הגולם מפראג
אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.
עיקרי סיפור בריאת הגולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסופר, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי עלילות דם נוראות נגד היהודים. מדי ערב שבת נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרב להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", וניטרולו התבצע על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך ל"מת". לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו אלה.
מקורות האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גולם (מיסטיקה)
בפולקלור היהודי נפוצו אגדות שונות אודות גולם, גוש של חומר בדמות אדם שנופחים בו חיים, בדרך כלל על ידי שימוש בשמות קדושים. אחד הסיפורים הנפוצים מתחילת העת החדשה נסוב על רבי אליהו בעל שם מחלם מהמאה ה-16, עליו מסופר שיצר גולם על פי ספר יצירה. על פי הכתוב בהערות מנחם ציון על ספר שם הגדולים בערך של רבי אליהו בעל שם מחלם היה תלמידו של מהר"ל מפראג מה שמסביר ומבסס יותר את המסורת של יצירת הגולם על ידו וכן על ידי המהר"ל. כמו כן רבי חיים מוולוזין מעיד שסיפר לו רבו הגאון מווילנא, שבהיותו ילד החל לעסוק ביצירת גולם על פי ספר יצירה, והפסיק כאשר ראה דמות מעל ראשו שהבין מזה שמהשמים לא רוצים שיעסוק בזה עקב גילו הצעיר.[2]
מקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור המודפס הידוע הקדום ביותר לסיפור עד כה הוא ככל הנראה הערת שוליים בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת 1834, שחיבר יוסף כהן זליגמן.[3][4][5] מקור נוסף הוא הסופר היהודי ברטולד אוארבך, שפרסם את הסיפור בספרו "שפינוזה", בשנת 1837. עד לשנת 1847 כבר הופיע הסיפור לפחות בחמישה ספרים בשפה הגרמנית שחיברו סופרים יהודים. פרופ' יוסף דייוויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן הלר, כללו אלמנטים של סיפור הגולם.[6]
לסיפור על הגולם מפראג אין ביסוס היסטורי מספיק מהימן. מפקפקי האגדה טוענים כי היה מן הראוי שבריאת הגולם תוזכר בכתבי המהר"ל, או תלמידיו ובני דורו. מקור חשוב נוסף לאגדה זו מופיע בספר "טהרת יום טוב" בו מובא מכתב בו מפורש בדיוק כיצד יצר המהר"ל את הגולם[7]. גרשום שלום טוען שככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל.[8] חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.[9]
הרב יהושע ענבל טען כי לא ייתכן שסיפור דמיוני שכזה יהפוך לנפוץ בקהילות רבות ומרוחקות זו מזו באותו הזמן ממש. כפיתרון הוא העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה אוטיסט, וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה, בעוד שההמון טעה בו כי הוא בריאה לא אנושית שנבראה בידי המהר"ל. מסיבה זו לא הייתה בעיניי כותבים באותה התקופה חשיבות לכתיבת הסיפור.[10]
במשך השנים חוברו חיבורים שהיו שטענו לגביהם כי הם פסאודואפיגרפיים שכביכול מתארים את יצירת הגולם או עלילותיו ממקור ראשון. כמו "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם".[11]
היחס לסיפור הגולם במסורת הרבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסטייפלער כתב בספרו "חיי עולם" רשימה של כל גדולי ישראל שבראו גולם, ובעוד את כל הרשימה כתב בצורה נחרצת - על המהר"ל כתב "ידוע שהמהר"ל מפראג ברא גולם", ובמהדורה השנייה שינה ל"מפורסם שהמהר"ל...". היו ששיערו כי הנוסח המסתייג הוא בשל חוסר האישוש ההיסטורי לסיפור בריאת הגולם על ידי המהר"ל, שהתחדד אצל הסטייפלער בין ההדפסה הראשונה לשניה.[12]
הרב שלמה פישר טען כי סיפור הגולם לא היה ולא נברא, וקבל על שסיפור הגולם עודנו מתפשט.[13]
הטמנת הגולם בעליית הגג של אלטנוישול[עריכת קוד מקור | עריכה]
על-פי האגדה הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים (ה'תשע"ד-ה'תשע"ה) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך,[14] אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר (ה'תרמ"ד) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות.
בהקדמה לספר נפלאות המהר"ל מתאר הרב יודל רוזנברג כי הנודע ביהודה עלה עטור בטלית ותפילין לעליית הגג של האלטנוישול לאחר שבמשך אותו היום טבל וצם, כשהוא מותיר מניין מתלמידיו לומר תהילים תחתיו תחת העלייה. לאחר משך זמן ירד בפחד ובהלה, ואמר שמעתה הוא מחזק את תקנת המהר"ל שלא לעלות לעלית הגג.
