וולטר קריסטלר
 | |
| לידה |
21 באפריל 1893 Altensteig, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1969 (בגיל 75) קניגשטיין אים טאורוס, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | גאוגרפיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Robert Julius Wilhelm Gradmann |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| תאוריית המקומות המרכזיים | |
  | |
וולטר קריסטלר (בגרמנית: Walter Christaller; 21 באפריל 1893 – 9 במרץ 1969) היה גאוגרף גרמני, שתרומתו העיקרית לדיסציפלינה היא תאוריית המקומות המרכזיים, שפורסמה לראשונה בשנת 1933. תאוריה פורצת דרך זו הייתה הבסיס לחקר הערים כמערכות של ערים, ולא היררכיות פשוטות או ישויות בודדות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולטר קריסטלר נולד בעיר ברנק, באזור ״היער השחור״ בגרמניה. בנם של גוטרייך והלן קריסטלר, שהייתה מחברת של רומנים לילדים נוצריים. סבו מצד אביו יוהאן גוטליב קריסטלר היה בלשן ומיסיונר נוצרי במערב אפריקה. וולטר ושתי אחיותיו, קיבלו חינוך יסודי בבית, ורק בגיל 13 הוא נכנס לבית ספר מסודר.[1]
לפני מלחמת העולם הראשונה, החל קריסטלר ללמוד פילוסופיה וכלכלה פוליטית ולאחר מכן שירת בצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה. בסיום המלחמה הלך ללמוד באוניברסיטאות של היידלברג ומינכן. במשך עשר השנים הבאות עבד בעבודות שונות (בנאי, עיתונאי) ובילה זמן קצר באוניברסיטה.
הוא התחתן בשנת 1921 ועבד בקואופרטיב בנייה בברלין, שם נשאר עד 1924. בשנת 1922 הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD). בין השנים 1925–1928 הועסק ולאחר מכן הפך מנהל בחברת בנייה המתמחה בייצור טרומי. בשנת 1928 הוא איבד את עבודתו והתגרש כאשר היו לו שלושה ילדים.
בשנת 1929 חזר ללימודים לתואר שני, שהובילו אל עבודת הדוקטורט המפורסמת שלו בתאוריית המקומות המרכזיים בדרום גרמניה שפורסמה בשנת 1933.[2]
עבודתו של קריסטלר לא זכתה להכרה בחשיבותה על ידי גאוגרפים בני תקופתו. אך היא משכה תשומת לב של מדענים נאצים שראו בה יסוד לארגון מחדש של המרחב שיכבש על ידי גרמניה, במטרה להרחיב את ״מרחב המחיה״ של העם הגרמני. לכן הוא קיבל בסוף שנות השלושים מינוי אקדמי קצר מועד באוניברסיטת פרייבורג-ברייסגאו, שם עסק במחקר במכון ללימודי השלטון המקומי. בתחילת מלחמת העולם השנייה, בגלל גילו הוא לא גויס לצבא הגרמני, אך הצטרף למפלגה הנאצית, ועבר לשירות ממשלתי. הוא עבד במשרדי האס אס של היינריך הימלר שתכנן את יישובם מחדש של השטחים שיכבשו במזרח אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. בראש המוסד הזה עמד פרופסור לחקלאות קונראד מאייר (1901–1973) (Konrad Meyer) שהיה איש אס אס. משימתו של קריסטלר הייתה להכין תוכניות ליישוב מחדש של אוכלוסייה גרמנית, ולהקים מערכת ערים ולתכנן את הגאוגרפיה הכלכלית של אזורי הכיבוש של גרמניה בעיקר בצ'כוסלובקיה ובפולין. קריסטלר קיבל הערכה מיוחדת על תכנון פולין הכבושה, ועשה זאת באמצעות תורת המקומות המרכזיים שלו.[3]
לאחר המלחמה הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה והפך לפעיל פוליטי. הוא המשיך לחיות במערב גרמניה, בבית אמו בדרמשטאדט (Darmstadt). בגלל עמדותיו הפוליטיות, הקומוניסטיות, הוא נחשד בשלב מסוים בריגול לטובת המזרח, אבל הוא זוכה. הוא לא התקבל לעבודה בשום מוסד אקדמי, אבל הקדיש את עצמו לגאוגרפיה של התיירות.
מאז 1950, תאוריית המקומות המרכזיים שלו משמשת בסיס מחדש את תכנון אזורי ועירוני ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.[4]
בשנת 1950, קריסטלר, יחד עם אחרים ייסדו את ה״אגודה הגרמנית לגאוגרפיה יישומית״ וזאת מעניקה פרסים לסטודנטים על שמו של וולטר קריסטלר מדי שנה.
וולטר קריסטלר מת ביוגנהיים, גרמניה ב-9 במרץ 1969, אבל הפולמוס על האיש לא תם.
