היכל הספורט מלחה
 | |
| היכל הספורט מלחה לפני משחק בין הפועל ירושלים לבין מכבי ראשון לציון | |
| כינוי | היכל הספורט מלחה |
|---|---|
| כתובת | רחוב אברהם שטרן 3 |
| מיקום |
 קריית היובל, ירושלים, ישראל |
| קואורדינטות | 31°45′24″N 35°10′52″E / 31.756622°N 35.181122°E |
| תקופת הפעילות | 1983–הווה (כ־41 שנים) |
| שופץ | 2010 |
| מפעיל | עיריית ירושלים / רשות הספורט |
| משטח | פרקט |
| אדריכל | פלסנר אדריכלים |
| קבוצות |
הפועל ירושלים (סוף שנות ה-80 - 2014) מכבי ירושלים (שנות ה-90) הפועל ירושלים (כדוריד) (2021-) הפועל ירושלים כדורסל נשים (2023-) |
| מושבים | 2,000 |
  | |
היכל הספורט העירוני מלחה, אשר שמו הרשמי הוא היכל הספורט ע"ש לאה ומוריס גולדברג, הוא היכל כדורסל שמכיל 2,000 מקומות ישיבה, אשר נחנך בשנת 1983. אף שהאולם מכונה אולם "מלחה" הוא ממוקם בפועל ברחוב אברהם שטרן 3 בשכונת קריית היובל שבירושלים לצד מתנ"ס הנספלד.
האולם שימש את קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים משנות ה-80 עד בנייתו של פיס ארנה בעונת 2014/2015, וכן את מכבי ובית"ר ירושלים מאמצע שנות השמונים של המאה ה-20. כיום המגרש משמש כמגרש האימונים של הפועל ירושלים.
ההיכל משמש כאולם עירוני רב תכליתי, בו מתקיימים חלק ממשחקי הקטרגל והכדוריד העירוניים, ביניהם משחקי ליגת בתי הספר. בנוסף אירח במשך השנים אירועי ספורט מזדמנים כגון גמר "ליגת בתי הכנסת" הירושלמית בכדורסל, אליפויות ישראל בהתעמלות וטאקוונדו, משחקי כדורסל במכביה, גמרי גביע המדינה בכדורעף, טורנירי גביע ווינר ועוד וכן מארח לעיתים מופעים ופעילויות תרבות מזדמנות. מעונת 2023/24 נועד לשמש גם את קבוצת הנשים של הפועל ירושלים שהעפילה לליגת העל בכדורסל נשים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות ה-70 נבחנו בירושלים מספר הצעות להיכל ספורט עירוני. בין ההצעות, הקמת היכל לכ-3,500 צופים בעמק המצלבה בעיר וכן הקמת היכל כחלק מקריית הספורט העירונית שבאותה עת תוכננה לקום בין רמת אשכול ורכס שועפט (כיום בשטח הזה קיימת שכונת רמת שלמה) אך הקמתה לא אושרה בעירייה.
ההיכל בקריית יובל תוכנן על ידי אולריק פלסנר וודק וינמן ובנייתו החלה בשנת 1980. ההיכל הוקם בתרומה של לאה ומוריס גולדברג מאנטוורפן ונחנך בפברואר 1983[1]. המשחק הראשון שהתקיים בו במסגרת הליגה הראשונה שוחק בשנת 1985 בין מכבי רמת גן ומכבי תל אביב (עקב היעדר קבוצה ירושלמית בליגה העליונה באותה עונה) שהתפרסם עקב סל שקלע בו שחקן רמת גן דורון ג'מצ'י משלושת רבעי מגרש בשנייה האחרונה של המחצית הראשונה.
בשנת 1997 שופץ ההיכל כדי להתאימו לסטנדרטים החדשים של הכדורסל הבינלאומי[2]. באוגוסט 2010 התקיימו שיפוצים בהיכל שכללו שיפוץ הפרקט וחידושו, שדרוג תאי השירותים לקהל והתקנת מושבים מתקפלים ביציעי העמידה כמענה למדיניות כוללת של ביטול יציעי עמידה בכל אולמות הכדורסל בליגות הגבוהות. בנוסף, שודרגו חדרי ההלבשה של השחקנים. בסוף 2013 הותקנו באולם מזגנים לקראת משחקי המכביה ה-19 ולאחר מעבר קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים לאולם פיס ארנה ירושלים משמש האולם לשאר ענפי ספורט האולמות בעיר וממשיך לארח טורנירים לאומיים כגון אליפות ישראל בהתעמלות שהאולם אירח ב-2015. בתחילת 2016 עבר ניהול האולם לרשותה של החברה העירונית אריאל המנהלת אף את אצטדיון טדי ואולם הארנה. בתחילת 2017 עבר האולם שיפוץ קל נוסף שכלל החלפת הפרקט וביטול היציעים מאחורי הסלים לקראת המכביה ה-20 שהתקיימה ביולי 2017. על פי התוכניות אולם מלחה צפוי לעבור שיפוץ פנימי מקיף יותר שיכלול שיפוץ המלתחות והתשתיות, והחלפת כל המושבים ביציעים אם כי השיפוץ יהיה הדרגתי כדי למנוע את סגירת האולם בעת העבודות.
בעבר נשקלה עבור האולם תוכנית הרחבה לכ-5,000 מקומות בטרם החליטו לקדם את אולם הארנה החדש. תוכנית נוספת שנבחנה עבור האולם היא הריסת חזיתו הצפונית מחופת האבן והחלפתה בחזית זכוכית שתאפשר לצפות מבחוץ בפעילות בו. תושבים בקריית יובל אף ניסו לקדם מיזם של הקמת סופרמרקט שכונתי מעל גג האולם לצד חדר כושר ובית קפה שכונתי.
אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיכל היה נחשב לאחד ההיכלים הביתיים ביותר בליגת העל הישראלית: בעונות מסוימות ספגה הפועל ירושלים בין הפסד ביתי אחד לשניים בלבד בעונה מול קבוצות ישראליות. במשחקים רבים באולם גבר ביקוש הכרטיסים על ההיצע. לאולם לא היה מיזוג אוויר, דבר שנדרש בלא מעט מפעלי ספורט בינלאומיים. בשנת 2012 הותקנה מערכת מיזוג באולם.
היציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהיכל הספורט מלחה מספר יציעים.
יציע 1, יציע 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
יציע 1 ויציע 2 הם שני היציעים הגדולים בהיכל הקיימים מיום הקמתו ועד היום. כל אחד מהם מכיל כ-1,000 מקומות ישיבה והם היציעים הפרושים לאורך המגרש. יציע 1 הוא היציע הראשי, הוא ממוקם מעל ספסליהם של השחקנים, כאשר מתחת לחלקו הימני, ספסל השחקנים של הפועל ירושלים ומתחת לחלקו השמאלי ספסל שחקני הקבוצה האורחת. בצידו הימני של היציע נהגו לעמוד (אף על פי שיש שם מקומות ישיבה) אוהדיה ה"שרופים" של הפועל ירושלים. אוהדים אלו, היו בוגרי "יציע אלעד" או אוהדים שזוהו בעיקר עם קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים. ביציע 2 (הממוקם מול יציע 1) מוצבים ספסליהם של העיתונאים וספסל המכובדים.
יציע אלעד ויציע אמיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו קרויים על שם האחים אלעד ואמיר הרשנזון. יציע אלעד ויציע אמיר הם היציעים שהיו ממוקמים מאחורי הסלים וכל אחד מהם כלל כ-270 מקומות ישיבה שניתנו לניוד לצורך משחקי כדוריד. עד 2010 היו אלו יציעי עמידה נטולי מושבים. יציעים אלו יועדו לבני הנוער שבאו להיכל. ביציע אלעד ישבו האוהדים ה"שרופים" הצעירים של הפועל ירושלים, אך גם יציע אמיר יועד לקהל האוהדים הצעיר. מכיוון שיציעים אלו מוקמו מאחורי הסלים, אוהדים אלו כונו בסלנג הכדורסל הישראלי "נוער הסלים" של הפועל ירושלים. הכניסה אליהם התאפשרה רק עם מנוי מיוחד אליהם אשר נמכר רק לנוער מתחת לגיל 18. לאחר שהאולם חדל מלשמש כהיכל הבית של הפועל ירושלים, היציעים הזמניים פורקו.
לאחר שעברה הפועל ירושלים לשחק בפיס ארנה, השתרשו באופן קבוע היציעים גם באולם החדש, כאשר על שמם של השניים נקרא יציע 1 בארנה.
יציעי העמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעל היציעים קיימים כ-300 מקומות עמידה סביב המגרש אשר גם להם נמכרו בעבר כרטיסים.
בשיפוצים שנערכו בהיכל לאחר שחדל לשמש כביתה של הפועל ירושלים, הוסרו היציעים מאחורי הסלים ולכן הקיבולת של ההיכל כיום היא כ-2,000 מקומות בלבד המחולקים בין 2 יציעים (כפי שהיה בעת שהאולם נחנך) לאחר שבעבר אירח משחקי כדורסל עם קהל של 2,826 צופים בתפוסה מלאה בישיבה ועמידה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי כהן ואהרל'ה ויסברג, אולם ומלואו, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הערב ייחנך היכל הספורט המשוכלל בירושלים, דבר, 23 בפברואר 1983
- ^ Lea & Maurice Goldberg Sports Hall