הנס אגדה
 | |
| לידה |
31 בינואר 1686 הארסטאד, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1758 (בגיל 72) Stubbekøbing, דנמרק |
| מדינה |
נורווגיה |
| מקום מגורים |
בית הנס אגדה |
| השכלה |
אוניברסיטת קופנהגן |
| השקפה דתית |
לותרניזם |
| בן או בת זוג |
גרטרוד ראסק (1707–?) |
  | |
הנס אֶגֶדֶה (בנורווגית: Hans Egede; 31 בינואר 1686 - 5 בנובמבר 1758) היה מיסיונר דני-נורווגי, שייסד בשנת 1721 את גוטהוב (נוק) בירת גרינלנד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנס אגדה נולד בהארשטאד (אנ'), נורווגיה, במקום הממוקם כמעט 150 קילומטרים מצפון לחוג הארקטי. סבו מצד אביו היה כומר בדרום זילנד, דנמרק. הוא למד אצל דודו, איש דת בכנסייה הלותרנית המקומית. בשנת 1704 הוא נסע לקופנהגן כדי ללמוד באוניברסיטת קופנהגן, שם קיבל תואר ראשון בתאולוגיה. לאחר סיום לימודיו הוא חזר להארשטאד, ובאפריל 1707 הוא הוסמך והוקצה לקהילה בארכיפלג של לופוטן (אנ') שבצפון נורווגיה. ב-1707 הוא נשא לאישה את גרטרוד ראסק. הם היו נשואים 13 שנה ונולדו להם שני בנים ושתי בנות.
גרינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלופוטן שמע אגדה סיפורים על ההתנחלויות הנורדיות הישנות בגרינלנד, שהקשר איתם אבד לפני מאות שנים. בשנת 1711 הוא ביקש רשות מפרדריק הרביעי, מלך דנמרק לחפש את המושבה ולהקים שם מיסיון. פרדריק נתן הסכמה לפחות חלקית להקים מחדש תביעה קולוניאלית אל האי. ב-2 במאי 1721 הספינה "Haabet" ("התקווה") ועוד 2 ספינות קטנות יותר נשאו את אגדה, אשתו ארבעת ילדיו, וכן ארבעים מתיישבים נוספים.
ב-3 ביולי באותה השנה הם הגיעו ל-נופ כּאנגרלואה (אנ') והקימו שם מושבה. אגדה חיפש במשך חודשים צאצאים של המתיישבים הנורדים הישנים אבל הוא מצא רק את אנשי האינואיט המקומיים והחל ללמוד את שפתם. בסוף החורף הראשון חלק ניכר מן המתיישבים חלו בצפדינה ועזבו. אגדה ומשפחתו נשארו עם שאר המתיישבים ובשנת 1722 הגיעו שתי ספינות אספקה שמימן מלך דנמרק-נורווגיה בעזרת מס חדש. חקירותיו של אגדה לא העלו דבר בקשר לניצולים נורדים לאורך החוף המערבי. בסוף שנת 1722, הוא פנה צפונה וסייע בהקמת תחנת ציד לווייתנים באי ניפיסאט (אנ'). הוא נשאר במושבה עד 1736, אך נאלץ לחזור לאירופה בגלל מצבו הבריאותי. אגדה נפטר ב-5 בנובמבר 1758 בגיל 72.
בנו, פאול אגדה, היה גם הוא מיסיונר בגרינלנד והשלים את התרגום שנכתב על ידי אביו לברית החדשה (1766), הוא פרסם מילון תרגום גרינלנדית-דנית-לטינית (1750), דקדוק גרינלנדי (1760) וכן קטכיזם בגרינלנדית (1756).
