המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין הוא מכון מחקר אקדמי לחקר ההגירה והשילוב החברתי בגישה רב-תחומית ויישומית.

המכון יוזם ועורך מחקרים רבים בתחומי ההגירה והשילוב החברתי ומהווה בית אקדמי ומסגרת תומכת מקצועית לעוסקים בהם. המכון הוא גוף חשיבה ומקור מרכזי למחקר חדשני ופורץ דרך, להפצתו הציבורית והשוטפת של ידע בתחומים אלה ולקידום קבלת החלטות המבוססת על חדשנות מחקרית ועל מידע עדכני רב-תחומי, והוא משלב בין מחקרים תאורטיים-מדעיים מעיקרם ובין מחקרים יישומיים בהווייתם. נוסף על מחקרים ייעודיים, המכון עורך מחקרים שוטפים בקרב קבוצות שונות של מהגרים ועולים בחברה הישראלית.

המכון מהווה בית לדיאלוג רב-תחומי לצוותי חשיבה לחקר לימודי הגירה וליישומם. בבסיס תפיסת העולם של המכון ופעילותו השוטפת עומדת הטמעת עקרון הכלים השלובים בין ידע אקדמי חדשני ועדכני ובין ניסיון יישומי נצבר. הידע מבוסס על ניסיונם עתיר השנים של חוקרי הגירה מובילים בארץ ובעולם, על ניסיונם של פעילי שטח ועל זוויות הראייה המגוונות של המהגרים ושל ילידי הארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה היא אחת התופעות הבולטות בעידן המודרני הטרנס-לאומי, ומדינות רבות בעולם נאלצות להתמודד עם השינויים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים המהירים בעקבותיה, המשפיעים על פניהן של המדינות השונות ועל היחסים ביניהן.

ישראל היא מדינת מהגרים מובהקת, ומשום כך ההגירה היא מרכיב מרכזי בזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית ויש לה השפעה רבה על כל היבטי החיים בה – תרבות, ערכים ומנהגים, קהילה ומבנה חברתי, מתן שירותים, חקיקה, כלכלה ותעסוקה.

מתוך מציאות זו ומתוך הבנה כי לאקדמיה תפקיד חשוב בקידום החברה הישראלית, חרת המרכז האקדמי רופין על דגלו את נושא ההגירה והשילוב החברתי (לרבות עלייה וקליטה). המכון הוקם בשנת 2005 על ידי המרכז האקדמי רופין ביוזמת נשיאת המרכז, פרופ' שוש ארד, לנוכח העובדה שישראל היא מדינת מהגרים מובהקת וכשליש מתושביה הם דור ראשון של מהגרים. מכון זה היה המכון הראשון מסוגו בארץ אשר התמקד בתופעת ההגירה והשילוב החברתי בהקשר הבינלאומי והישראלי לוקאלי. מנהלי ההקדמה של המכון היו ד"ר משה שריר וגב' רונית דולב. את המכון ניהלו בעבר מר דני לימור וד"ר דבורה בלום. כיום ראש המכון להגירה ושילוב חברתי היא ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין.

כחלק מפעילותו הבינלאומית, הצטרף המכון במרץ 2006 כנציג ישראל לחברות בוועדת ההיגוי של ארגון מטרופוליס העוסק בעידוד מחקר בין-לאומי ובמתן במה לחוקרים, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מהארץ ומחו"ל שתחום התמחותם הוא הגירה והשתלבות בחברה רב-תרבותית העולמי. המכון פועל בשיתוף פעולה עם ההתאחדות למחקרים קנדיים במונטריאול, קנדה מאז 2008 ומקיים מפגשים וימי עיון משותפים בישראל ומחוצה לה. כמו כן, מאז 2010 מקיים המכון אחת לשנתיים כנס בינלאומי בהגירה ושילוב חברתי, במסגרתו משתתפים חוקרים מרחבי העולם לצד חוקרים ואנשי מקצוע מישראל העוסקים בתחום.

בשנת 2008, התחיל להפעיל המרכז האקדמי רופין לצד המכון את התוכנית ללימודי תואר שני (MA) בהגירה ושילוב חברתי אשר הייתה הראשונה מסוגה בישראל ופותחה בהלימה לתוכניות דומות באוניברסיטאות בעולם, ואושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

מתחילת שנת 2018 שותף המכון לפרויקט של האיחוד האירופי ארסמוס + במסגרתו מפתחים תוכניות לימודים חדשניות בתחום ההגירה והשילוב החברתי. במסגרת פתוח הקורסים מתקיימים מפגשים בינלאומיים רבים עם שותפי התוכנית בגרמניה, שוודיה, יוון וליטא. קורסים חדשניים אלו משולבים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ה-MA בהגירה ושילוב חברתי. 