סיפור נוסף מספר על קצין נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור ריינהרד היידריך במקום ב-1942, מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מפזר הילה סביב לסיפור זה.
רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת בקרב היהודים ושאינם עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג, והוסיף ששמע מפי חותנו, שהוא ביקר בעליית הגג של בית הכנסת האמור (סביב שנת תרס"ח).[15] עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו רק אגדה יהודית.[16][17] כמו כן רבי לוי יצחק שניאורסון סיפר אודות ביקורו בפראג יחד עם רבי דוב בער שניאורסון שרבי דוב בער עלה לעליית הגג ומיהר לרדת לאחר מה שראה וטען כי אין רשות לאף אדם להיכנס למקום.[18]
הספר נפלאות המהר"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור הראשון שהרחיב בתיאור בריאת הגולם ומעלליו הוא בחיבור בשם "נפלאות המהר"ל שהוציא לאור הרב והסופר יהודה יודל רוזנברג ב־1909. הספר מתיימר להציג את כתב ידו של חתן המהר"ל, הרב יצחק כ"ץ, שהיה עד ראייה והשתתף במעמד יצירת הגולם.[19] הספר מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוס הרשע. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג שהסתמך על כתב יד שרכש מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 עסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר מיץ.
כחצי שנה לאחר צאת נפלאות המהר"ל הוציא לאור מנחם מנדל עקשטיין מסיגט בשנת ה'תר"ע (1910) את חיבורו "ספר היצירה",[20] בו טען לראשונה לזיופו של הספר. הוא התבסס על סתירות בין המתואר בספר לבין המקורות בספרות היהודית והקבלית המתארים בריאת יצור חי, כמו גם על סתירות רבות בתוך הקונטרס עצמו, כמו תיאר של ספר תוספות יום טוב שלא הודפס אז והמילה שעון שלא הומצאה אז. בין היתר, מתואר בספר, שמיוחס לחתן המהר"ל "חתנו הגאון מוהר"י כ"ץ זצ"ל". חוקרים נוספים שעסקו בכתב היד הוכיחו כי הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג.[21], ביניהם חוקר הקבלה גרשום שלום.[22]
בעקבות הביקורת על ספרו, פרסם הרב רוזנברג מודעה כי אכן הוא כותב החיבור, אך עשה זאת על פי צו רבני לודז' על מנת לספק לנוער היהודי בפולין תחליף מושך לסיפורת החילונית.[23] צאצאי הרב רוזנברג הביאו ראיה לכך, מהעובדה כי זו הייתה הסיבה שהחיבור נכתב על ידו בעברית ולא באידיש - על מנת למשוך את לב הנוער המשכילי שחיפש ספרות עברית.[24] ישראל אלתר גרובייס העלה את ההשערה כי הסתירות נשתלו במכוון בספר בידי הרב רוזנברג עצמו, על מנת שזיופו יתגלה ולא יהפוך לאמין.[25]
הרב יהושע עינבל טען כי הסתירות הפנימיות בספר רק מחזקות את ההשערה כי הרב רוזנברג ליקט סיפורים שונים שהיו נפוצים על הגולם, כך שהשגיאות היו במקור. גרשום שלום סבר כי את ההשראה לכתיבת הסיפורים לקח הרב רוזנברג מ"איגרת המהר"ל" בה ישנם תיאורים רבים החופפים למתואר בנפלאות המהר"ל, שאומנם הודפסה רק כעשר שנים לאחר הדפסת נפלאות המהר"ל אך שלום שיער כי היא הייתה קיימת עוד הרבה קודם.[26] חוקרים נוספים שיערו כי סיפורו של רוזנברג מבוסס על כתבי שרלוק הולמס, אותם קרא הרב רוזנברג ועיברת לגרסה יהודית, בעוד המהר"ל משמש בתפקיד החוקר שרלוק הולמס, ואילו הגולם את דמות דוקטור ווטסון החזק והכוחני.[דרוש מקור]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מפראג.
בפראג פועלת מסעדת "הגולם" על שם סיפור הגולם.
סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות וסרטים. אחד הסרטים המפורסמים ביותר היה "הגולם" (The Golem), סרטו האילם של פאול וגנר משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי. וגנר, שהושפע מספרו של רוזנברג בתרגום גרמני, הוציא עוד שני סרטים נוספים שהיו קשורים לגולם. אחד מהם היה "הגולם והרקדנית".
