הר ארבוס
 | |
| הר ארבוס, צילום מ-1972 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש |
| על שם |
אה"מ ארבוס (1826)  |
| גובה | 3,794 מטר |
| מיקום | האי רוס שבאנטארקטיקה |
| רכס הרים |
ההרים הטראנס-אנטארקטיים |
| מספר הר געש | =1900-02[1] |
| העפלה ראשונה | 1908, על ידי אנשי משלחת בראשות ארנסט שקלטון |
| מסלול ההעפלה הקל | בסיסי, טיפוס שלג/קרח |
| קואורדינטות | 77°31′48″S 167°10′12″E / 77.53000°S 167.17000°E |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
  | |
הר אֶרֶבּוּס (Mount Erebus) באנטארקטיקה הוא הר הגעש הפעיל הדרומי ביותר בכדור הארץ. ההר נמצא באי רוס, והוא מתנשא לגובה 3,794 מטרים. באי מצויים שלושה הרי געש נוספים, רדומים. ארבוס פעיל באופן רצוף מאז שנת 1972. על ההר קיימת תצפית מדעית המנוהלת על ידי "המכון הטכנולוגי למכרות וטכנולוגיה של ניו מקסיקו". הר הגעש יושב מעל פרוסת קרום דקה, כך שסלע מותך מתרומם ביתר קלות מתוך כדור הארץ. בלועו של הר ארבוס קיים אגם של לבה נוזלית, אחד מאגמי הלבה הבודדים בעולם. הלבה מתפרצת מן האגם מספר פעמים ביום, כמו בהר הגעש סטרומבולי. בשנת 2005 נצפו מספר התפרצויות אפר וזרמי לבה קטנים מתוך פירים ליד אגם הלבה.
היישוב האנטארקטי הגדול ביותר - תחנת מק'מרדו, המופעלת על ידי ארצות הברית - נמצא בטווח הראייה של הר הגעש (כ -40 ק"מ משם).[2]
הר ארבוס התגלה בשנת 1841 על ידי חוקר הקוטב סר ג'יימס קלארק רוס, שקרא לו על שמה של "ארבוס", אחת משתי אוניות המשלחת. מקור השם במיתולוגיה היוונית, הכינוי שניתן לחלק מעולם השאול, שאותו עוברים המתים בדרכם לממלכת המתים, היא האדס.[3] הספינה האחרת הייתה "טרור", שהעניקה את שמה להר טרור (הר געש אחר). המטפסים הראשונים להר היו חברי משלחת נמרוד של ארנסט שקלטון לקוטב הדרומי, בשנת 1908.
האסון האווירי על הר ארבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טיסה 901 של אייר ניו זילנד
ב-28 בנובמבר 1979 התרסק על הר ארבוס מטוס אייר ניו זילנד בטיסה מספר 901. זו הייתה טיסת תיור שיצאה משדה התעופה באוקלנד אל עבר אנטארקטיקה לצורך תצפית. המטוס, מדגם DC-10-30, התרסק אל צלע ההר וכל 257 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התצפית המדעית על הר ארבוס, מידע מקיף על ההר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר Global Volcanism Program
- ^ NASA EARTH OBSERVATORY, Mount Erebus, Antarctica
- ^ בו ריפנבורו, "להתחרות עם המוות", בלומסברי 2008, עמ' 12