דני וילנב
 | |
| דני וילנב בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1967 (בן 56) טרואה ריבייר, קוויבק, קנדה |
|---|---|
| שם לידה |
Denis Villeneuve  |
| מדינה |
קנדה |
| תקופת הפעילות | מ-1994 |
| עיסוק | במאי קולנוע ותסריטאי |
| מקום לימודים |
|
| יצירות בולטות |
אסירים (2013) המפגש (2016) |
| בן או בת זוג |
Tanya Lapointe |
| צאצאים |
Salomé Villeneuve |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
דֵנִי וִילְנֵב (בצרפתית: Denis Villeneuve; נולד ב-3 באוקטובר 1967) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע קנדי. זוכה שלושה פרסי ג'יני לבמאי הטוב ביותר על הסרטים מערבולת (2000), פוליטכניק (2010) והאישה ששרה (2011). בטקס פרסי אוסקר ה-89 היה וילנב מועמד לזכייה בפרס לבמאי הטוב ביותר על סרטו המפגש (2016).
סרטים נוספים שהביאו לפריצת דרכו כבמאי בעל שם עולמי הם שוברי הקופות אסירים (2013), סיקאריו (2015) ובלייד ראנר 2049 (2017).
ב-2021, וילנב חזר לז'אנר המדע בדיוני עם אפוס הפנטזיה-הרפתקאות הגדול, "חולית" המבוסס על ספרו של פרנק הרברט שכבר זכה לעיבוד קולנועי משנת 1984 מאת דייוויד לינץ'.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילנב נולד ב-3 באוקטובר 1967 בעיר הקנדית דוברת הצרפתית טרואה ריבייר אשר בקוויבק, ובבגרותו למד באוניברסיטת קוויבק במונטריאול. נשוי לטניה לפואנט, מפיקת סרטים תיעודיים, ואב לשלושה ילדים מקשר קודם.[1]
יצירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת הקריירה שלו ביים וילנב סרטים קצרים, ובשנת 1991, בהיותו בן 24, זכה בפרס "מרוץ אירופה-אסיה" (La Course Europe-Asie) מטעם תאגיד השידור הקנדי.
בשנת 2001 זכה לראשונה וילנב להכרה בינלאומית כאשר סרטו הארוך השלישי – מערבולת (Maelström) – הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, זכה בפרס "הסרט הקנדי הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, וכן בחמישה פרסי ג'יני, ביניהם פרסים לסרט, לבימוי ולתסריט הטובים ביותר. בשנת 2009 יצא סרטו הרביעי פוליטכניק (Polytechnique) המשחזר את הטבח באקול פוליטכניק בו נרצחו 14 סטודנטיות. גם סרט זה זכה בפרס "הסרט הקנדי הטוב ביותר" בפסטיבל טורונטו ובתשעה פרסי ג'יני, ביניהם פרסים לסרט, לבימוי ולתסריט הטובים ביותר.
סרטו האישה ששרה אותו כתב וביים בשנת 2010 זכה לשבחי המבקרים, קטף פרסים רבים (ביניהם שמונה פרסי ג'יני), והיה מועמד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי באפט"א.[2] כמו כן נבחר הסרט לייצג את קנדה בטקס פרסי אוסקר ה-83 ואף זכה למועמדות לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.[3] בשנת 2011 נבחר הסרט לאחד מעשרת הסרטים הטובים ביותר של השנה על ידי עיתון הניו יורק טיימס,[4] ווילנב עצמו דורג על ידי מגזין וראייטי כאחד מעשרת הבמאים המבטיחים ביותר.[5]
בשנת 2013 ביים בארצות הברית את מותחן הפשע אסירים, שהיה סרטו הראשון בשפה האנגלית. הסרט, בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול ויו ג'קמן, הפך לשובר קופות כשגרף למעלה מ-120 מיליון דולר בהקרנות ברחבי העולם,[6] זכה לביקורות חיוביות והיה מועמד לפרסים רבים, ביניהם לפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר.[7]
לאחר עבודתם המשותפת ב'אסירים', חזר וילנב לשתף פעולה עם ג'ילנהול במותחן הפסיכולוגי אויב, המבוסס על ספרו של ז'וזה סאראמאגו האדם המשוכפל. הסרט דל התקציב זכה להכנסות צנועות של כ-3.4 מיליון דולר בסך הכול.[8]
בשנת 2015 ביים את מותחן הפשע סיקאריו, בכיכובם של אמילי בלאנט, בניסיו דל טורו וג'וש ברולין. הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וזכה להכנסות של כ-85 מיליון דולר ברחבי העולם.[9]
