וינצ'נצו מונטלה
 | ||||
| מונטלה כמאמן מילאן, 2016 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
18 ביוני 1974 (בן 49) קסטלו די צ'יסטרנה שבאיטליה | |||
| שם מלא | וינצ'נצו מונטלה | |||
| גובה | 1.72 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
וינצ'נצו מונטלה (באיטלקית: Vincenzo Montella; נולד ב-18 ביוני 1974 בקסטלו די צ'יסטרנה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן.
כינויו של מונטלה כשחקן היה L'Aeroplanino, "האווירון הקטן", הנגזר ממבנה גופו הקטן יחסית ומתנועת חגיגת השערים שלו, שהתאפיינה בפריסת הידיים לצדדים, כמו כנפי אווירון. בתקופה זו היה ידוע ביכולות הכדרור שלו, וביכולותיו בניצול מצבים.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונטלה גדל בקבוצת הנוער של אמפולי, וערך את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בעונת 1990/1991. הוא שיחק בשורות הקבוצה 5 עונות, בהן שיחקה הקבוצה בליגה השלישית באיטליה.
בעונת 1995/1996, הצטרף מונטלה לקבוצה גנואה, מהליגה השנייה באיטליה, סרייה ב'. בעונתו היחידה בקבוצה, כבש 21 שערי ליגה, ואף זכה עם המועדון בגביע האנגלו-איטלקי, ששוחק בעונה זו בפעם האחרונה בהיסטוריה.
סמפדוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר עונה אחת הוא הוחתם בקבוצת סמפדוריה, בשורותיה ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', ב-6 בספטמבר 1996. כשבועיים מאוחר יותר, במחזור השלישי של אותה עונה, כבש את שער הבכורה שלו בליגה הבכירה, בניצחון על רומא. הוא המשיך וכבש 22 שערים ב-28 משחקים בעונתו הראשונה בליגה הבכירה, שיא השערים לשחקן בעונת הבכורה בסרייה א'. בסיום העונה השלישית בסמפדוריה ירדה הקבוצה לליגה השנייה, ומונטלה סיים את דרכו בקבוצה.
רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי שהביא להחתמתו של מונטלה ברומא הוא מאמנה הצ'כי של הקבוצה, זדנק זמאן, אך המאמן הוחלף באותה עונה בפאביו קאפלו האיטלקי, שמעדיף להרכיב בקבוצותיו חלוצים גבוהים. למרות זאת, בעונתו הראשונה בקבוצה כבש מונטלה 18 שערים והפך למלך שערי הקבוצה באותו עונה.
בעונה שלאחריה קאפלו החתים את חלוץ פיורנטינה, הארגנטיני גבריאל בטיסטוטה, ובין השניים נוצרה מחלוקת על החולצה מספר 9, המספר המועדף על שניהם. בסופו של דבר, מונטלה קיבל את החולצה - ובטיסטוטה בחר במספר 18. בטיסטוטה התברר במהרה כחלוץ המועדף על קאפלו, ומונטלה קיבל דקות מועטות יותר. עם זאת, כבש מספר שערים חשובים באותה עונה, וזכה עם הקבוצה באליפות השלישית בתולדותיה, והיחידה בקריירה שלו.
למרות מיעוט הדקות להן זכה בעונות שחלפו, התחבב מונטלה על אוהדי הקבוצה, במיוחד עקב הופעותיו הטובות בדרבי העירוני מול לאציו. הוא כבש כבר במשחק הדרבי הראשון שלו בקבוצה בשנת 1999, והשיא הגיע בדרבי שהתקיים ב-10 במרץ 2002. מונטלה כבש 4 שערים בניצחון רומא 1–5, ובכך קבע את שיא השערים לשחקן במשחק דרבי ברומא מאז ומעולם.
לקראת עונת 2004/2005, עזב המאמן קאפלו, שהיה מסוכסך עם מונטלה ומיעט לתת לו דקות, וכך למרות עונה חלשה של הקבוצה, שהחליפה 4 מאמנים במהלכה, מונטלה כבש 23 שערים, הישג השיא שלו בקבוצה. בעונה שאחריה נפצע ונותח בגבו ובכתפו, ולכן שוב מיעט לשחק.
בינואר 2007 מונטלה הושאל לחצי עונה לקבוצת פולהאם מהפרמייר ליג לחצי עונה, תחנתו היחידה בקריירה מחוץ לאיטליה. הוא פתח בסערה עם צמד בהופעת הבכורה שלו בגביע ה-FA, אך בהמשך מיעט לשחק, ובסך הכל כבש 3 שערי ליגה עבור הקבוצה וסייע לה להימנע מירידה.
עונה לאחר מכן הושאל לסמפדוריה, בה שיחק כבר בעבר, וחזר מהשאלה לעונה נוספת ואחרונה ברומא, בה שותף רק כמחליף. בסיום עונה זו פרש ממשחק פעיל.[1]
בסך הכל כבש 102 שערים בכל המסגרות במדי רומא, מה שהפך אותו לכובש הרביעי בכל הזמנים של המועדון.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונטלה זומן לנבחרת לראשונה בשנת 1999, השנה בה ערך את הופעת הבכורה שלו בשורותיה, מול ויילס, ב-5 ביוני.
