הילדגרד קנף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילדגרד קנף
Hildegard Knef
לידה 28 בדצמבר 1925
אולם, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 2002 (בגיל 76)
ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hildegard Frieda Albertine Knef עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Hildegard Neff עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה וולדפרידהוף זהלנדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג David Cameron (19621976) עריכת הנתון בוויקינתונים
בוריס ויאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • דב ברלין (1996)
  • פרס הלמוט קוטנר (1993)
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1975)
  • מסדר ההצטיינות של ברלין
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.hildegardknef.de
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הילדגרד קנף בקונצרט האחרון שלה בברלין, 1995

הילדגרד פרידה אלברטינה קנףגרמנית:[1] Hildegard Frieda Albertine Knef, ‏ 28 בדצמבר 19251 בפברואר 2002) הייתה שחקנית, זמרת וסופרת גרמניה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש גורסים, שבין תפקידיה המשפיעים ביותר היה זה של סוזן ואלנר בסרטו של וולפגנג שטאודטה, Die Mörder sind unter uns ("הרוצחים הם בינינו") (הסרט הראשון שיצא במזרח גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה בהפקת מפעל הפקת הסרטים הסובייטי DEFA-Studio für Spielfilme) וכן תפקידה כמרינה ב-Die Sünderin ("החוטאת"), שבו ביצעה את סצנת העירום הראשונה בקולנוע הגרמני, בשנת 1950. התקרית בסרט זה הציתה את אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות תעשיית הקולנוע הגרמנית ועוררה ביקורת מצד הכנסייה הקתולית, אך היא הגיבה על כך באמרה, כי איננה מבינה איך יכול מישהו לייחס חשיבות להופעה בעירום חמש שנים בלבד אחרי אושוויץ. קנף הייתה השחקנית הגרמניה הראשונה והיחידה שהופיעה בהצגה מצליחה בברודוויי ("גרבי משי" של קול פורטר, שהתפרסמה כסרט קולנוע בכיכובה של גרטה גרבו). היו שהשוו אותה לשחקנית גרמניה אחרת גדולה, מרלן דיטריך. שתיהן היו, או תוארו, כנשים משוחררות ובטוחות בעצמן. הילדגרד קנף הייתה אחת השחקניות החשובות ביותר בגרמניה שאחרי המלחמה. ב-1952 השתתפה בסרט שלגי הקילימנג'רו למולו של גרגורי פק.

בשנות ה-60 וה-70 נחלה הצלחה רבה כזמרת שאנסונים גרמניים, שבמקרים רבים הייתה שותפה לכתיבתם. השיר שבו היא זכורה ביותר הוא Für mich soll's rote Rosen regnen ("למעני יירד גשם של ורדים אדומים"). עוד נודעת היא בגרסה שלה לשיר Ich hab noch einen Koffer in Berlin ("יש לי עוד מזוודה אחת בברלין"), שכותרתו נזכרת עדיין במאמרים ובדיבורי שיגרה ברחבי גרמניה.

הילדגרד קנף פרסמה ספרים אחדים. האוטוביוגרפיה שלה Der geschenkte Gaul – Bericht aus einem Leben ("סוס המתנה – סיפור חיים") משנת 1970 הוא תיאור נאמן אך לא סנסציוני של חייה בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. הספר היה רב המכר המצליח ביותר בגרמניה אחרי המלחמה. ספרה השני, Das Urteil ("גזר הדין") משנת 1975 נחל הצלחה בינונית. הוא עסק במאבקה עם סרטן השד.

קנף נישאה שלוש פעמים ובשנת 1968 ילדה בת לבעלה השני, דייוויד קאמרון פאלאסטאנגה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הילדגרד קנף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכמה סרטים בשפה האנגלית נכתב שמה "נף" (Neff); היה זה הוויתור היחיד שניאותה לעשות כשהוצע לה לשנות את שמה הגרמני למשהו נוח יותר לדוברי אנגלית.