בשנת 2016 ביים וילנב את סרט המדע הבדיוני המפגש, המבוסס על סיפור קצר מאת טד צ'יאנג בשם "סיפור חייך" (Story of Your Life). הסרט, בכיכובם של איימי אדמס וג'רמי רנר, זכה להצלחה מסחרית אדירה, כשגרף מעל ל-190 מיליון דולר ברחבי העולם.[10] הסרט היה מועמד לשמונה פרסים בטקס פרסי אוסקר ה-89, ביניהם לסרט הטוב ביותר, לבמאי הטוב ביותר (וילנב) ולתסריט המעובד הטוב ביותר.[11]
באוקטובר 2017 יצא סרטו העשירי של וילנב, בלייד ראנר 2049, כסרט המשך למותחן בלייד ראנר משנת 1982. הסרט הופק על ידי רידלי סקוט, ומככבים בו בין היתר השחקנים האריסון פורד, ראיין גוסלינג וג'ארד לטו.[12][13]
במאי 2016 פורסם כי וילנב עתיד לביים עיבוד לספר המתח הנורווגי שכתב יו נסבו, "הבן" (The Son).[14] בדצמבר 2016 פורסם כי הוא מועמד לביים עיבוד לספר המדע הבדיוני "חולית", שכתב פרנק הרברט.[15] לאחר תהליכי הפקה ופיתוח, יצא בספטמבר 2021 הסרט "חולית", בבימויו, הפקתו וכתיבתו של וילנב. הסרט זכה לביקורות משבחות בכל העולם ולהצלחה קופתית.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוסמוס (1996) Cosmos
- ה-32 באוגוסט על כדור הארץ (1998) August 32nd on Earth
- מערבולת (2000) Maelström
- פוליטכניק (2009) Polytechnique
- האישה ששרה (2010) Incendies
- אסירים (2013) Prisoners
- אויב (2013)
- סיקאריו (2015) Sicario
- המפגש (2016) Arrival
- בלייד ראנר 2049 (2017) Blade Runner 2049
- חולית (2021) Dune
- חולית: חלק שני (2024) Dune: Part Two
- The Son (TBA) - מיני-סדרה ברשת HBO
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דני וילנב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דני וילנב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
דני וילנב, באתר AllMovie (באנגלית)- דני וילנב, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
דני וילנב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דני וילנב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דני וילנב, באתר Discogs (באנגלית)- אמיר קמינר, "להפוך את בלייד ראנר לשלי זה מפחיד", באתר ynet, 10 בנובמבר 2016
- אינה טוקר, "רידלי סקוט אמר לי: זה הסרט שלך. תעשה איתו מה שאתה רוצה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2017
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Denis Villeneuve of ‘Arrival’ Leans In to Strong Heroines, באתר הניו יורק טיימס, 10 בנובמבר 2016
- ^ Incendies, באתר Rotten Tomatoes
- ^ רשימות המועמדים והזוכים בטקס פרסי אוסקר ה-83, באתר הרשמי של הפרס
- ^ Riding Off Into Civilization’s Sunset, באתר ניו יורק טיימס, 14 בדצמבר 2011
- ^ Variety taps Canadians among directors to watch, באתר וראייטי, 3 בינואר 2011
- ^ Prisoners, באתר Boxoffice Mojo
- ^ 11-time Oscar nominee Roger Deakins talks ‘Prisoners’ and the upcoming ‘Unbroken’, באתר Uproxx, 31 בינואר 2014
- ^ Enemy, באתר Boxoffice Mojo
- ^ Sicario, באתר Boxoffice Mojo
- ^ Arrival, באתר Boxoffice Mojo
- ^ רשימות הפרסים והמועמדויות של 'המפגש', באתר IMDb
- ^ אינה טוקר, "רידלי סקוט אמר לי: זה הסרט שלך. תעשה איתו מה שאתה רוצה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2017
- ^ Blade Runner 2049, באתר IMDb
- ^ Jake Gyllenhaal, Denis Villeneuve to Reunite for Crime 'Drama ‘The Son, באתר וראייטי, 26 במאי 2016
- ^ ‘Blade Runner 2049’ Helmer Denis Villeneuve Eyed to Direct ‘Dune’ Reboot, באתר וראייטי, 21 בדצמבר 2016
| הקודם: 2021: קלואי ז'או – ארץ נוודים |
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – הבימוי הטוב ביותר 2022: דני וילנב – חולית |
הבא: 2023: באז לורמן – אלביס |