הוא היה חלק מסגל הנבחרת ליורו 2000 ולמונדיאל 2002, ובסך הכל ערך 20 הופעות בינלאומיות, וכבש 3 שערים.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרישתו זכה מונטלה בחוזה לשלוש שנים כמאמן קבוצת הנוער עד גיל 15 של רומא.
ב-21 בפברואר 2011, עם התפטרותו של המאמן קלאודיו ראניירי, הוא התמנה למאמנה הזמני של רומא עד לסיום העונה,[2] ורשם ניצחון בכורה במשחק הבכורה שלו כמאמן, יומיים לאחר מכן, 1-0 על בולוניה. הוא הוליך את הקבוצה למקום ה-6 בטבלה בסיום העונה, אז הוחלף על ידי הבעלים במאמן הספרדי לואיס אנריקה.
מספר ימים בלבד אחרי ששוחרר מרומא, ב-9 ביוני 2011, התמנה מונטלה למאמן קטניה הסיציליאנית,[3] והוביל את הקבוצה לעונה במקום ה-11 במרכז הטבלה. לראשונה אחרי 8 שנים, סיימה הקבוצה את העונה מעל יריבתה העירונית, פלרמו, שסיימה במקום ה-16. בסיום העונה המוצלחת יחסית, נקשר שמו לחזרה למשרות האימון ברומא.[4] מונטלה עזב את קטניה לאחר עונה אחת בלבד, שנה לפני תום חוזהו המקורי.
כשבוע לאחר עזיבתו, ב-11 ביוני 2012, מונה למאמן קבוצת פיורנטינה,[5] שסיימה במקום ה-13 בלבד והייתה מצויה במשבר עמוק. כבר בעונתו הראשונה עשה מונטלה שינוי מאסיבי בסגל הקבוצה, כשהחליף 17 מתוך 26 השחקנים בקבוצה הבוגרת. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-4 בסרייה א', לאחר שאיבדה את המקום ה-3 המוביל לליגת האלופות במחזור האחרון של העונה, לטובת מילאן. גם בעונתו השנייה בקבוצה סיימה פיורנטינה במקום ה-4, ובאותה עונה הוביל מונטלה את הקבוצה לגמר הגביע האיטלקי, בו היא הפסידה בתוצאה 1–3 לנאפולי.
ב-15 בנובמבר 2015 מונה למאמנה של סמפדוריה במקום וולטר זנגה שפוטר.[6]
ב-28 ביוני 2016 מונה למאמנה של מילאן.[7] ב-27 בנובמבר 2017 פוטר מתפקידו.[8]
ב-28 בדצמבר 2017, כחודש לאחר שפוטר ממילאן, מונה מונטלה למאמנה של סביליה מהליגה הספרדית.[9] ב-28 באפריל פוטר מאימון הקבוצה לאחר רצף של משחקים בליגה הספרדית בהם הקבוצה לא ניצחה. ב-10 באפריל 2019 חזר לאמן בפעם השנייה את פיורנטינה.[10] ב-21 בדצמבר 2019 פוטר מתפקידו לאחר 4 ניצחונות ב-17 מחזורים.[11]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תארים כשחקן
- רומא
- תארים כמאמן
- מילאן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינצ'נצו מונטלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- רועי פרייס, סיפור אהבה בפירנצה: על ההצלחה של המאמן וינצ'נצו מונטלה, באתר וואלה!, 8 בדצמבר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מערכת וואלה! ספורט, וינצ'נצו מונטלה החליט לפרוש, באתר וואלה!, 2 ביולי 2009
- ^ תומר גנור, רומא: וינצ'נצו מונטלה מונה למאמן, באתר ynet, 21 בפברואר 2011
- ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, וינצ'נצו מונטלה מונה למאמן קטאניה, באתר ערוץ הספורט, 9 ביוני 2011
- ^ ynet ספורט, לואיס אנריקה הודיע לשחקני רומא: "אני עוזב", באתר ynet, 10 במאי 2012
- ^ מערכת וואלה! ספורט, וינצ'נצו מונטלה מונה למאמן פיורנטינה, באתר וואלה!, 11 ביוני 2012
- ^ מערכת וואלה! ספורט, עכשיו זה רשמי: וינצ'נזו מונטלה מונה למאמנה של סמפדוריה, באתר וואלה!, 15 בנובמבר 2015
- ^ מערכת וואלה! ספורט, וינצ'נזו מונטלה מונה למאמן מילאן, באתר וואלה!, 28 ביוני 2016
- ^ מערכת וואלה! ספורט, מילאן פיטרה את וינצ'נזו מונטלה ומינתה את ג'נארו גאטוזו, באתר וואלה!, 27 בנובמבר 2017
- ^ קיבל קידום: וינצ'נזו מונטלה סיכם בסביליה, באתר ערוץ הספורט, 28 בדצמבר 2017
- ^ קדנציה שנייה: מונטלה מונה למאמן פיורנטינה, באתר ONE, 10 באפריל 2019
- ^ פיורנטינה פיטרה את וינצ'נזו מונטלה, באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
| נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני |
| |
| מאמני מילאן | |
|---|---|
|
