השוק החופשי של הרעיונות
השוק החופשי של הרעיונות (Marketplace of ideas) הוא אלגוריה או ביטוי המשמשים לחיזוק חופש הביטוי. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של שוק חופשי. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.
בסיס תאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמיכה בתחרותיות של רעיונות זה בזה ובאופן התדיינות אינטנסיבי ניתן למצוא בפילוסופיה של ג'ון מילטון בעבודתו אראופגיטיקה משנת 1644 וגם בהגותו של ג'ון סטיוארט מיל בספרו על החירות משנת 1859. [1] מילטון הציע כי אין צורך בהגבלת הדיבור משום שהאמת "במפגש חופשי ופתוח" תשלוט. [2]
לרעיון הכללי שיש לסבול את חופש הדיבור מכיוון שהוא יוביל אל האמת יש היסטוריה ארוכה. [3] הנשיא תומאס ג'פרסון טען כי ניתן לסבול "דעה שגויה [...] כאשר התבונה נותרה חופשית להילחם בה". [4] ב-Four Theories of the Press טען פרדריק זיברט שחופש הביטוי מתקן את עצמו: "תנו לכל מי שיש לו משהו לומר, להיות חופשי לבטא את עצמו. האמיתי והמוצק ישרוד. השקרי והמעורער ינוצח. הממשלה צריכה להישאר מחוץ לקרב ולא לשקול את הסיכויים לטובת צד זה או אחר". [5] כותבים אלה לא הסתמכו על האנלוגיה הכלכלית לשוק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לראשונה הופיעה המטפורה של שוק רעיונות באופן מילולי בפסיקה של בית המשפט העליון של ארצות הברית. ההתייחסות הראשונה ל"סחר חופשי ברעיונות" במסגרת "התחרות בשוק" מופיעה בדעת המיעוט של השופט אוליבר ונדל הולמס הבן בפסק הדין אברמס נגד ארצות הברית (1919). [6] הביטוי "שוק הרעיונות" הופיע לראשונה בחוות דעת מטעם הרוב של השופט ויליאם אורוויל דגלאס בהחלטת בית המשפט העליון בתיק ארצות הברית נגד ראמלי ב-1953: "כמו אלה שמוציאים לאור עיתונים, כתבי עת או ספרים, גם המו"ל הזה מציע את דעתם של אנשים בשוק הרעיונות". [7] החלטת בית המשפט העליון משנת 1969 בתיק <b>ברנדנבורג נ</b>גד אוהיו עיגנה את רעיון "שוק הרעיונות" כמדיניות ציבורית דומיננטית הבאה לביטוי בחוק חופש הביטוי האמריקני (כלומר, כדי לפעול נגד רעיון זה ונגד חופש הביטוי, אפשר להצדיק חריגים קיצוניים ומעטים בלבד המנוגדים לזכות לחופש הביטוי, וזאת רק על ידי מדיניות שנועדה לדון בכל מקרה לגופו באופן ספציפי, למשל במקרים שבהם חופש הביטוי יוצר סכנה ברורה ומיידית לחיים). התיקים הקודמים שעסקו בנושא שוק הרעיונות, עסקו בזכויות הביטוי של אנשים ולא בעקרונות המופשטים, אך החלטת מועצת הרוקחות של מדינת וירג'יניה נגד המועצה הצרכנית לאזרחי וירג'יניה ב-1976 הרחיבה את זכות חופש הביטוי לתאגידים על ידי יצירת זכות דיבור מסחרית, וביטלה את הרגולציה הממשלתית על הפרסום.[8] זכות זו לא הועמדה בספק מאז בפסיקה בארצות הברית, אך החלטות אלה יצרו מורשת שהובילה להחלטות עוקבות כמו פסק דין Citizens United נגד FEC, שצמצם את יכולת הממשלה לבקר את חופש הביטוי של תאגידים ואת מסעות הפרסום המסחריים והפוליטיים הנרחבים בהרבה מכפי שהאמריקאים חוו בעבר.[9]
שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חופש המדע והדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם אמונות כמו דתות נחשבות כרעיונות, לפי מושג שוק הרעיונות, עדיף שוק של דתות במקום דת מדינה כפויה, או במקום איסור אמונות שאינן תואמות. במובן זה, מספק מושג שוק הרעיונות רציונל לחופש הדת. [10]
בשנים האחרונות התעוררו שאלות בנוגע לקיומם של שווקים ברעיונות. חוקרים ציינו הבדלים בין האופן בו מיוצרים ונצרכים רעיונות לבין האופן בו מיוצרים ונצרכים מוצרים מסורתיים יותר. [11] נטען גם כי יישומו של רעיון שוק הרעיונות על הדת, "מניח באופן שגוי שוויון באופן הדיון" בקרב הדתות. [12] בנוסף, הרעיון של שוק הרעיונות יושם בחקר המחקר המדעי עצמו, הממסד המדעי, כמוסד חברתי הנתון תחת הדינמיקה של שוק הרעיונות. [13]
