המינרט בג'אם
 | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
מינרט, אתר ארכאולוגי  | ||||||||
| כתובת |
Firozkoh | ||||||||
| מיקום |
Shahrak District | ||||||||
| מדינה |
אפגניסטן | ||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||
| תקופת הבנייה | ?–1194 | ||||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1194 | ||||||||
| חומרי בנייה |
לבנה | ||||||||
| מידות | |||||||||
| גובה |
65 מ' | ||||||||
| שטח |
600 הקטאר | ||||||||
| קואורדינטות | 34°23′47″N 64°30′57″E / 34.396386°N 64.515888°E | ||||||||
  | |||||||||
המינרט בג'אם הממוקם במחוז ע'ור במרכז אפגניסטן נישא לגובה של 65 מטר, והוא מינרט הלבנים השני בגובהו בעולם. בשנת 2002 הוכרז המינרט, יחד עם מספר אתרים ארכאולוגיים סמוכים, כאתר מורשת עולמית, והוא נחשב לאתר בסיכון בשל כך שהוא החל לנטות על צדו ובשל חשיפתו לבליה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המינרט שוכן במקום בו ניצבה ככל הנראה העיר פַיְרוז-כּוּה (פרסית فیروزکوه), בירת הקיץ של השליטים משושלת ע'ור(אנ') ששלטו במקום במאה ה-12 ובמאה ה-13. כתובת במקום מסגירה את מועד הקמת המבנה ב-1194 ונראה כי הוקם כדי לציין את ניצחונו של השליט ע'יאס א-דין על האימפריה הע'זנווית בדלהי ב-1192. לכן מכונה המינרט לעיתים בכינוי "מגדל הניצחון".
למינרט היה צמוד מסגד שלא השתמר ולפי הממצאים היה קטן ולא עמד בסדרי הגודל של הצריח. הממלכה הע'ורית החלה לשקוע ונעלמה בתחילת המאה ה-13. ב-1222 כבש אוגדיי חאן, בנו של ג'ינגיס חאן, את העיר והחריב אותה. במשך מאות שנים נשתכח המינרט ונעלם מהעולם שמחוץ לעמק. הוא התגלה שוב ב-1886, אך זכה לפרסום רק בשנת 1957 כאשר נחקר ותועד לעומק.
האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המינרט שוכן על הגדה הדרומית של נהר הארי במקום מפגשם של שני עמקים. הוא נישא לגובה של 65 מטר ובבסיסו הוא בנוי בצורת מתומן שקוטרו 9 מטר. הוא מורכב מארבעה חלקים גליליים שקוטרם הולך וקטן, ועשוי מלבנים אפויות וממלט. בתוך המינרט מטפס גרם מדרגות לולייני כפול שבו קבועים חלונות חיצוניים במרווחים קבועים, והמגיע עד מעל למרפסת הראשונה שגובהה 36.58 מטר. מעל לגרם המדרגות מורכבים שישה מפלסים רבועים עשויים אבן, ואלה מקושרות במדרגות המותקנות על קירותיו החיצוניים של המבנה. בראש המבנה, מעל למרפסת השנייה, שש קשתות שתמכו בעבר בכיפה, אך זו לא שרדה.
קירותיו החיצוניים של המבנה מכוסים בתבליטים בצורת דוגמאות גאומטריות. הכתובות בכתב כופי מכוסות בזיגוג בצבע טורקיז. החלק התחתון של המינרט הוא המעוטר מבין הארבעה והוא מחולק לשמונה חלקים אנכיים התואמים את הבסיס המתומן. הכיתוב בן 976 המילים הוא הטקסט המלא של סורת מרים מהקוראן.
הממצאים הארכאולוגיים האחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על גבעה סמוכה למינרט נמצאה בשנת 1962 קבוצת אבנים שעליה כתובות בעברית. סך הכל נמצאו 9 כתובות המתוארכות לשנים שבין 1012 ו-1202, וככל הנראה הן שרידיו של בית קברות יהודי. מסביב למינרט נתגלו שרידיהם של מצודות ומגדלים. אלה שוכנים על הצוק הגבוה שמצפון למינרט בצידו השני של נהר הארי וממזרח לו. עוד נתגלה מאגר מים עשוי לבנים וזה שוכן כ-400 מטר מעל לנהר הארי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
צילום תקריב של המינרט -
המינרט מההר הסמוך -
מצודת זרפשאן -
פנים המינרט -
רצפת לבנים שרופות סמוך למינרט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Afghan historic minaret of Jam 'in danger of collapse'," 28 August 2014, By Mohammad Qazizada and Daud Qarizadah, http://www.bbc.com/news/world-asia-28969385
.svg) | |
|---|---|
|