וילהלם שטמרמן
 | |
| לידה |
23 באוקטובר 1888 ראזטט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| נהרג |
18 בפברואר 1944 (בגיל 55) צ'רקאסי, אוקראינה, ברית המועצות  |
| מדינה |
הרייך הגרמני  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית.svg){kind=small} רייכסווהר ורמאכט |
| תקופת הפעילות | 1908–1944 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל התותחנים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-296 מפקד הקורפוס ה-11 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל חיל התותחנים וילהלם שטמרמן (בגרמנית: Wilhelm Stemmermann; 23 באוקטובר 1888 ראזטט, הקיסרות הגרמנית – 18 בפברואר 1944 צ'רקאסי, ברית המועצות) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על קורפוס במלחמת העולם השנייה. הוא התפרסם בעיקר כמפקד הקורפוס ה-11 בקרב קורסון-צ'רקאסי שבמהלכו נהרג.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטמרמן נולד ב-23 באוקטובר 1888, בעיר ראזטט שהשתייכה לדוכסות הגדולה של באדן שהייתה למעשה מחוז בתוך הקיסרות הגרמנית. את דרכו הצבאית החל ביוני 1908 כצוער בצבא הקיסרות הגרמנית, ובנובמבר 1909 הועלה לדרגת לוטננט. שטמרמן שירת ברגימנט התותחנים ה-14 (באדן), ולחם במסגרתו במלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה בינואר 1915 הועלה לדרגת אוברלוטננט, ובאפריל 1917 לדרגת האופטמן. במהלך המלחמה עוטר בצלב הברזל מדרגה שנייה, על הצטיינות בשדה הקרב.
עם התפרקות הצבא הקיסרי בעקבות המלחמה עבר שטמרמן לצבא החדש, הרייכסווהר, והיה מורה בבית ספר צבאי במינכן. באביב 1925 מונה למפקד סוללה ברגימנט התותחנים ה-5 ובאפריל 1930 קודם לדרגת מיור. בפברואר 1934 הועלה לדרגת אוברסט-לוטננט, ובמרץ 1936 לדרגת אוברסט (מקביל לאלוף-משנה בצה"ל). באוקטובר 1937 מונה כראש המטה של הקורפוס ה-13 ובאוגוסט 1939 הועלה לדרגת גנרל-מיור.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב קורסון-צ'רקאסי
שטמרמן השתתף עם הקורפוס ה-13 במערכה בפולין. בראשית שנת 1941 קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה ה-296 שזה עתה הוקמה. הוא הוביל את הדיוויזיה בשלבי הפתיחה של מבצע ברברוסה. ב-1 באוגוסט של אותה שנה הועלה לדרגת גנרל-לוטננט. בתחילת ינואר 1942 נפצע קשה. ב-11 בחודש הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב, אך בשל פציעתו נאלץ לוותר על תפקידו כמפקד הדיוויזיה. ב-1 במרץ 1942 שוחרר מבית החולים והועבר לכוחות העתודה של ה-OKH. ב-1 בדצמבר הועלה שטמרמן לדרגת גנרל חיל התותחנים וב-5 בדצמבר 1943 מונה למפקד הקורפוס ה-11 שפעל באזור קייב שבאוקראינה.
הקורפוס ה-11 היה חלק מכוח גרמני שכותר בידי כוחות הצבא האדום במבלט קורסון-צ'רקאסי בגדה המערבית של נהר דנייפר במהלך קרב קורסון-צ'רקאסי, בתחילת 1944. בסוף ינואר 1944 קיבל שטמרמן את הפיקוד על כל הכוחות שכותרו ב"כיס" הגרמני שנוצר באזור קורסון. "כוח שטמרמן" לחם בתוך הכיתור במשך כמעט שלושה שבועות, תוך שהוא מנסה לחבור לכוחות החילוץ שנשלחו לעזרתו. ב-7 בפברואר 1944 הוענק לשטמרמן צלב האבירים של צלב הברזל" אולם המצב של כוחו הפך נואש יותר ויותר והוא נדחק לשטח צר שהיה מוקף מכל עבריו בכוחות סובייטיים. בלילה שבין 16 ל-17 בפברואר ניסה "כוח שטמרמן" לפרוץ את טבעת הכיתור הסובייטית ולחבור לכוחות הגרמניים באזור ליסיאנקה. במהלך הפריצה החוצה נהרג שטמרמן מפגז נ"ט שפגע ברכבו, אך חלק ניכר מהכוח שבפיקודו הצליח להגיע בשלום לקווים הגרמניים. בדו"ח הגרמני הרשמי של האירוע נאמר: "הצבא איבד מפקד מוכשר במיוחד". לאחר מותו הוספו עלי אלון לצלב האבירים של צלב הברזל שלו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאורגי ק. ז'וקוב, "זכרונות המרשל ז'וקוב", הוצאת מערכות, 1982.
- אלכסנדר ורט, "רוסיה במלחמה 1945-1941", הוצאת מערכות, 1968.
- David Glantz & Harold Orenstein, "The Battle for the Ukraine - The Red Army Korsun-Shevchenkovskii Operation, 1944", 2003
- Douglas E. Nash, "Hell's Gate: The Battle of the Cherkassy Pocket, January–February 1944", RZM Publishing, 2002
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וילהלם שטמרמן באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- וילהלם שטמרמן באתר TracesOfWar (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|