קיצור תאוריית ״המקומות המרכזיים״[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקר שדה שעשה קריסטלר בדרום גרמניה, אפשר לו לפתח את התאוריה שלו. בשנות השלושים האזור הזה לא הושפע עדיין מהמהפכה התעשייתית. כתוצאה מכך, התאוריה שלו הניחה כי התארגנות היישוב במרחק תהיה ברציונל של שוק חופשי, רעיון שכתב עליו מאה שנה קודם יוהאן פון תינן.[5]
קריסטלר פיתח את התאוריה בהנחה שמתקיים מרחב אחיד בנופו, ומתפקד באופן עצמאי בתנאים תחרותיים של יצרנים וצרכנים. לפי המודל של קריסטלר ייווצר ״סדר מרחבי״ שבו היישובים מסודרים בצורת משושים במרחב האחיד. צורת המשושים, יוצרת את הכיסוי המתאים ביותר לאזורי השוק, מבלי שישנה חפיפה או תחרות בין היצרנים וכל שטח האזור מכוסה מבחינת קבלת השירותים. המודל של קריסטלר מבוסס על מדרג, (היררכיה) של יישובים שכל אחד מהם נותן ומקבל סוגים מסוימים של שירותים בהתאם לגודלם.
המודל שלו המבוסס על מערכת מידרג יישובי, מציע ארבעה מאפיינים בסיסיים:
- מקומות מרכזיים הנמצאים במקום גבוה יותר במידרג, יספקו את כל הסחורות והשירותים הנמצאים במרכזים הנמצאים בסדר נמוך יותר במידרג.
- מקומות מרכזיים גבוהים במדרג, יספקו מגוון של תפקודים מיוחדים שאינם במקומות נמוכים יותר במדרג.
- באזור מסוים, מספר היישובים בדרג נמוך, גדול יותר ממספר היישובים בדרג רם יותר.
- המקומות המרכזיים הנמצאים גבוה במדרג, יהיו רחוקים יותר זה מזה, בהשוואה למרחק בין היישובים הנמצאים במקום נמוך יותר במידרג.
תאוריית המקומות המרכזיים חדרה לתוך עולם הגאוגרפיה, כשעבר לפסים של גישת מחקר פוזיטביסטית (״המהפכה הכמותית״). מאות מחקרים אמפיריים ותאורתיים התבססו בשנות החמישים עד שנות השבעים על התאוריה הזאת. רעיונותיה חדרו במקביל למוסדות וארגוני תכנון אזורי בארצות שונות, כולל בישראל: בעת שהיה צורך בתכנון המרחב לאחר מלחמת העצמאות. יצירת עיירות הפיתוח ומיקומן התבסס על רעיונות שנלקחו מתאוריית המקומות המרכזיים.[6]
למרות עברו בשירות הס.ס. וגרמניה הנאצית, אך בגלל חשיבות התאוריה שיצר וחשיבותה בפיתוח הרעיונות של הגאוגרפיה בשלב המהפכה הכמותית, מצאה ״האגודה של הגאוגרפים האמריקאיים״ להעניק לו אות הצטיינות, מהלך שלאחריו העיזו גורמים נוספים לכבד את קריסטלר בתוארי כבוד, כגון: ״החברה השוודית לאנתרופולוגיה וגאוגרפיה״, אוניברסיטת בוכום ועוד.[7]
ביקורת על קריסטלר והנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, והתהוות המהפכה הכמותית בגאוגרפיה, וולטר קריסטלר ותורתו זכו לתהילת עולם. הגאוגרפים האמריקאיים אימצו אותו לחיקם והעניקו לו כבוד בפנטאון של חשובי החוקרים שתרמו לגאוגרפיה המודרנית. תהילתו לא קושרה כלל עם עברו הנאצי.[8]
רק באמצע שנות הששים החלו להופיע מאמרים שהזכירו את עברו, אבל אלה היו מאמרים אפולוגטיים – היינו שהזכירו את העובדה, אבל הדגישו כי למעשה הוא היה ״פקיד נמוך דרג״ שעסק במקצועו המדעי בצורה יישומית.[9][3]
פרופ׳ ארנון גולן, (1997), תקף את הגישה הסלחנית או האפולוגטית כלפי וולטר קריסטלר, וכתב כי קריסטלר היה הבולט ביותר בין הגאוגרפים הגרמניים, שעסקו בתכנון ״מרחב המחיה״ שיהיה לאחר הניצחון הגרמני. מרחב שיסולקו ממנו התושבים המקוריים. במרחב כזה שעבר טיהור אתני, ניתן ליישב את האוכלוסייה הגרמנית הצפופה שבמולדתם. הוא עבד במחלקת התכנון של הס.ס ותכנן מחדש את המרחב בהתאם לתאוריית המקומות המרכזיים שלו. ואין ספק שידע כיצד מרחב זה מפונה מתושביו המקוריים ולמרות זאת המשיך בתכנונו במשך כל שנות המלחמה.[10]
בימיו, קריסטלר לא היה מחשובי הגאוגרפים בגרמניה ולא מהשורה הראשונה של אנשי רוח.[11] גאוגרפים רבים אחרים פעלו במוסדות גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. מספרם של הגאוגרפים היהודים שנספו בשואה, מעולם לא נחקר, אבל לפחות המפורסם שביניהם – פרופ׳ אלפרד פיליפסון, ששירת את גרמניה עד עליית הנאצים לשלטון, ניצל ושרד את מחנה הריכוז טרזינשטט. גאוגרף גרמני חשוב אחר – פרופ׳ קארל האוסהופר, שהיה קשור למפלגה הנאצית ומנהיגיה בראשית דרכם בשנות העשרים, הוכנס למחנה הריכוז דכאו בשנת 1944, ושרד את התקופה.
