הפארק הלאומי סרה דה קפיברה
 | |||||
| קשת סלע בפדרה פוראדה | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| תאריך הקמה |
1979  | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 1,291 קילומטר רבוע, 100,762 הקטאר | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 ברזיל | ||||
| מיקום |
סאו ריימונדו נונטו, פיאאוי | ||||
| קואורדינטות | 8°40′00″S 42°33′00″W / 8.6667°S 42.55°W | ||||
  | |||||
הפארק הלאומי סרה דה קפיברה (פורטוגזית: Parque Nacional Serra da Capivara) שוכן במדינת פיאאוי שבצפון-מזרח ברזיל. הפארק הוקם ב-1979 על מנת להגן על השרידים הפרהיסטוריים וציורי הסלע השוכנים בו, והוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1991. הפארק משתרע על פני שטח של כ-1,300 קילומטרים רבועים, ויש בו ריכוז גדול של חוות פרהיסטוריות קטנות.
מאפיינים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור סרה דה קפיברה מאופיין בשקע הגאולוגי של נהר סאו פרנסיסקו. בפארק יש רצועת צוקים המתנשאים לגובה של עד 270 מטרים, ואורכה הוא כ-180 קילומטרים. הרצועה חוצצת בין מישור בחלק הדרום-מזרחי של הפארק, לבין מסיבים בחלקו הצפון-מזרחי. באזור ההררי של הפארק נוצרו מערות ועמקים רבים כתוצאה מתהליכי בליה. האזור הוא גם אגן ניקוז עבור מספר נהרות.
לאזור יש חשיבות כמייצג של צמחיית הקאאטינגה המאפיינת את צפון-מזרח ברזיל. הצמחייה בפארק מורכבת בעיקר ממרבדי שיחים נרחבים, וכוללת מספר עצים חסיני יובש וקסרופיטיים. ישנם אזורים בודדים, בעיקר בקניונים העמוקים השומרים על לחותם גם בקיץ, שבהם גדלים שרידים של יערות הגשם שאכלסו את האזור לפני אלפי שנים. הפאונה של אזורי השיחים דלילה מאוד, אך על המינים שניתן למצוא בה נמנים זאב היער והאוצלוט. המאובנים שהתגלו באזור מתוארכים לתקופה שלפני 15,000 שנים.
מאפיינים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדענים משערים כי האזור היה מיושב על ידי התושבים הקדומים של יבשת אמריקה. באתר הארכאולוגי פדרה פוראדה, השוכן בתוך הפארק, התגלו שרידים של חומה שבורה, ובאמצעות תיארוך פחמן 14 התברר כי ככל הנראה היא נבנתה בשנים שבין 26,000 ל-22,000 לפני הספירה.
אחד מהמאפיינים החזותיים הבולטים ביותר של הפארק הן המערות החצובות בסלע, שהתגלו במהלך שנות ה-60 ומעוטרות בציורי סלע רבים. הציורים העתיקים ביותר תוארכו לאלף ה-13 לפני הספירה, אך מרבית הציורים מתוארכים לתקופה שבין האלף ה-10 לאלף ה-4 לפני הספירה, ומשויכים לתרבויות העתיקות שהתגוררו בצפון-מזרח ברזיל (נורדסטה) ובאזור אגרסטה.
ההשערה היא כי תרבות אגרסטה התקיימה בדו-קיום לצידה של תרבות נורדסטה עד שנת 5,000 לפנה"ס בקירוב, ואז גורשה על ידה. הציורים שנוצרו על ידי תרבות נורדסטה מאופיינים בתבניות גאומטריות, דמויות אנושיות, צמחים ובעלי חיים, ובשל כך הצליחו להגיע למסקנות שונות הנוגעות לאורח חייהם הרוחני והחברתי של אנשי הנורדסטה. רוב הציורים הם בצבע אדום. ישנן קבוצות ציורים אחדות שטרם ניתן להן הסבר מספק, אך יש בהן ארבעה אלמנטים ברורים והם טקסי ציד, ריקוד, טקסים הקשורים לעצים ותנוחות מיניות. הציורים של תרבות אגרסטה מאופיינים במוטיבים אנושיים, והם השתמרו במצב טוב.
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגישה אל הפארק נחשבת לקשה בשל היעדר תשתיות מתאימות. לאורך השנים הוכנו מספר תוכניות לעידוד שימור הטבע בפארק, ובמהלך תוכנית החומש שהחלה לפעול במאי 1989 אף הוצע לתושבים המועטים שבאזור פיצוי כספי תמורת הסכמתם להגר למקום אחר. הנהלת הפארק מתמקדת בשימורו ובתחזוקתו, ואף שיתפה פעולה עם האוכלוסייה המקומית באמצעות הדרכה מקצועית כיצד לא להזיק לפארק. בעיות במצב השימור של ציורי הסלע התעוררו כתוצאה מפעילויות בירוא יערות לא חוקיות, שגרמו לשינויים כימיים בהרכב הצבעים ולהגברת החשיפה לאור השמש. גורם נוסף הוא גדילתם של גלמי דבוראים על הציורים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|