שוק הרעיונות כמפתח לצמיחה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריון הכלכלי יואל מוקיר טוען בספרו "תרבות צמיחה: מקורות הכלכלה המודרנית" משנת 2017, כי פיצול פוליטי באירופה (נוכחותן של מספר גדול של מדינות אירופיות) איפשר לרעיונות הטרודוקסיים לשגשג, כשיזמים, ממציאים, אידאולוגים וכופרים יכלו לברוח בקלות למדינה שכנה אם מדינה אחת הייתה מנסה לדכא את רעיונותיהם ופעילותם. זה מה שמייחד את אירופה מהאימפריות היחידות הגדולות שהיו מתקדמות טכנולוגית כמו סין והודו. לסין היו גם מכונות דפוס וגם דפוס נייד, והודו הייתה בעלות הישגים מדעיים וטכנולוגיים דומים לאלה של אירופה בשנת 1700, אולם המהפכה התעשייתית התרחשה באירופה, לא בסין או בהודו. באירופה, הפיצול הפוליטי הצטרף ל"שוק רעיונות משולב" שבו האינטלקטואלים של אירופה השתמשו בלטינית כשפה שאיחדה את כולם (lingua franca), והיו בעלי בסיס אינטלקטואלי משותף במורשת הקלאסית של אירופה ובמוסד הפן-אירופי של רפובליקת המכתבים. [14]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ingber, Stanley (בפברואר 1984). "The Marketplace of Ideas: A Legitimizing Myth" (PDF). Duke Law Journal (1): 3. נבדק ב-27 בנובמבר 2018.
... this classic image of competing ideas and robust debate dates back to English philosophers John Milton and John Stuart Mill ...
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ John Milton, Areopagitica, in Areopagitica and Of Education 1, 50 (Harlan Davidson, Inc. 1951) [1644].
- ^ "How Much Does a Belief Cost? Revisiting the Marketplace of Ideas", Gregory Brazeal, Southern California Interdisciplinary Law Journal, vol. 21 no. 1, pp. 2–10 (2011).
- ^ Thomas Jefferson, First Inaugural Address (March 4, 1801), in Writings 492, 493 (Merrill D. Peterson ed. 1984).
- ^ Siebert, Fred S. "The Libertarian Theory" in Fred S. Siebert, Theodore Peterson, and Wilbur Schramm's Four Theories of the Press: The Authoritarian, Libertarian, Social Responsibility, and Soviet Communist Concepts of What the Press Should Be and Do, p. 45. Chicago: University of Illinois Press. (1963).
- ^ Abrams v. United States, 250 U.S. 616, 630 (1919)
- ^ First Amendment Fellow (13 במאי 2010). "Holmes' idea marketplace – its origins & legacy | First Amendment Center – news, commentary, analysis on free speech, press, religion, assembly, petition". Firstamendmentcenter.org. אורכב מ-המקור ב-2017-11-04. נבדק ב-1 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Winkler, Adam (2018). We the Corporations: How American Businesses Won Their Civil Rights. Liveright. ISBN 978-0871407122.
- ^ Bartholomew, Mark (2017). Adcreep: The Case Against Modern Marketing. Stanford Law Books. ISBN 978-0804795814.
- ^ Ullman Chiswick, Carmel (בינואר 2013). "Competition vs. Monopoly in the Religious Marketplace: Judaism in the United States and Israel" (PDF).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ See, e.g., How Much Does a Belief Cost? Revisiting the Marketplace of Ideas, Gregory Brazeal, Southern California Interdisciplinary Law Journal, vol. 21 no. 1, p. 1 (2011); The Competition of Ideas: Market or Garden?, Robert Sparrow & Robert Goodin, Critical Review of International Social and Political Philosophy, vol. 4 no. 2, p. 45 (2001); Speech, Truth, and the Free Market for Ideas, Alvin I. Goldman & James C. Cox, Legal Theory, vol. 2, p. 1 (1996).
- ^ See, e.g., Makau Mutua, Facilitating Freedom of Religion or Belief, A Deskbook.
- ^ "Jesús Zamora Bonilla | Dpto. Lógica, Historia y Filosofía de la ciencia (UNED)". Uned.es. נבדק ב-1 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mokyr, J.: A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy". press.princeton.edu. נבדק ב-9 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה)