הוגו בקר
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1863 שטרסבורג, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביולי 1941 (בגיל 78) גייזלגשטייג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מוקד פעילות |
הרייך הגרמני |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
צ'לו |
  | |
הוגו בקר (באנגלית: Hugo Becker; 13 בפברואר 1864 – 30 ביולי 1941) היה צ'לן, מורה ומלחין גרמני חשוב. בגיל צעיר למד אצל אלפרדו פיאטי ואחר אצל פרידריך גריצמאכר בדרזדן.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקר נולד בשטרסבורג. אביו, יאן בקר היה כנר מפורסם. האב ניסה ללמד את הוגו בן השש נגינה בכינור, אבל הבן העדיף את הצ'לו, ובגיל תשע עבר לנגן בכלי האהוב עליו. בגיל חמש-עשרה יצא למסע הופעות עם רביעיית מיתרים, שחבריה היו הוא, אביו, אחותו ואחיו. הוא היה לצ'לן ראשון בתזמורת החצר במנהיים.
בשנת 1884 התמנה בקר לצ'לן סולן בתזמורת האופרה של פרנקפורט, ובשנה שאחריה היה למורה הראשי לת'לו בקונסרבטוריון של פרנקפורט. משנת 1909 עד 1929 היה פרופסור לצ'לו בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין.[2]
במשך הזמן הזה גם הרבה במסעות קונצרטים וניגן מוזיקה קאמרית עם אז'ן איזאיי ופרוצ'ו בוזוני בשלישיית פסנתר, ולאחר מכן, בין 1914 ל-1921, עם ארתור שנאבל וקרל פלש כטריו שנאבל השלישי.[2]
בקר החזיק בשני צ'לי סטרדיוואריוס: כריסטיאני סטרדיוואריוס משנת 1720 ושני, שנבנה בשנת 1719 וידוע כיום בשם בקר סטרדיוואריוס.
יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדנטה רליגיוזו
- שלושה קטעים לצ'לו בליווי פסנתר
- תמונות אהבה (Scènes d'amour), דואו
- שני קטעים: רומנס (Deux Morceaux: Romance) דואו
- שני קטעים: ולס חינני (Valse gracieuse), דואו
- קונצ'רטו לצ'לו בלה מז'ור
- Aus dem Leben des Waldschrat, סוויטה
תאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המכניקה והאסתטיקה של הנגינה בצ'לו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוגו בקר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Hugo Becker, Cellist". Internet Cello Society. נבדק ב-2007-05-26.
- ^ 1 2 Artur Schnabel: Musiker 1882-1951, page 19-21, pub: Archives of the Academie der Künste / Wolke Verlag, 2001