דוכסות סקסוניה-רמהילד
 | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה | גרמנית |
| עיר בירה | רמהילד |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | חלוקת הדוכסות בין יורשי ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה |
| תאריך | 1680 |
| פירוק | ירושת הנחלות על ידי דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד |
| תאריך | 1710 |
| ישות קודמת |
דוכסות סקסוניה-גותה |
| ישות יורשת |
דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד |
  | |
דוכסות סקסוניה-רמהילד (גרמנית: Sachsen-Römhild, נהגה "זקסן-רמהילד") הוא שמה של דוכסות גרמנית בתורינגיה, שהתקיימה במשך תקופה קצרה, וצורפה לאחר מכן לדוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית וטין החזיק בנחלות נרחבות בסקסוניה, סקסוניה-אנהלט, ותורינגיה. בשנת 1485 פוצלה הנחלה בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה). בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ, הנסיך הבוחר מסקסוניה, בעקבות המלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. לאחר מותו פוצלה הדוכסות בין בניו; יוהאן פרידריך השני, דוכס סקסוניה קיבל את אזור אייזנך וקובורג, יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר קיבל את אזור ויימאר, ואילו יוהאן פרידריך השלישי, דוכס סקסוניה-גותה קיבל את אזור גותה. בשנת 1566 ירש יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר את אחיו, אך בשנת 1572 שוב פוצלה הדוכסות בין יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר לבין אחייניו יוהאן קזימיר, דוכס סקסוניה-קובורג ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-אייזנך. לאחר מותו של פרידריך וילהלם הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר בנו של יוהאן וילהלם, דוכס סקסוניה-ויימאר בשנת 1602, חולקה הדוכסות בין אחיו יוהאן השני, דוכס סקסוניה-ויימאר ובין בנו יוהאן פיליפ, דוכס סקסוניה-אלטנבורג. בשנת 1640 נתן וילהלם הראשון, דוכס סקסוניה-ויימאר את חלק מנחלתו לאחיו הצעיר ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-גותה, שירש בשנת 1672 את דוכסות סקסוניה-אלטנבורג. לאחר מותו בשנת 1675 שלטו בניו במשותף, ובשנת 1680 פוצלה הדוכסות בין שבעת בניו; פרידריך הראשון, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג, אלברכט החמישי, דוכס סקסוניה-קובורג, ברנהרד הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, היינריך, דוכס סקסוניה-רמהילד, כריסטיאן, דוכס סקסוניה-אייזנברג, ארנסט השלישי, דוכס סקסוניה-הילדבורגהאוזן, ויוהאן ארנסט, דוכס סקסוניה-זאלפלד. היינריך הקים את חצרו ברמהילד, ובכך הפכה נחלתו לדוכסות סקסוניה-רמהילד. בשנת 1710 מת היינריך, דוכס סקסוניה-רמהילד, והתעוררה מחלוקת ירושה שהתקיימה עד לשנת 1735, אך לבסוף הוחלט לצרף את רוב אדמותיו לדוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד, בעוד ששאר הנחלה התחלקה בין האחים האחרים.
בשינויים שחלו במדינות תורינגיה בשנת 1826, לאחר מותו של פרידריך הרביעי, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג ללא יורשים, אוחדו כל אדמות סקסוניה-רמהילד תחת דוכסות סקסוניה-מיינינגן.
