לדלג לתוכן

ההתאחדות לכדורגל בישראל

(הופנה מהדף ההתאחדות לכדורגל)
ההתאחדות לכדורגל בישראל

ענפי ספורט כדורגל
תחום השיפוט ישראלישראל ישראל
השתייכות פיפ"א
אופ"א
תאריך ההשתייכות 1929 (פיפ"א)
1994 (אופ"א)
מיקום המטה רמת גן, ישראל
יושב ראש משה (שינו) זוארץ
מנכ"ל ניב גולדשטיין
תאריך ייסוד 1928
https://www.football.org.il/

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות וכ-40,000 שחקניות ושחקנים. ההתאחדות מארגנת את משחקי הליגות הבלתי מקצועניות בכדורגל לגברים ולנשים ומשחקי הגביע השונים, בעוד את משחקי הליגות המקצועניות מארגנת מנהלת הליגות לכדורגל. ענף הכדורגל הוא מענפי הספורט הפופולריים ביותר במדינה, ולפיכך פעילותה של ההתאחדות ממקדת אליה התעניינות ותשומת לב ציבורית רבה.

ההתאחדות מפעילה את נבחרות הכדורגל הלאומיות השונות, החל מהנבחרות הלאומיות לגברים ונשים, המשך בנבחרות האולימפיות (עד גיל 21) ועד נבחרות הנערים והנוער. ההתאחדות אף מפעילה את בתי הדין המשמעתיים אשר סמכותם חלה על כלל הליגות ופעילויות הכדורגל בישראל (כולל אלו המקצועניות), ובמסגרתה פועל כגוף עצמאי, איגוד שופטי הכדורגל בישראל.

מעצם מהותה, תכליתה, תפקידיה והעניין שיש לציבור בפעילותה - ההתאחדות היא "גוף דו מהותי" שממלא תפקידים ציבוריים מובהקים. תכלית פעילותה של ההתאחדות היא למטרה ציבורית מובהקת – שכן עיסוקה הוא בקידומו, ריכוזו וניהולו של ענף הכדורגל בישראל. בנוסף, חלק לא מבוטל מתקציבה של ההתאחדות מקורו בכספי ציבור - כדוגמת הקצבות משרדי הממשלה והמועצה להסדר ההימורים בספורט – ומשכך היא אף מהווה "גוף מבוקר" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958.[1]

באוגוסט 2014 הועברה האחריות על ניהול הליגות המקצועניות (ליגת העל בכדורגל והליגה הלאומית בכדורגל) למנהלת הליגות לכדורגל, והיא פועלת בשיתוף עם ההתאחדות.

מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל החל מדצמבר 2022 הוא משה (שינו) זוארץ. מנכ"ל ההתאחדות החל מ-19 באפריל 2023 הוא ניב גולדשטיין.

תקנוני ההתאחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לסעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, התקינה ההתאחדות תקנונים שונים. ראש וראשון להם הוא תקנון היסוד של ההתאחדות[2] המהווה את חוקת ההתאחדות ומגדיר את מטרותיה, מוסדותיה, תנאי ההצטרפות להתאחדות וההיבטים הכספיים של התנהלותה והתנהלות חבריה.[3] תקנון זה קובע כי ההוראות שבחוקת ובתקנוני פיפ"א ואופ"א חלות ומחייבות את ההתאחדות, המועדונים החברים בה, קבוצותיהם וכל הפועלים במסגרתם.[2]

בהתאם לסעיף 10 לחוק הספורט התקינה ההתאחדות גם את התקנון לבקרת תקציבים[4] ומכוחו הקימה גם את הרשות לבקרת תקציבים. תפקידה של הרשות לבקרה הוא לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות. בתוך כך, על פי תקנון הבקרה, בכל שנה קבוצות הכדורגל מחויבות להעביר לרשות לבקרה דיווחים כספיים על אודות מצבן הפיננסי, ובכלל זאת את הצעות התקציב שלהן, אשר כוללות את כל מקורות ההכנסה וסעיפי ההוצאה הצפויים של הקבוצות בשנה העוקבת. כן מחויבות הקבוצות להמציא לרשות לבקרה בטוחות לעמידה בהתחייבויותיהן הכספיות, ככל שהדבר נדרש על ידה.[4]

משחקי הכדורגל של ההתאחדות מתקיימים בהתאם לכללי חוקת משחק הכדורגל כפי שאומצו על ידי פיפ"א. תחת ההתאחדות לכדורגל מתקיים מוסד משפטי האחראי לפיקוח ואכיפת משמעת, כולל מתן פסקי דין משמעתיים על עבירות חמורות, בעיות משמעת או עבירות קהל, כמו גם מתן עונשים לקבוצות כדוגמת קנסות, משחקים ללא קהל, הורדת נקודות ואף הורדת ליגה. בית הדין לכדורגל מקיים שתי ערכאות, הגבוהה היא של בית הדין לערעורים בכדורגל.

ההתאחדות לכדורגל אף מפעילה שני מוסדות שיפוטיים - המוסד לבוררות וגישור שליד ההתאחדות לכדורגל והמוסד למעמד השחקן.

ההתאחדות לכדורגל נוסדה ב-14 באוגוסט 1928, בתקופת המנדט הבריטי, תחת השם התאחדות ארץ ישראלית למשחק כדור רגל,[5] והיא איגדה לראשונה את קבוצות מכבי וקבוצות הפועל.[6] ב-6 ביולי 1929 התקבלה ההתאחדות כחברת קבע בארגון פיפ"א העולמי. ההתאחדות הייתה חברה בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC) מ-1956 ועד שסולקה ממנה בלחץ מדינות ערב ב-1974. באותה תקופה השתתפו נבחרות ישראל בגביע אסיה, משחקי אסיה וגביע אסיה לנוער, וקבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה לאלופות. מ-1974 עד 1994 לא השתייכה ישראל לאף קונפדרציה יבשתית. בשנת 1994 התקבלה ההתאחדות כחברה מלאה באיגוד האירופי אופ"א. מאז 1992 משתתפת נבחרת ישראל במשחקי המוקדמות של אליפות אירופה והאזור האירופי של מוקדמות המונדיאל, וקבוצות ישראליות משתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג.

אחריות ההתאחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושבי ראש ההתאחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם שנים בתפקיד
סטפן טרק 19281932
אורי נדב 19501954
בן ציון פט
חיים גלובינסקי
19541956
יצחק זאבי 19571959
יוסף ענבר 1959
יצחק זאבי 19591963
יצחק פנאי 1964
מנחם הלר 19641970
יצחק זאבי 19701972
זאב בר-סבר 19721973
מיכאל אלמוג 19731982
שם שנים בתפקיד
חיים הברפלד 19801985
שאול סווירי 19851992
חיים הברפלד 19921993
עזריקם מילצ'ן 19931996
גברי לוי 19962003
איצ'ה מנחם 20032007
אבי לוזון 20072014
עופר עיני 20142018
משה (שינו) זוארץ 20182019
אורן חסון 20192022
משה (שינו) זוארץ 2022

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עומר עינב, עומדים בשער: כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י–פלסטין, 1917–1948, הוצאת עם עובד, תשפ"ב 2022

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]