיבה בשנת ה'תשנ"ח בעקבות פרישתם של אנשי הר המור, חידש את השיעור לבקשת הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, במטרה לחזק את הישיבה. במענה לשואל כתב "הישיבה היא ספוגה בתמצית הרוח שלה ברב קוק זצ"ל ובדרך בנין העם שהתווה בנו הרב צבי יהודה, ובשקידה, גדלות בתורה ולמדנות מתוך עמידה על צדקתנו ללא חת כפי שהתווה הרב אברהם שפירא זכר צדיקים לברכה. כל רבני הישיבה שהזכרת אחד אחד הם בעלי שיעור קומה בכל התורה ומלאים באורה של התורה הגואלת. אין ספק שהיא בעלת בכורה בין כל הישיבות בארץ"[2]

מעביר גם שיעורים באתר מכון מאיר. בעבר הגיש פינה שבועית קבועה בערוץ 7. כיום מגיש פינה שבועית בנושא פרשת השבוע ברשת מורשת. משמש כנשיא וכמורה דרך לתלמוד תורה "מאור התורה" בשכונת קריית משה בירושלים. הרב דוד חי הוא גם חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בשנת 2020 היה ממקימי איחוד רבני תורת הארץ הטובה והוא חבר בו מאז היווסדו.

ב-2021 ראש העיר צביקה ברוט החליט להעניק לו את אות יקיר העיר בת ים[3].

פסיקות בולטות והשקפת עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגל בפעולות של איחוד בין קבוצות ומגזרים שונים של שומרי מצוות. בבחירות המוניציפליות (תשס"ט) יזם איחוד המפלגות הדתיות בבת ים. כמו כן, יזם כנס רבנים שבו השתתפו רבנים חרדים ודתיים-לאומיים.

במערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע קרא לאיחוד המפלגות נעם, עוצמה יהודית, האיחוד הלאומי והבית היהודי

ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, שהייתה בשותפות רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור"[7].

באדר תשפ"ג ביום בו בוטל חוק ההתנתקות בצפון השומרון הורה לא לומר תחנון[8].

בג' אלול תשפ"ג, לאחר העמקה מחודשת בסוגייה, הגיע למסקנה שפתיל תכלת מארגמון קהה קוצים, הוא התכלת האמיתי, ולדעתו יש להטילו בציצית[9]. עם זאת אינו מורה לאחרים להטיל תכלת בטליתם, לשואלים אותו עונה שהוא מטיל תכלת בציצית. זאת לאחר שנים רבות בהן סבר שאין להטיל תכלת בציצית.[10]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עריכת נר לדוד - המלכות הראויה לישראל לאור דמותו של דוד מלך ישראל.
  • מה ידידות - בנושא מלאכות שבת, הלכותיהן למעשה והרעיון שמאחוריהן.
  • במעמד השחר - בנושא אמונה ותפילה.
  • שיר למעלות ארצנו - סדרה של שלושה ספרים בנושא תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.
  • אמת ואמונה- שיחות על פרשיות שבוע בשני כרכים.
  • שיחות לחג החנוכה
  • שיחות לחודש אדר
  • יונת אלם - פירוש על ספר יונה שהוצא לאור על ידי תלמידיו.
  • אור לישרים - פירוש על מגילת אסתר שהוצא לאור על ידי תלמידיו.
  • מאירת עיניים - פירוש על הגדה של פסח שהוצא לאור על ידי תלמידיו.
  • מועדי חיים - שיחות על המועדים מחודש אלול עד אדר. הוצא לאור על ידי תלמידיו
  • דבריך יאיר - שיחות הרצי"ה על הנביאים, ששוכתבו על ידי הרב יאיר אוריאל (בעריכת הרב ובביאורו).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד חי הכהן בוויקישיתוף

ישיבת נתיבות ישראל | הישיבה הגבוהה בעיר בת ים (niby.org.il) אתר הישיבה הגבוה של הרב

האתר של המרכז הרוחני אורות התורה http://orot-hatorah.co.il/

שיעורים ומאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]