האחיות ברונטה

האחיות ברונטה, כפי שצוירו על ידי אחיהן, פטריק ברנוול ברונטה, סביבות 1834

האחיות ברונטה - שרלוט (1855-1816), אמילי (1848-1818) ואן (1849-1820) - השתייכו למשפחה אנגלית מהמאה ה-19, שהייתה מבורכת בכישרונות ספרותיים. המשפחה עוררה עניין רב, בייחוד מאז שהחלו להתפרסם הרומנים של שלוש האחיות: "ג'יין אייר" מאת שרלוט ברונטה, "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה ו"הדיירת מאחוזת ויילדפיל" מאת אן ברונטה. שני הספרים הראשונים הם מהידועים ברומנים שבספרות האנגלית.

כנהוג באותה תקופה, פרסמו האחיות את ספריהן בשמות בדויים של גברים, כדי להסתיר את זהותן כנשים. הספרים זכו לתשומת לב מיידית של הציבור, בשל מקוריותם ובשל עוצמת הרגשות שהפגינו. "ג'יין אייר" היה הראשון שהצליח מאוד, ולאחר שנים הצטרפו גם שני הספרים האחרים לרשימות ההצלחה, על אף שספריהן של שרלוט ואמילי מפורסמים יותר מספריה של אן.

משפחת ברונטה

שלוש האחיות ברונטה היו בנותיהם של כומר ממוצא אירי, פטריק ברונטה, ואשתו מריה ברנוול ברונטה. למשפחת ברונטה היו חמש בנות ובן אחד, והיא השתקעה בכפר האוורת' (Haworth) שבערבות יורקשייר לאחר שהאב קיבל שם משרה של כומר הקהילה.

לאחר זמן קצר נפטרה אם המשפחה, ובעקבותיה הלכו גם שתי הבנות הבוגרות, מריה ואליזבת. אחותה של האם, אליזבת ברנוול, הגיעה מקורנוול כדי לטפל בארבעת הילדים שנותרו, שרלוט, אמילי, אן, והבן פטריק ברנוול.

כל הילדים במשפחת ברונטה זכו לחינוך בבתי ספר שונים וגם בביתם. פעמים רבות הם נאלצו לשהות לבדם בביתם המבודד, ולהעסיק את עצמם ביצירת עולמות בדויים ובכתיבת סיפורים. שלוש האחיות הועסקו מדי פעם כמורות ואומנות, ובשלב מסוים אף נסעו שרלוט ואמילי לבריסל כדי לשפר את הצרפתית שלהן וללמוד גרמנית. הן תכננו לפתוח בית ספר במימון דודתן, אך נאלצו לחזור באמצע לימודיהם לאחר שזו נפטרה. שרלוט חזרה לבריסל לשנה נוספת, ועל פי מכתביה ניתן להתרשם שהתאהבה באחד המורים בבית הספר, קונסטנטין הגר, שהיה איש בעל תפיסה וניסיון יוצאי דופן. הוא השפיע רבות על שרלוט, אלא שהיה נשוי, והיא ניתבה את השפעתו עליה לכיוון הספרותי.

בשנת 1845 התאחדה המשפחה שוב, אך הבן, פטריק, ששאיפתו להתפרסם כצייר נכזבה, כבר היה אלכוהוליסט שמכור לסמים. בשנת 1846 פרסמו האחיות ספר שירה תחת שמות בדויים, שנוצרו מהאות הראשונה של שמותיהן: קורר, אליס ואקטון בל (Curer, Ellis and Acton Bell). הוצאת הספר עלתה להן 50 לירות שטרלינג, אך הן הצליחו למכור ממנו רק שני עותקים. שרלוט ניסתה ללא הצלחה לפרסם את ספרה הראשון, "הפרופסור", ואז שלחה במקומו את "ג'יין אייר", שהתבסס רבות על ניסיונותיה בחיים, והצלחתו הייתה מיידית.

ספר השירה שהוציאו שרלוט, אמילי ואן ברונטה בשמות בדויים, בשנת 1846

קשה להצביע על התאריך המדויק שבו יצא לאור ספרה היחיד של אמילי "אנקת גבהים", אך יש לשער שעבדה עליו שנים רבות, והוא אכן שונה לחלוטין מספריהן של אחיותיה. גם אם היא חולקת עימן את אותו דמיון עשיר והומור יבש בריטי, מנותק ספרה של אמילי מחייה האישיים, ונתון כולו תחת השפעת הנוף הפראי של ערבות יורקשייר המתוארות להפליא. זהו ספר עז, פראי ויוצא דופן.