הגאוגרפים הישראלים, טוען גולן, לא הפנימו את משמעות השירות לנאציזם שעשה קריסטלר. אף על פי שחשיבות תאוריית המקומות המרכזיים הלכה ונדחקה במהלך השנים, הוא עדיין זוכה לתהילה ומונצח בלי שום הערת שוליים על עברו הנאצי בספר לימוד שהוציא לאור משרד החינוך בשנת 2010.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hotts., R., 1983, Walter Christaller, Annals of the American geographers, 73 pp. 51–54
- ^ הדוקטורט של קריסטלר, 1933, ומהדורה מודפסת נוספת בשנת 1980.Die zentralen Orte in Süddeutschland. Eine ökonomisch-geographische Untersuchung über die Gesetzmäßigkeit der Verbreitung und Entwicklung der Siedlungen mit städtischer Funktion. Wissenschaftliche Buchgesellschaft, Darmstadt 1980, (Reprint d. Ausg. Jena 1933
- ^ 1 2 גולן, א., 1997, תאוריית המקומות המרכזיים והגאוגרפיה הישראלית: מרחב, שואה, מודרניזם, ושתיקה, אופקים בגאוגרפיה, חוברת 46–47, עמ׳ 39–52
- ^ מאמר של קריסטלר בתחום היררכיה של ערי תיירות באירופה, בקובץ משנת 1962, של האיגוד הגאוגרפים הבינלאומי. Christaller, W., Die Hierarchie der Städte, Knut Norborg (Hrsg.): Proceedings of the IGU Symposium in Urban Geography, Lund, 1960, Nr. 24, 1962, S. 3–11. (Lund Studies in Geography, Ser.B, Human Geography
- ^ ' Christaller, W., 1972, How I discovered the Theory of Central Places: A Report about the Origin of Central Places. in: P. W. English, R.C. Mayfield (Hrsg.): Man Space and Environment. Oxford Univ. Press, S. 601–610.
- ^ אפרת,א., 1992, גאוגרפיה עירונית, אחיאסף, תל אביב, עמ 85–93
- ^ הלבנתם של מדענים גרמנים הייתה מדיניות של האמריקאיים לאחר המלחמה, בעיקר כאלה שעסקו בנושאים טכניים כמו מנועי סילון, אך גם רופאים שעסקו בנסיויים בבני אדם. בסוף מלחמת העולם היה מסע איתור של אותם מדענים, שזכו לתהילה לאחר מכן בארה״ב. ראו וולף, י. ,2017, ״הנאצים שהולבנו במלחמה הקרה״, מדע במבט-על, מכון דווידסון, מכון וויצמן, רחובות
- ^ Holt-Jensen .A .1988 ,Geography History and Concepts, London Paul Chapman .Publishing
- ^ Ontario ״Walter Christaller was not a Fascist״,Bunge, W. 1977 Geography ,11 .84–86,
- ^ מאמר שהופיע ב-2013, וממשיך את הביקורת כלפי קרסיטלר וגאוגרפים נאצים אחרים, בכתב העת של "אגודת הגאוגרפים האמריקאיים" שהעניקה לו מדליית כבוד 50 שנה קודם. Barnes T., Minc, C., 2013, Nazi Spatial Theory, The Dark Geographies of Carl Schmitt and Walter Christaller, Annals of the Association of American Geographers 103 (3), pp. 669–68
- ^ בספר של מילר-היל, ב., 2019, ״מדע קטלן״, מגנס, ירושלים.מתוארים ״המדענים מהשורה״ ששרתו את המשטר הנאצי בכל תחומי הדעת ועזרו לבסס אותו. המחקר מתאר, כיצד חוקרים כפסיכולוגים או אנתרופולוגים, נרתמו למאמץ הנאצי להוכיח וליישם את תורת הגזע. הוא מדגיש כי שום מדען גרמני לא היה מוותר על זכות לסווג ״פחותי ערך״ ולכן נירתם למחקר ״לפתרון הבעיה״. נראה כי וולטר קריסטלר שייך לקטגוריה זו של ״המדענים מהשורה״, ששירתו את המטרה של טיוב הגזע והחברה הגרמנית. גאוגרפים אחרים, עסקו במיפוי אתני ברחבי השטחים הכבושים - מיפוי שסייע לאיתורם וטיהורם מרחבי הרייך. ראה, ארנון גולן, שם. רבים ממדענים אלה, המשיכו לעבוד במקצועם האקדמי עוד שנים רבות אחר סיום המלחמה וזוועותיה.
- ^ שגב, מ., וחובריה, 2010, ״הפיתוח והתכנון המרחבי, ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח סביבתי, משרד החינוך ומט״ח, עמ 262.