משנת 2022 שותף המכון בפרויקט שילוב מהגרים באמצעות חינוך (Migrants' Integration Through Education - MINTE), פרויקט מטעם ארסמוס+. הפרויקט מתמקד במצבם של מהגרים (בייחוד פליטים מאוקראינה) במדינות הקולטות. זהו פרויקט בינלאומי שמטרתו להקל על רשויות מקומיות בפולין ובצ'כיה את פיתוחה של מדיניות שילוב ישימה ולנטר וללמוד שיטות עבודה טובות של שילוב מהגרים במדינות אחרות באירופה ובישראל.

פעילות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירה היא אחת התופעות הבולטות בעידן המודרני הטרנס-לאומי, ומדינות רבות בעולם נאלצות להתמודד עם השינויים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים המהירים בעקבותיה, המשפיעים על פניהן של המדינות השונות ועל היחסים ביניהן. ישראל היא מדינת מהגרים מובהקת, ומשום כך ההגירה היא מרכיב מרכזי בזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית ויש לה השפעה רבה על כל היבטי החיים בה – תרבות, ערכים ומנהגים, קהילה ומבנה חברתי, מתן שירותים, חקיקה, כלכלה ותעסוקה.

המכון יוזם ועורך מחקרים רבים בתחומי ההגירה והשילוב החברתי ומהווה בית אקדמי ומסגרת תומכת מקצועית לעוסקים בהם. המכון הוא גוף חשיבה ומקור מרכזי למחקר חדשני ופורץ דרך, להפצתו הציבורית והשוטפת של ידע בתחומים אלה ולקידום קבלת החלטות המבוססת על חדשנות מחקרית ועל מידע עדכני רב-תחומי, והוא משלב בין מחקרים תאורטיים-מדעיים מעיקרם ובין מחקרים יישומיים בהווייתם.

נוסף על מחקרים ייעודיים, המכון עורך מחקרים שוטפים בקרב קבוצות שונות של מהגרים ועולים בחברה הישראלית ומפרסם את שנתון העולים בישראל, הכולל מידע סטטיסטי ממגוון מקורות על מצבם של העולים, ואת "מדד רופין" לבחינת מידת שילובם בישראל. המדד פותח בשנת 2007 על ידי חוקרי רופין והוצג בכנסים בינלאומיים רבים.

בשנת 2022 פותח במכון "מדד העלייה", הכולל שורה של מדדי משנה להצגת הלכי הרוח של הציבור הישראלי באשר לעלייה ולעולים. בהתאם לכך חושבו מדדי משנה בתחומים כמו כלכלה, חינוך ותרבות, ומהם חושב מדד כולל ליחסו של הציבור הישראלי כלפי העלייה והעולים.

מדי שנה המכון מקיים ימי עיון המשמשים במה להפצת ידע עדכני על נושאי המחקר שלו ולדיון בהם, ומדי שנתיים הוא מקיים כנס בינלאומי המושך אליו חוקרים, מקבלי החלטות ואנשי שטח העוסקים בתחום ההגירה בישראל ובמדינות העולם. בכנסים בינלאומיים שעורך המכון מעת לעת משתתפים חוקרים ואנשי מקצוע רבים מהארץ ומחו"ל. המכון מקיים קשרים בינלאומיים עם גופים אקדמיים ומכוני מחקר ברחבי העולם.

בנוסף, בשיתוף עם קהילת ההגירה ודמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית. המכון מוציא את כתב העת האינטרנטי "הגירה", כתב העת עוסק בנושאי הגירה ושילוב חברתי, ומתפרסם באתר המכון. כתב העת הוא כתב עת שפיט המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

סגל המכון - חוקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין – ראש המכון להגירה ושילוב חברתי
  • פרופ' קארין אמית
  • פרופ' נונה קושנירוביץ'
  • פרופ' אפרת בן זאב
  • ד"ר רוית תלמי-כהן
  • ד''ר אנדה ברק-ביאנקו
  • ד"ר פנינה דולברג
  • ד"ר ענת אברהמי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]