שני הרומנים של אן, הושפעו מניסיונה בעבודתה עם ילדי עשירים מפונקים. ספרה הידוע ביותר, "הדיירת מאחוזת ויילדפיל", נחשב לאחד מהרומנים הפמיניסטיים הראשונים. הוא זכה להצלחה רבה מיד עם הוצאתו לאור, אך באופן מפתיע, לאחר מותה של אן, מנעה אחותה שרלוט את יציאתו המחודשת, משום שסברה שהספר אינו תואם את אופיה העדין של אחותה.

פטריק, אחיהן, מת בספטמבר 1848. אמילי חלתה בהלווייתו, וניסתה להתגבר על מחלתה ללא עזרת רופאים, אך נפטרה משחפת בדצמבר 1848. זמן קצר לאחר מכן חלתה גם אן, ומתה במאי 1849.

לאחר מות אחיותיה, נותרה שרלוט בבית אביה וכתבה שני רומנים נוספים, "שירלי" ו"וילט".

ב-1854 נישאה שרלוט לסגנו של אביה, הכומר בל ניקולס. במרץ 1855 נפטרה בעודה בהיריון.

מקומן של האחיות ברונטה בתרבות

מוזיאון משפחת ברונטה בבית הכומר בהוורת'

ייחודן של האחיות ברונטה כרוך גם בהתבדלותן כקבוצה בביתן. השפעתן על הספרות קיימת, אך קשה להצביע מפורשות היכן היא מתרחשת. אצל סופרים כמו תומאס הרדי וג'ורג' אליוט ניתן להבחין בהשפעה של עולם אפלולי ומיוסר. "ג'יין אייר" ו"אנקת גבהים" הם ספרים שנקראים בשקיקה עד היום.

מאז שנת 1857, עת פרסמה אליזבת' גסקל את ספרה המפורסם: "חייה של שרלוט ברונטה" לא חלפה שנה אחת מבלי שיפורסמו פרטים נוספים על ההופעה בספרות של בנות ברונטה. החל ממאמרים בעיתונות, ביוגרפיות, סרטים על פי ספריהם, איורים על מגבות מטבח, משחקים ואף רומנים.

ביתם של משפחת ברונטה הפך למקום עלייה לרגל, ואלמנה של שרלוט סיפר על מאות ואלפים שהיו באים כדי לראות את הבית שבו גדלו האחיות המוכשרות. לעיתים היה האב הכומר נעתר לבקשות המבקרים ומספר על בנותיו.

בשנת 1979 הופק סרט קולנוע בבימויו של אנדרה טשינה ובכיכובה של איזבל אג'אני: "האחיות ברונטה". בשנת 2022 הופק סרט הקולנוע "אמילי" בבימויה של פרנסס או'קונור.

בשנת 2016, שופץ ושוחזר בית ספר שבו עבדו האחיות כמורות, לאחר מבצע גיוס תרומות שנמשך שמונה שנים.

ספריהן של האחיות ברונטה

שלוש האחיות במשותף

• ספר שירה שהוציאו שלוש האחיות ברונטה בשמות בדויים (1846)

שרלוט ברונטה

• ג'יין אייר (1847)
• שירלי (1849)
• וילט (1853)
• הפרופסור (1857)

אמילי ברונטה

• אנקת גבהים (1847)

אן ברונטה

• אגנס גריי (1847)
• הדיירת מאחוזת ויילדפיל (1848)

לקריאה נוספת

• Alexander, Christine; Sellars, Jane (1995). The Art of the Brontës. Cambridge University Press. ISBN 9780521438414. Retrieved 10 February 2017.
• Barker, Juliet R. V. (1995). The Brontës. London: Phoenix House. ISBN 1-85799-069-2.
• Drabble, Margaret, ed. (1985). The Oxford Companion to English Literature (Fifth ed.). ISBN 978-0-19-866130-6
• The life of Charlotte Bronte / Elizabeth Gaskell

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האחיות ברונטה בוויקישיתוף

• על הכפר האוורת' והאחיות ברונטה
• נורית זרחי, "האומנת והמשוגעת; על שני טיפוסי נשים בספרות", מעריב, 25 בינואר 1980

• The Bronte Society, Bronte Parsonage (אורכב 14.09.2018 בארכיון Wayback Machine) Museum
• Amy Blumsom, ‏11 things you didn't know about the Brontës, The Telegraph, 7 October 2015