התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק

התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק
DR Radiosymfoniorkestret
תאריך ייסוד	1925
מדינה	דנמרק
מיקום	קופנהגן, דנמרק
אולם קונצרטים	אולם קונצרתוס
מנצח	פאביו לואיזי
	http://drkoncerthuset.dk/dr-symfoni-orkestret

התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק (בדנית: DR Radiosymfoniorkestret) היא התזמורת הסימפונית הראשית של תאגיד השידור הדני והיא התזמורת הסימפונית הגדולה והנודעת ביותר של דנמרק.

נוסדה בשנת 1925 ומכך נובע שהיא בין תזמורות הרדיו הוותיקות ביותר בעולם. שני מוזיקאים ידועי שם, המנצחים פריץ בוש וניקולאי מאלקו, הניחו את היסודות למסורת המוזיקלית של התזמורת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של התזמורת בזמר אמיל הולם, שהביע את רצונו לייסד תזמורת סימפונית מלאה בדנמרק. יחד עם עמיתיו המוזיקאים אוטו פסל, רודולף דיטץ מאן ופולמר ינסן, ייסד את התזמורת בשנת 1925. עם 11 נגנים בהרכב והמנצח לאוני גרנדל בעמדת הנהגה, אף כי ללא תואר רשמי. תוך שנה צמחה התזמורת ל-30 נגנים. הקונצרט הפומבי הראשון שלה התקיים בשנת 1927, ובשנת 1928 החלה התזמורת להופיע בקונצרטים שבועיים. בשנת 1930 גייס הולם את ניקולאי מאלקו לתפקיד ראשי דומה לזה של גרנדל כמנצח התזמורת, אם כי גם הפעם ללא תואר רשמי. הקונצרטים הראשונים התקיימו בבניין אקסלבורג. בשנת 1931 החלה התזמורת להופיע בקונצרטים באולם "סטארקאסן" של התיאטרון הדני המלכותי. פריץ בוש, שיצא לגלות מגרמניה הנאצית בשנות ה-30', הרבה לעבוד עם התזמורת במקביל למאלקו, אם כי גם במקרה זה, ללא תואר רשמי. עד שנת 1948 הרחיבה התזמורת את שורותיה ל-92 נגנים.

המנצח הראשון שנשא בתואר הרשמי מנצח ראשי היה הרברט בלומסטדט, מ-1967 עד 1977. הקלטותיו עם התזמורת כללו יצירות סימפוניות של קרל נילסן.

בלומסטדט נושא כיום בתואר "מנצח כבוד" (æresdirigent) של התזמורת הסימפונית של דנמרק. המנצח הראשי השני, אחרי הפסקה של 9 שנים, היה למברטו גארדלי, בשנים 1986–1988. תומאס דאוסגור, שהיה המנצח הראשי האורח של תזמורת דנמרק מ-2001 עד 2004, היה למנצח ראשי בשנת 2004, המנצח הדני הראשון שהחזיק בתואר זה. באוקטובר 2009, בחר דאוסגור לסיים את תפקידו כמנצח ראשי בתזמורת בסיום עונת 2010–2011 ולקבל את התואר "מנצח כבוד".^[1] מנצחים ראשיים אורחים בעבר, מלבד דאוסגור, היו יורי טמירקאנוב, מיכאל שונוונדט ודמיטרי קיטאיינקו.

בשנת 2010 הודיעה על סרן נילס אייכברג כמלחין הבית הראשון שלה.

בפברואר 2011, הודיעה התזמורת על מינוי רפאל פריבק דה בורגוס למנצח הראשי הבא שלה, החל בעונת 2012–2013, בחוזה התחלתי לשלוש שנים עד 2015.^[2] ב-4 ביוני 2014 התפטר פריבק דה בורגוס מתפקיד המנצח הראשי של התזמורת, ללא תקופת ביניים, במקביל לפרישתו מניצוח עקב בעיות בריאות.^[3] שבוע לאחר פרישתו הלך לעולמו. באוגוסט 2014 הודיעה התזמורת על מינויו של פאביו לואיזי למנצחה הראשי הבא, החל ב-2017, בחוזה התחלתי עד 2020.^[4]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת הוציאה הקלטות מסחריות בחברות כגון דה קאפו וצ'אנדוס, שכללו מוזיקה מאת מלחינים דניים כמו אוגוסט אנה ("מוכרת הגפרורים הקטנה")^[5] נילס גאדה (סימפוניות מס' 3 ו-6) ועוד.