הרברט קרמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרברט קרמר
Herbert Krömer
לידה 25 באוגוסט 1928
ויימאר, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 2024 (בגיל 95) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת חשמל, פיזיקה של מצב מוצק, פיזיקה תאורטית, פיזיקה, מוליך למחצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פריץ סאוטר, ריכארד בקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2001)
  • מדליית ה-IEEE (2002)
  • פרס ג'י ג'י אברס (1973)
  • IEEE Jack A. Morton Award (1986)
  • פרס נובל לפיזיקה (2000)
  • עמית IEEE
  • פרס הומבולדט
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • עמית אלכסנדר פון הומבולדט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרברט קרמרגרמנית: Herbert Krömer;‏ 25 באוגוסט 19288 במרץ 2024) היה פרופסור לפיזיקה ומחשוב קוונטי באוניברסיטת קולורדו ובאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. חקר את אפקט האלקטרונים החמים, פיתח טרנזיסטור ביפולרי מסוג HBT - Heterojunction bipolar transistor (אנ') ופיתח את העיקרון שלפיו עובדות דיודות לייזריים, שמאוחר יותר נעשה בהן שימוש רב, בין השאר בקוראי דיסקים.

קרמר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2000 יחד עם ז'ורס אלפרוב על פיתוח טרנזיסטורים מבוססי מוליכים למחצה המשמשים במחשבים ואופטו אלקטרוניקה. הם חלקו את הפרס עם ג'ק קילבי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמר נולד ב-1928 בוויימאר, גרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר. סיים את לימודיו בגימנסיה בשנת 1947. למד באוניברסיטת גטינגן. במהלך לימודיו, הוא כתב תזת דיפלומה בהנחיית פרופסור סאוטר. במהלך הלימודים אצל סאוטר קרמר התוודע לטכנולוגיית הצמתים המעורבים (אנ') ומוליכים למחצה, נושא שבהמשך עסק בו רבות.

ב-1952 השלים דוקטורט בנושא קיום אפקט האלקטרונים החמים באזור המחסור של הקולט בטרנזיסטור.[2]

ב-1954 הצטרף למעבדות RCA (אנ') בפרינסטון. זמן מה לאחר מכן, חזר לעסוק בטכנולוגיית הצמתים המעורבים. התרומה העיקרית של קרמר לתחום זה הייתה פיתוח רעיונות תאורטיים וכן פיתוח ה-HBT, heterostructure bipolar transistor, ופירוט אודות המושג של שדות חשמליים למחצה וחישב את עקרון העיצוב הבסיסי לכל ההטרו-מבנים (heterostructure).

בשנים 1959–1966 עבד בחברת ההיי-טק Varian Associates (אנ') בפאלו אלטו שבקליפורניה.

בשנת 1968 הצטרף לאוניברסיטת קולורדו. בתחילת שנות ה-70 התמודד עם תיאורית הסטת פסי הולכה יחד ביל פרסבלי, שהיה סטודנט שלו. הם היו הראשונים שעבדו על התיאוריה. זמן קצר לאחר מכן, קרמר פיתח שיטה לקביעת ניסיונית של פסי ההולכה על ידי מדידת קיבול - מתח בצומת המוליך למחצה.[3]

ב-1976 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה.

בשנת 2000 זכה קרמר בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם ז'רוס א. אלפרדוב, על פיתוח טרנזיסטורים ועקרונות הנקראים "heterostructure", המשומשים במחשבים ובאופטו אלקטרוניקה.

קרמר נפטר ב-8 במרץ 2024.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרברט קרמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]