הסופר והמשורר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס כתב את השיר "הגולם",[27] שבו הוא מתאר את המהר"ל ואת הגולם שלו. בשיר טען בורחס כי הגולם היה אילם, אולי בשל טעות בהגיית שמות הקודש בעת יצירתו. הסופר היהודי יצחק בשביס-זינגר הוציא ספר בשם "הגולם" על הגולם מפראג. בספר הוא מוסיף מאפיינים ספרותיים מודרניים, כמו סיפור התאהבותו של הגולם בנערה, ואת המאפיין של הגולם הקם על יוצרו ומרידתו במהר"ל בעקבות בקשה לעשות מעשה שלא היה כהוגן, וכן את רצון מפקד הצבא לגייס את הגולם לצבא הקיסרות.
בשנת 1921 כתב הסופר היידי ליוויק הלפרין מחזה המתאר את סיפור הגולם כיציר כפיו של המהר"ל מפראג, מחזה זה היה חלק מטרילוגיית מחזות המכונים "חזיוני גאולה", הגולם הוא הראשון שבהם.
בפרק 8 של התוכנית היהודים באים, ישנו מערכון בו הגולם מוקם לחיים על ידי המהר"ל מפראג, אך אומר דברי כפירה שגורמים למהר"ל ולעוזרו להרוג אותו שוב ושוב בניסיון ליצור גולם שאינו כופר.
הגולם מופיע גם בסדרה על טבעי, ואף בפרק סאטירי במשפחת סימפסון (עונה 18 פרק 4).
בסדרה פוקימון במחוז יונובה, יש פוקימון בשם Golurk אשר מבוסס על הגולם מפראג.
בסדרה ארתור בעונה 21 , הגולם מופיע בתור סיפור שסופר במהלך הפרק.
בסדרת הטלוויזיה "גרים", רב יהודי אוסף את מה נשאר מהגולם וגורם לגולם להגן על בנו של אחותו בכל מחיר.
בסדרת הטלוויזיה "המסדר", הדמות הראשית פוגשת בגולם ונעזרת בחברתו המסבירה לו שמחיקת המילה "אמת" מראשו תגרום למותו.
בסדרת הטלוויזיה "שטיסל", ישנו אדם דובר גרמנית שחי במרתף בית הכנסת ודואג לצורכי המבנה, והוא מכונה על ידי הקהילה "גולם", ככינוי חיבה או לעג.
בסדרת הטלוויזיה "תיקים באפלה" הוקדש פרק לסיפור הגולם; בפרק מסופר על צעירה חרדית בניו-יורק היוצרת גולם הנוקם בחבורה נאו-נאצית אשר חבריה רצחו את ארוסהּ.
בסדרת הטלוויזיה "שרלוק" (עונה 1 פרק 3) הוצג רוצח שכיר בשם "הגולם" הנוהג לרצוח את קורבנותיו בחניקה, כמו כן הוזכר הסיפור של הגולם מפראג.
בשנת 2016 יצא לאור בהוצאת משכל ספרו של דניאל שלם, הגולם, שעלילתו מתרחשת בירושלים בשנות ה-70 על רקע אגדת הגולם מפראג.[28]
עופר הלוי העלה הצגת ילדים על סיפור הגולם בשם "הגולם מפרג", שנמכה גם בדיסקים.
סביב סיפור הגולם חוברו כמה ספרי ילדים בחברה החרדית, כמו "איזה גולם", ועוד.
אופרות על הגולם מפראג[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאה ברטאן (1887–1968), התמרדות הגולם (Golem lásadása, 1923). אופרה במערכה אחת בשפה הרומנית ללברית מאת המלחין. האופרה מבוססת על מחזה בשפה ההונגרית מאת הסופר היהודי אילש קוצר.
- אז'ן ד'אלבר, הגולם (1926). אופרה בשלוש מערכות ללברית גרמני מאת פרדיננד ליון על פי המחזה "הגולם: אגדת גטו" (1908) מאת ארתור הוליטשר.
- אברהם אלשטיין, הגולם (1962). אופרה בארבע מערכות ללברית אנגלי מאת המלחין ואשתו.
- לרי סיטסקי (נולד 1934), הגולם (1980). אופרה רבתי בשלוש מערכות ללברית אנגלי מאת גוון הרווד.
- ג'ון קסקן (נולד 1949), גולם (1988). אופרה בחמש תמונות ופרולוג ללברית אנגלי מאת המלחין ופייר אודי.
- נעם שריף, גולם 13 (2008). דרמה קבליסטית בשתי מערכות ללברית אנגלי מאת ג'ורג' וייט.
|
|
| גרסאות נוספות של פסל הגולם | |
-
גולם מחימר -
גולם לפי פיליפ סמרייה. האותיות "אמת" חקוקות על מצח הגולם. -
בית כנסת עתיק בצפון צ'כיה, מוזיאון יהודי, עם פסל הגולם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה אידל, גולם, הוצאת שוקן
- ר' יהודה יודיל רוזנברג, נפלאות המהר"ל, סיפור בדיוני
- יצחק בשביס-זינגר, הגולם, ספרית פועלים, 1985, מאנגלית: יעקב שביט
- עודד שי, גלגוליו של הגולם מפראג, אקדמות, גיליון כח, אדר ה'תשע"ג
- מוריה, מכון ירושלים, ניסן ה'תשמ"ה
- דורי, נ' (ה'תשע"ט). הגולם מפראג והשפעתו על יצירות ספרות לילדים. בין השורות, 3, 154-141
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה יודיל רוזנברג, נפלאות המהר"ל, באתר היברובוקס
- ספר היצירה, מנחם מנדל עקשטיין (סריקה חלקית, באתר ספרים עבריים) המפריך את ספרו של רוזנברג
- אגרת המהר"ל בעניין יצירת הגולם, היברובוקס
- אוריאל אופק, אגדת הגולם, דבר, 20 במרץ 1981, עמ' 18
- גדליה נגאל, מי ברא את הגולם מפראג?
- אלי אשד, גולם למניין, חלק א, חלק ב', באתר האייל הקורא
- אלי אשד, יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע, באתר "ארץ הצבי"
- אלי אשד, מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג?
- כתבות ומאמרים על הגולם מפראג, מתוך בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- לילי יודינסקי, גילגוליו של הגולם: הגולם בתרבות היהודית, העולמית ובקולנוע, חלק א', חלק ב', חלק ג'
- אילאיל ארבל, רבי ליב והגולם מפראג באתר אנציקלופדיה מיתיקה(באנגלית)
- דוד פרישמן, הגולם, באתר בן-יהודה
- היכן הוטמן הגולם מפראג?, באתר הידברות
- מאיר בר-אילן, נפלאות רבי יהודה יודיל רוזנברג, עלי ספר, יט (ה'תשס"א), עמ' 173–184 - כולל ביבליוגרפיה של כתבי רוזנברג
- הרב יהושע ענבל, מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך: המעין טבת ה'תשע"ז
אגדת הגולם משלהי העת העתיקה ועד למאה העשרים, קורס מקוון של האוניברסיטה הפתוחה, באתר קמפוס - המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית של המשרד לשוויון חברתי, פברואר 2019- נפלאות המהר"ל, ערים וקהילות בימי הביניים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת")
- ^ הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא
- ^ The new earliest known source in print for the Golem of Prague. Onthemainline.blogspot.com (2011-03-03). Retrieved on 2011-09-23.
- ^ Kohn, J. S., Der jüdische Gil Blas, Leipzig, 1834, p.20
- ^ How the Golem Came to Prague, THE JEWISH QUARTERLY REVIEW, Vol. 103, No. 2 (Spring 2013) 241–258, reference N 20
- ^ בהרצאתו: המהר"ל לפני היות הגולם
- ^ חנניה יום טוב ליפא דייטש, טהרת יום טוב חלק ט"ו, באתר היברובוקס
- ^ גרשום שלום, גולם, האנציקלופדיה העברית, כרך י עמ' 909.
- ^ Cathy S. Gelbin, The Golem Returns: From German Romantic Literature to Global Jewish Culture, 1808-2008, University of Michigan Press, 2011 - History - 212 pages
- ^ מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך המעיין, טבת תשע"ז
- ^ משה יהודה הכהן בלוי, אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם, נדפס לראשונה בספר "אמרי יוסף", באתר היברובוקס
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, אלול תשמ"ז
- ^ קובץ צפונות שנה א גליון ג
- ^ ראו תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג באתר בחדרי חרדים.
- ^ לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).
- ^ מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207
- ^ הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה", באתר COL, יז אלול תשס"ט
- ^ תולדות לוי יצחק, עמוד 254
- ^ נפלאות מהר"ל, באתר היברובוקס
- ^ עקשטיין, ספר יצירה, באתר היברובוקס
- ^ עלי יסיף, מבוא: "יודל (יהודה) רוזנברג - סופר עממי", בתוך: הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, עמ' 15.
- ^ גרשום שלום, דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423
- ^ קולמוס גליון 188 עמוד 35
- ^ קולמוס גליון 188 עמוד 35
- ^ ישראל אלטר גרובייס, בלש באוצר הספרים, קולמוס, עמ' 52
- ^ גרשון שלום, קובץ קרית ספר א, תרפ"ד-תרפ"ה, עמ' 105
- ^ סנונית - לעוף מעבר לדמיון, באתר www.snunit.k12.il
- ^ יואב שורק, סקירת הספר, השילוח, 1, אוקטובר 2016