הרמן באואר
 | |
| לידה |
22 ביולי 1875 קניגסברג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1958 (בגיל 82) אסן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| צאצאים |
Max-Hermann Bauer |
| השתייכות |
 הצי הגרמני הקיסרי  רייכסמרינה |
| תקופת הפעילות | 1892–1928 (כ־36 שנים) |
| דרגה | אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד המבורג מפקד I. Unterseebootsflottille מפקד צי הצוללות מפקד וסטפאלן מפקד קייזר מפקד אולדנבורג מפקד נסאו מפקד II. Torpedo-Abteilung | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
הרמן באואר (בגרמנית: Hermann Bauer; 22 ביולי 1875 – 11 בפברואר 1958) היה מפקד שייטת הצוללות של הצי הגרמני הקיסרי במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באואר נולד ב-22 ביולי 1875 בקניגסברג, והצטרף לצי הקיסרי הגרמני כצוער באפריל 1892. הוא השלים את הכשרתו הבסיסית על סיפון הפריגטה-סיירת שטוש, לפני שלמד באקדמיה הימית בשנים 1892–1893. הוא המשיך את האימונים שלו על הספינה מולטקה והסיירת דויטשלנד. לאחר תקופה שנייה של לימודים באקדמיה הימית בשנים 1894–1895 הועלה באוור לדרגת אונטר-לויטננט צור זי ב-15 בספטמבר 1895 ולאחר מכן שירת על אוניית המערכה קורפירסט פרידריך וילהלם.
בשנת 1897 שירת באואר על הפריגטה פרוסן לפני שהועבר לסיירת הקלה פרינצס וילהלם כקצין סיפון. ב-12 באפריל 1899 הוא הועלה לדרגת לויטננט צור זי ולאחר מכן שירת כקצין שמירה על ספינת האימונים לטורפדו בליכר. מאוקטובר 1900 עד ספטמבר 1903 שירת כקצין פלוגה, קצין סיפון, קצין ראשון ולאחר מכן מפקד ה-II. Torpedo-Abteilung ("פלגת טורפדו 2"). באואר שירת במשך יותר משנה כמפקד ה-II. Torpedo-Abteilung, ובמקביל היה מפקד Torpedodivisionsbootes D9, סגן הדגל של II. Torpedobootsflottile, וסגן דגל ומפקד סירת הטורפדו S125. ב-1 באפריל 1904 הוא הועלה לדרגת קפיטן-לויטננט.
בין אוקטובר 1906 לספטמבר 1908 שירת באואר במחלקת בניית הספינות של משרד הצי הקיסרי, ולאחר מכן שירת כקצין ניווט על סיפון הסיירת "גנייזנאו". הוא הועלה לדרגת קורבטנקפיטן ב-16 באוקטובר 1909. הוא שירת כקצין ראשון של אוניית המערכה שלזיין במשך שנה, ולאחר מכן בילה שנתיים וחצי כשליש של המספנה הקיסרית בווילהלמסהאפן.
בין נובמבר 1913 למרץ 1914 פיקד באואר על הסיירת הקלה SMS המבורג. לאחר מכן הוא הועבר לזרוע הצוללות, שם שימש כמפקד I. Unterseebootsflottille, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בתור Führer der Unterseeboote ("מפקד צי הצוללות") עד ה-4 ביוני 1917, וככזה הועלה לדרגת פריגטנקפיטן ב-16 באפריל 1915. ב-24 ביולי 1917 מונה למפקד אוניית המערכה וסטפאלן וב-14 באוקטובר 1917 הועלה לדרגת קפיטן צור זי. באואר קיבל את הפיקוד על אוניית המערכה קייזר ב-5 באוגוסט 1918, וקצת לפני סיום המלחמה פיקד גם על אוניות המערכה אולדנבורג ונסאו.
בין דצמבר 1918 למרץ 1919 חזר באואר לפקד על ה-II. Torpedo-Abteilung, לפני שעבר למספנה הימית בווילהלמסהאפן, בתחילה שימש כמנהל ציוד, לאחר מכן מאוקטובר 1919 כמנהל, וככזה הועלה לדרגת קונטר-אדמירל ב-1 באפריל 1922. מיוני עד ספטמבר 1923 היה באואר ראש הלשכה הכללית של חיל הים בפיקוד העליון הימי. ב-1 באוקטובר 1923 הוא הועלה לפיקוד על ה-Marinestation der Nordsee ובתפקיד זה הועלה לדרגת ויצה-אדמירל ב-1 בפברואר 1925. ב-5 באוקטובר 1928 מונה באואר לראש הפיקוד הימי, אך ב-30 בנובמבר 1928, עם קידומו לדרגת אדמירל, הוא פרש.
בזמן מלחמת העולם השנייה רצה להתנדב לשירות מילואים, אך הצבא לא גייס אותו בזמן המלחמה.
באואר נתפרסם בזכות חיבור הספר Das Unterseeboot ("הצוללת"), מסה על המבנה וההפעלה של הצוללות הגרמניות, שתורגם מאוחר יותר לאנגלית על ידי היימן ריקובר. הספר בתרגומו לאנגלית היה ספר הלימוד היסודי של צי הצוללות האמריקני.
באואר מת בביתו באסן ב-11 בפברואר 1958.