הנרי פרדריק, נסיך ויילס
 | |||||
| לידה |
19 בפברואר 1594 טירת סטירלינג, ממלכת סקוטלנד   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1612 (בגיל 18) לונדון, ממלכת אנגליה  | ||||
| מדינה |
ממלכת אנגליה, ממלכת סקוטלנד | ||||
| מקום קבורה |
מנזר וסטמינסטר (8 בדצמבר 1612) | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת אוקספורד | ||||
| שושלת בית סטיוארט | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
מסדר הבירית | |||||
  | |||||
הנרי פרדריק, נסיך ויילס (19 בפברואר 1594 - 6 בנובמבר 1612) היה בנו הבכור של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. מכיוון שנפטר לפני אביו, לא זכה לעלות לשלטון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי פרדריק נולד ב-1594 כבנו הבכור של ג'יימס השישי מלך סקוטלנד ואשתו אן, נסיכת דנמרק. עם לידתו הוא הפך ליורש העצר ונשא בתואר של דוכס רות'סיי שניתן באופן אוטומטי ליורש העצר. ב-1603 כאשר נפטרה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, ירש אביו ג'יימס את הכתר האנגלי והאירי כמלך ג'יימס הראשון. הנרי פרדריק הפך ליורש העצר האנגלי וככזה הפך לנסיך ויילס ודוכס קורנוול.
כאשר אביו של הנרי פרדריק, המלך ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד, משפחתו וחצר המלוכה, עברו מאדינבורו ללונדון, התקבלו המלך החדש ומשפחתו בהתלהבות על ידי הציבור האנגלי. המלכה אליזבת הייתה חשוכת ילדים ומעולם לא טרחה למנות יורש לכתר האנגלי והיה חשש בקרב הציבור שפטירתה תביא לפריצת מאבק על כס המלכות שיתדרדר למלחמת אזרחים; אולם העברת השלטון הסתיימה בשלום ואנגליה קיבלה בברכה מלך צעיר שכבר הספיק להינשא ולהוליד בנים.
במהרה הפך הנרי פרדריק לחביב העם. בנוסף למראהו הנאה והאתלטי, הוא הפך מוקד לתקוות פוליטיות; התקווה שעלייתו לכס המלוכה תביא עידן חדש של שגשוג לאנגליה וחידוש עוצמתה הצבאית, וכן שהוא יהיה מלך פרוטסטנטי לוחם, שיסיים את מדיניות השלום והסובלנות הדתית של אביו ויצא למסע צלב כנגד הנצרות הקתולית.
הנרי קיבל בחיוב את הציפיות שתלו בו וניסה לעמוד בהם. הוא התעניין בנושאים צבאיים, תמך בקולוניזציה של אמריקה, וכאשר הציע אביו להשיאו לאחת מבנות משפחת המלוכה הצרפתית, הוא דחה את הרעיון בנימוק שלא ראוי שיורש עצר פרוטסטנטי יישא אשה קתולית.
ב-1612 הנרי שחה בנהר התמזה המזוהם, לאחר מכן נפל למשכב ונפטר, ככל הנראה כתוצאה ממחלת הטיפואיד. הוא נקבר במנזר וסטמינסטר.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נסיכי ויילס שלא עלו למלוכה | |
|---|---|
|
| דוכסי קורנוול | ||
|---|---|---|
| בית פלנטג'נט | אדוארד, הנסיך השחור (1337–1376) • ריצ'רד השני (1376–1377) • הנרי החמישי (1399–1413) • הנרי השישי (1421–1422) • אדוארד מווסטמינסטר (1453–1471) • אדוארד החמישי (1470–1483) • אדוארד ממידלהאם (1483–1484) |  |
| בית טיודור | ארתור, נסיך ויילס (1486–1502) • הנרי השמיני (1502–1509) • הנרי טיודור (1511) • אדוארד השישי (1537–1547) | |
| בית סטיוארט | הנרי פרדריק, נסיך ויילס (1603–1612) • צ'ארלס הראשון (1612–1625) • צ'ארלס ג'יימס (1629) • צ'ארלס השני (1630–1649) • ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט (1688–1689) | |
| בית הנובר | ג'ורג' השני (1714–1727) • פרדריק, נסיך ויילס (1727–1751) • ג'ורג' הרביעי (1762–1820) | |
| בית סקסה-קובורג-גותה | אדוארד השביעי (1841–1901) • ג'ורג' החמישי (1901–1910) • אדוארד השמיני (1910–1917) | |
| בית וינדזור | אדוארד השמיני (1917–1936) • צ'ארלס השלישי (1952–2022) • ויליאם, דוכס קורנוול (מ-2022) | |
| דוכסי רות'סיי | |
|---|---|
|