וולטר רודולף הס

וולטר רודולף הס
Walter Rudolf Hess
לידה	17 במרץ 1881; תורגאו, שווייץ
פטירה	12 באוגוסט 1973 (בגיל 92); לוקרנו, טיצ'ינו, שווייץ
שם לידה	Walter Rudolf Hess
ענף מדעי	פיזיולוגיה
מקום קבורה	ברלין
מקום לימודים	אוניברסיטת ציריך; אוניברסיטת קיל; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
מוסדות	אוניברסיטת ציריך; המכון הטכנולוגי של ציריך
תלמידי דוקטורט	Konrad Akert
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

ערך זה עוסק ברופא זוכה פרס נובל. אם התכוונתם לאישים אחרים, ראו רודולף הס (פירושונים).

וולטר רודולף הס (בגרמנית: Walter Rudolf Hess;‏ 17 במרץ 1881 – 12 באוגוסט 1973) היה רופא שווייצרי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1949 "על גילוי הארגון התפקודי של מוח הביניים כמתאם הפעילות של האיברים הפנימיים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הס נולד ב-17 במרץ 1881 בקנטון תורגאו שווייץ. הוא למד רפואה בשלושה מוסדות: אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת קיל ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין. הוא סיים את לימודי הרפואה בברלין בשנת 1906 והחל לעבוד כמנתח וכחוקר. בשנת 1907 הס החל ללמוד ולעבוד כרופא עיניים, מקצוע אשר נטש בשנת 1912 לטובת עבודה במחקר. במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה עבד הס כחוקר באוניברסיטת בון. בשנת 1917 הפך לפרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, אותו ניהל עד שנת 1951. את מחקריו בנושא מבנה המוח ביצע בתחילה על חתולים, ותמך מאוד בניסויים בבעלי חיים.

בשנת 1949 זכה בפרס נובל, וחלק אותו עם אנטוניו אגש מוניש.

הס נפטר ב־12 באוגוסט 1973 בעיר לוקרנו.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של הס התבסס על טכניקות גירוי מוחי שהתפתחו בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.

במחקרו הוא השתמש באלקטרודות כדי לגרום לגירויים באזורים מוגדרים במוח. וגילה כי על ידי גירוי ההיפותלמוס ניתן ליצור מצבים בין ריגוש יתר לאדישות, כמו כן ניתן ליצור מצבי רעב,צמא, ירידת לחץ דם והאטת נשימה, תלוי באזור המגורה.

תוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Marcel Benoist Prize (1932)^[1]
Honorary doctorates at the University of Bern, University of Geneva, McGill University, University of Freiburg^[1]
Nobel prize in Physiology and Medicine (1949)^[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Koelbing, Huldrych M.F. "Walter Rudolf Hess". Historiches Lexikon der Schweiz [Historical Dictionary of Switzerland] (in German)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא וולטר רודולף הס בוויקישיתוף

וולטר רודולף הס, באתר פרס נובל (באנגלית)
וולטר רודולף הס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ Christian W. Hess., https://sanp.ch/issue/edn/sanp.2008.04, Schweizer Archiv für Neurologie und Psychiatrie. 159 (4): 255–261.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:0-1] ¹ ² ³ Christian W. Hess., https://sanp.ch/issue/edn/sanp.2008.04, Schweizer Archiv für Neurologie und Psychiatrie. 159 (4): 255–261.

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)