ויסבאדן

**ויסבאדן**
**Wiesbaden**
סמל ויסבאדן סמל ויסבאדן	דגל ויסבאדן דגל ויסבאדן
מדינה	גרמניה
מדינה פדרלית	הסן
ראש העיר	Gert-Uwe Mende
שטח	204.10 קמ"ר
גובה	115 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	הוהה וורצל
‑ הנקודה הנמוכה	שירשטיין
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	283,083 (31 בדצמבר 2022)
קואורדינטות	50°05′00″N 8°15′00″E / 50.0833333333333°N 8.25°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.wiesbaden.de
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני ויסבאדן

ויסבאדן (גרמנית: ