היסטוריה חלופית

עיינו גם בפורטל

פורטל היסטוריה הוא שער לחקר ההיסטוריה ומדע ההיסטוריוגרפיה. הפורטל פורש תמונה של אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה ומציג את המחקר המדעי העדכני והשתקפותו בערכי ויקיפדיה.

בסיפורת, היסטוריה חלופית היא תת-סוגה בסוגת הספרות הספקולטיבית. בתת-סוגה זו הסיפור מתקיים בעולם בו ההיסטוריה סטתה ממסלולה המוכר לנו במציאות. יש הרואים בתת-הסוגה סוג של מדע בדיוני, בהציגה מציאות שונה מזו המוכרת לנו. ספרות ההיסטוריה החלופית שואלת את השאלה "מה היה קורה לו ההיסטוריה הייתה מתפתחת בצורה שונה?".

מבחינה מסוימת כל יצירה ספרותית בדיונית עוסקת בהיסטוריה חלופית, אך המאפיין המבחין של סוגה זו הוא הסטייה שלה מהעבר המוכר לנו בנקודת מפנה משמעותית, ממנה מתפתחת האנושות באופן אחר מזה שהתרחש בפועל, בעקבות שינוי חברתי, פוליטי, תעשייתי או אידאולוגי. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 החלה ספרות זו להתמזג במידה רבה בספרות מדע בדיוני, תוך שהיא מערבת מושגים כמסע בזמן, מסע בין עולמות מקבילים בהם התפתחה ההיסטוריה אחרת (לעיתים קרובות אחרי מלחמה מוכרת כמלחמת העולם השנייה), והשיח הספרותי המקובל דן בשתיהן בכפיפה אחת.

בצרפתית ספרי היסטוריה אלטרנטיבית קרויים uchronie, נאולוגיזם שמבוסס על הקידומת U (כבמילה utopia (אוטופיה), שמתארת עולם שאינם קיים) יחד עם המילה היוונית לזמן – כרונוס. לפי שמה זה, סוגה זו מתאפיינת כמתרחשת ב"לא זמן". עוד מושג שמאפיין את הסוגה בצרפתית הוא "allohistirua" כלומר "היסטוריה אחרת".

היסטוריה חלופית קשורה אך נבדלת מהיסטוריה אנטי-עובדתית (Counterfactual History), שהיא מונח בהיסטוריוגרפיה המתאר השערות מבוססות מחקר, המנסות לענות על השאלה "מה היה קורה אילו", ככלי אקדמי במחקר היסטורי.

היסטוריה של סוגת ההיסטוריה החלופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי קדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמה המוקדמת ביותר של היסטוריה חלופית נמצאת בספר IX, חלקים 17–19, של טיטוס ליוויוס, בשם "ההיסטוריה של רומא מיסודה". ליוויוס תיאר את המאה הרביעית לפני הספירה בצורה אלטרנטיבית, בה אלכסנדר הגדול הרחיב את האימפריה שלו מערבה במקום מזרחה. ליוויוס שאל "מה היו התוצאות עבור רומא אם היא הייתה נכנסת למלחמה עם אלכסנדר?"

הרומן האפי, "טירנט הלבן" (Tirant lo Blanc), שנכתב בעת שההפסד של קונסטנטינופול לאימפריה העות'מאנית היה עדיין זיכרון טרי וטראומטי לאירופה הנוצרית, מספר את סיפורו של האביר האמיץ, טירנט הלבן, שמגיע לשרידי האימפריה הביזנטית הערוכה לקרב, והופך לדוכס עליון ומפקד צבאותיה, ומצליח להבריח את הצבא העות'מאני הפולש של מהמט השני, ובכך מציל את העיר מכיבוש איסלאמי, ואף רודף אחר הטורקים לעומק אדמות שהם כבשו בעבר.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת היצירות המוקדמות בז'אנר ההיסטוריה החלופית בעת המודרנית, שהופצה בתפוצה רחבה, הייתה ספרו של הצרפתי לואי ז'ופרואה, "היסטוריה של מונרכיה אוניברסלית: נפוליון וכיבוש העולם" שנכתב ב-1836. ספר זה מדמיין את ניצחון הרפובליקה הצרפתית הראשונה בהנהגת נפוליון במלחמת רוסיה–צרפת (1812), ופלישה לאנגליה ב-1814, ולאחר מכן איחוד העולם תחת שלטונו הנאור של נפוליאון.

ספרו של נתניאל הות'ורן, "P.'s Correspondence", שנכתב ב-1845, נחשב לספר ההיסטוריה החלופית השלם הראשון בשפה האנגלית. הספר מתאר את סיפורו של אדם הנחשב "משוגע", עקב תפיסה מוטעית של שנת 1845. על פי תפיסתו, בשנה זו היו בחיים אנשים מפורסמים רבים שנפטרו זמן רב קודם לכן, ובהם המשוררים רוברט ברנס, ג'ורג' ביירון, פרסי ביש שלי וג'ון קיטס, השחקן אדמונד קין, הפוליטיקאי ג'ורג' קנינג, ואפילו נפוליון בונפרטה.

בנימין זאב הרצל השתעשע בסוגה זו בסיפורים אחדים שכתב. בין השאר כתב את "היזם בונפרטה", על עולם חלופי בו נפוליאון בונפרטה בחר בקריירה של איש עסקים במקום בקריירה צבאית. עוד סיפור ששויך לז'אנר הוא "הפעמון השמאלי", שני נתיבים חלופיים בהם התפתח גורלו של אדם, כתוצאה מהחלטה פשוטה אם ללחוץ על פעמון ימני או שמאלי בפתח בית מגורים.

היצירה הספרותית באנגלית באורך של רומן הייתה הספר "אריסטופיה" מאת קסטלו הולפורד, שנכתב ב-1895. בעוד יצירה זו אינה לאומנית כמו ספרו של לואי ז'ופרואה, "אריסטופיה" היא ניסיון נוסף לדמיין חברה אוטופית. באריסטופיה, המתיישבים הראשונים של וירג'יניה מגלים שונית אלמוגים העשויה מזהב טהור, ועקב כך מצליחים לבנות חברה אוטופית בצפון אמריקה.

תחילת המאה ה-20 וספרות זולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר סיפורים ורומנים של היסטוריה חלופית הופיעו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בשנת 1931, ההיסטוריון הבריטי, סר ג'ון סקוויר, אסף סדרה של מאמרים מכמה מההיסטוריונים המובילים של אותה תקופה לאנתולוגיה בשם "לו זה היה קורה אחרת" (If It Had Happened Otherwise). בעבודה זו, מלומדים ממספר אוניברסיטאות גדולות, כמו גם כותבים שלא עבדו באקדמיה, הפנו את תשומת לבם לשאלות כגון "לו המורים בספרד היו מנצחים", ו"לו ללואי השישה עשר, מלך צרפת היה אטום של יציבות". המאמרים נעים מעבודות אקדמיות ועד תצוגות סאטיריות ומוגזמות של עיר-מדינה גרמנית עצמאית על האי מנהטן. בין הכותבים היו אנדרה מורואה ווינסטון צ'רצ'יל.

אחד המאמרים באוסף של סקוויר היה מאמר של צ'רצ'יל "לו לי לא היה מנצח בקרב גטיסברג"^[1], שנכתב מנקודת מבטו של היסטוריון בעולם בו הקונפדרציה ניצחה במלחמת האזרחים האמריקנית, שמדמיין מה היה קורה לו האיחוד היה מנצח במלחמה. במילים אחרות, דמות בעולם חלופי המדמיינת עולם כמו העולם בו אנו חיים, אך לא בהכרח מצליחה לדייק בכל הפרטים. יצירה ספקולטיבית שכזו, שנכתבת מנקודת המבט של היסטוריה חלופית, נקראת בשם "היסטוריה חלופית רקורסיבית", או "היסטוריה חלופית-חלופית".

דוגמה נוספת מתקופה זו (ויש האומרים היצירה הראשונה שבה מתואר מסע בזמן מיקום אחד לשני בצורה מוחשית) היא הספר "אנשים כמו אלים" (Men Like Gods) מאת ה. ג'. ולס^[2], בו מספר אזרחים בריטים עובדים באמצעות מפגש מקרי עם מכונת זמן למה שנראה כמו בריטניה פציפיסטית ואוטופית. כאשר האזרחים, שמובלים על ידי דמות סאטירית המבוססת על וינסטון צ'רצ'יל, מנסים לתפוס את השלטון, תושבי בריטניה האוטופית מפנים רובה לייזר לעברם ומשגרים אותם ליקום אחר. ולס מתאר יקום רב ממדי של עולמות חלופיים, בדיוק כפי שמתארים אותו סופרי ספרות זולה אמריקניים מאוחרים יותר. עם זאת, מאחר שגיבור הסיפור של ולס חווה רק עולם חלופי אחד, סיפור זה לא שונה מהותית מסוגת ההיסטוריה החלופית המסורתית.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הז'אנר התקדם לתקופה חדשה, עם יציאתו לאור של הסיפור הקצר של מאריי לנסטר, "Sidewise in Time". בעוד שספרי היסטוריה חלופית קודמים בחנו חלופות היסטוריות סבירות יחסית, ליינסטר כתב בצורה שונה לגמרי. בסיפורו "העולם השתגע" (World Gone Mad), חתיכות מכדור הארץ החליפו מקומות עם החתיכות התואמות להן בזמנים שונים. הסיפור עוקב אחר פרופסור מינוט והסטודנטים שלו ממכללת רובינסון הפיקטיבית, כאשר הם נעים דרך החתיכות השונות בהן ההיסטוריה התרחשה בצורה שונה.

מסע בזמן כאמצעי ליצירת שינויים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו יצא לאור רומן המסע בזמן "Lest Darkness Fall" מאת ל. ספראג דה קאמפ (L. Sprague de Camp), בו מסופר על אקדמאי אמריקאי שנוסע לאיטליה של האוסטרוגותים בתקופת הפלישה הביזנטית בהנהגת בליסאריוס. היצירה עוסקת בשינויים ההיסטוריים הנגרמים על ידי הנוסע בזמן, ולפיכך יצירה זו נחשב כיצירת היסטוריה חלופית. הגיבור בסיפור גורם לשינויים משמעותיים ובכך יוצר הסתעפות של ההיסטוריה.

ספרים בולטים בז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האיש במצודה הרמה" מאת פיליפ ק. דיק, שפורסם ב־1962. הרומן מתרחש בארצות הברית, חמש-עשרה שנה לאחר שמדינות הציר הביסו את בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, וארצות הברית נכנעה לכיבוש הצבאי של גרמניה הנאצית ויפן. הספר עובד לסדרת טלוויזיה מצליחה באותו שם עבור פריים וידאו.
"הקנוניה נגד אמריקה", הרומן הנמכר ביותר של פיליפ רות. יצא לאור בסוף 2004 וזכה בפרס סיידווייז להיסטוריה חלופית בשנת 2005. הרומן עוסק בארצות הברית ובגורל היהודים בה, לו נבחר בה הנשיא בדלני והפרו-נאצי במלחמת העולם השנייה. לקראת סופו הספר מתכנס אל ההיסטוריה המוכרת. בסוף הספר ניתן נספח המציג את הכרונולוגיה האמיתית של הדמויות הראשיות.
"ארץ אבות", הרומן הראשון שכתב רוברט האריס, הוא רומן מתח שעלילתו מתרחשת בגרמניה הנאצית 20 שנה לאחר ניצחון גרמניה במלחמת העולם השנייה, ומתבססת על עובדות ואישים אמיתיים. הספר זכה להצלחה מסחרית ונמכר ביותר ממיליון עותקים. שנתיים לאחר שיצא הספר "ארץ אבות" לאור הוא גם עובד לסרט.
"איגוד השוטרים היידים" הוא רומן בלשי שנכתב על ידי הסופר האמריקאי מייקל שייבון ויצא לאור בשנת 2007. הספר זכה, בשנת יציאתו לאור, בפרס הוגו ובפרס נבולה, שני הפרסים החשובים בתחום המדע הבדיוני. הסיפור מתרחש בעיר סיטקה אשר באלסקה, בעולם שבו ארצות הברית איפשרה ליהודים להתיישב בשטחי אלסקה בשנת 1940, ומדינת ישראל הצעירה הובסה במלחמת העצמאות.
"אהיה כאן בשמש ובצל" מאת הסופר השווייצרי כריסטיאן קראכט, שיצא לאור ב-2009, מתאר עולם אלטרנטיבי שבו ולדימיר איליץ' לנין נשאר במקום גלותו בשווייץ, וזו הפכה למעצמה קומוניסטית עם מושבות באפריקה. הספר מתרחש בזמן מלחמה טוטאלית בלתי נגמרת בין "ברית המועצות של שווייץ" לבין קואליציה פאשיסטית של גרמניה ובריטניה.
"אילו נוצחה ישראל" מאת ריצ'רד צֶ'זנוף, רוברט ליטל (אנ') ואדוארד קליין (אנ') (1969) - מתאר תרחיש חלופי, בו הפסידה ישראל במלחמת ששת הימים. הספר הפך לרב-מכר ושימש להסברת מתקפת המנע.
"בהילוך חוזר" מאת הסופר האמריקאי קן גרימווד, שיצא לאור ב-1986 ותורגם לעברית ב-1989 - בשנת 1987 קיבל גיבור הספר, ג'ף וינסטון, התקף לב, והוא התעורר ממנו בשנת 1963 כסטודנט בן 18. כך מספר פעמים בהם גיבור הספר זוכה לחיות את חייו שוב ושוב כאשר בכל מחזור חיים כזה, הוא זוכר את המחזורים שקדמו לו. הספר זיכה את גרימווד בפרס הפנטזיה העולמי של שנת 1988.
"הרצל אמר" מאת יואב אבני, שיצא לאור ב-2011, מבוסס על ההנחה כי תוכנית אוגנדה התקבלה ומדינת ישראל הוקמה במזרח אפריקה. זכה ב"פרס גפן" למדע בדיוני ופנטזיה בקטגוריית ספר המקור הטוב ביותר לשנת 2012.
"מכונות כמוני", רומן מאת איאן מקיואן, מתרחש בשנות ה-80 של המאה ה-20, ובמרכזו רובוט דמוי אדם (אנדרואיד) ויחסיו עם בעליו, צ'רלי ומירנדה. כרקע לסיפורם של השלושה כולל הרומן היסטוריה חלופית שבה בריטניה הובסה במלחמת פוקלנד, טוני בן (אנ') ממפלגת הלייבור נבחר במקומה של מרגרט תאצ'ר לראש-ממשלת בריטניה ונהרג בפיגוע במלון גרנד בברייטון, אלן טיורינג עדיין חי, ונמצא פתרון לבעיית P=NP. והאינטרנט ומכוניות אוטונומיות כבר קיימים. בנוסף, המצאות אחדות שנוצרו מאוחר יותר, בהן האינטרנט, מכוניות אוטונומיות ותוכנה שמנצחת אלוף במשחק גו מוצגות כקיימות בתחילת שנות ה-80.