המרכז לטניס בישראל - ירושלים

המרכז לטניס בישראל - ירושלים
	המרכז לטניס בישראל - ירושלים - במהלך השיפוץ והשידרוג - 2023
	המרכז לטניס בישראל - ירושלים - במהלך השיפוץ והשידרוג - 2023
מידע כללי
סוג	מרכז טניס
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1981
תאריך פתיחה רשמי	1981
קואורדינטות	31°45′10″N 35°11′30″E / 31.752881°N 35.191613°E

המרכז לטניס בישראל - ירושלים, הוא אחד מ-14 המרכזים ברחבי הארץ של המרכז לטניס בישראל. המרכז ממוקם בקרית הספורט מלחה, בסמוך לאצטדיון טדי ולפיס ארנה ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המרכז החלה ב-1979 במימון המרכז לטניס בישראל, בעזרת הקהילה היהודית בדרום אפריקה, ועיריית ירושלים^[1]. המרכז נחנך ביולי 1981 ונקרא על שמם של ג'ויס ובן אייזנברג, התורמים הגדולים ביותר של המרכז לטניס בישראל^[2].

קיים סיפור פיקנטי מאחורי הקמת המרכז, כפי שסיפר איאן פרומן, אחד מששת המייסדים של המרכז לטניס בישראל. המייסדים הציעו לראש עיריית ירושלים, טדי קולק, להקים מרכז טניס בעיר. קולק הוזמן למרכז לטניס בישראל - רמת השרון כדי להתרשם ממרכז טניס, צפה בהופעת ראווה של הילדים משחקים וקיבל הסברים על הפעילות. בסיום שאל קולק אם יש עוד מרכז טניס בסביבה שאפשר להתרשם ממנו ונאמר לו שהמרכז הקרוב הוא המרכז לטניס בישראל - יפו. הוא ביקש לנסוע לשם, כשהגיע נכנס ישירות לשירותים וכשיצא אמר לסובבים אותו: "אני אעזור לכם להקים מרכז טניס בירושלים". לשאלה מה שכנע אותו, הוא ענה שכחלק מההכנות לביקור שלו ברמת השרון, המרכז היה מצוחצח ונקי, אבל הוא רצה לראות מרכזי טניס אחרים בספונטניות כדי לוודא שהאיכות נשמרת בכולם והכי חשוב היה לו לראות את השירותים. "ברגע שהשירותים היו מצוחצחים גם ביפו", אמר קולק, "אז ידעתי שיש לי עסק עם אנשים רציניים והסכמתי להקמת המרכז בירושלים".

המנהל הראשון של המרכז היה דני פריימן ששימש בתפקיד במשך 21 שנה, מנהלים נוספים היו יובל קרוצ'י ואילן ממן. מנהל המרכז משנת 2012 הוא מוריס אוחיון, שגדל מול המרכז ועבד בו כשומר וכמאמן לאחר שירותו הצבאי וכעת סגר מעגל.

על מנת לאפשר הקמת תחנה לקו הרכבת הירוק של הרכבת הקלה ולתוואי הרכבת עצמו, שעתיד לעבור במקום, נהרסו חמישה מגרשי טניס במרכז הספורט במלחה. עם זאת, בין השאר מתקציב הרכבת הקלה, מרכז הטניס ישודרג. החידושים יכללו הקמה של שישה מגרשי טניס חדשים ומקורים במקום המגרשים הישנים שנהרסו, וכן שידרוג של מגרש הטניס המרכזי.^[3]^[4]

הפעילות במרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז 20 מגרשים מוארים, מתוכם אחד מקורה, אצטדיון ל-2,000 צופים, קיר אימון, חדר כושר, חדר מאמנים והרצאות, מזנון וחנות ספורט. המרכז מפעיל תוכניות טניס רבות לכל הגילאים: תוכנית לגני ילדים, תוכנית פיתוח מוטורי (גילאים 4-6), תוכנית מיני טניס (6-8), תוכניות טניס לגילאי 8-18, תוכנית תחרותית וחוגי טניס למבוגרים.

המרכז מפעיל תוכניות למען הקהילה: שני פרויקטים של דו קיום בגני הילדים בשעות הבוקר (גן יהודי וגן ערבי מגיעים למרכז ועוברים יחד אימון של יכולת תנועה לגיל הרך), תוכנית דו קיום לילדים אחר הצהרים, פעילות לילדים ממשפחות יוצאי אתיופיה בשיתוף מתנ"ס גנים בקרית מנחם ומשרד הקליטה, תוכניות של ילדים ונוער חרדי בסיכון ותוכנית לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

על פי תוכניות פיתוח המרכז, ייהרסו בו 7 מהמגרשים לטובת הקמת מבנה רב תכליתי שיכלול 6 מגרשים מקורים, אולמות סקווש, שטחי מסחר והסעדה, מרפאה וחדרי טיפולים, משרדי הנהלה, מחסני ציוד חדרי הלבשה ועוד מה שישדרג את פעילותו גם בעונה הקרה. בנוסף מתוכנן שדרוג אצטדיון הטניס המרכזי על ידי ציודו בגג נפתח והרחבתו ל-2,400 מקומות. שדרוג מרכז הטניס תוכנן במשרד HQ אדריכלים וצפוי לעלות כ-65 מיליון שקלים.

תחרויות במרכז ובוגרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז אירח במהלך השנים תחרויות רבות כגון טורניר אייזנברג הבינלאומי עם פרסים על סך 50,000 דולר, אליפויות ישראל לבוגרים ולנוער, תחרויות במסגרת משחקי המכביה, תחרויות ארציות, אזוריות ופנימיות ואליפויות של המרכז לטניס בישראל. אירוע השיא של המרכז היה בשנת 1984 כאשר נבחרת ישראל אירחה את נבחרת פולין במסגרת גביע דייוויס וגברה עליה 0:5. בשנת 1987 התקיים באותו אצטדיון מפגש ראווה בין עמוס מנסדורף לאגדת הטניס, ג'ימי קונורס.

במהלך השנים גדלו במרכז בירושלים עשרות שחקנים ושחקניות שזכו בתארים של אלופי ישראל לנוער ובתחרויות ארציות רבות. השחקן המפורסם ביותר שגדל במרכז הוא אנדי רם, שחקן נבחרת הדייוויס של ישראל, שעשה את צעדיו הראשונים על המגרשים בירושלים כבר בגיל חמש וחצי. גם יוליה גלושקו, שזכתה באליפויות ישראל לנוער ולבוגרים ומייצגת את ישראל בגביע הפדרציה, עשתה את צעדיה הראשונים במרכז בירושלים.

בדצמבר 2018 חזר מרכז הטניס לארח את אליפות ישראל בטניס לאחר שנים רבות שלא התקיימה בה^[5].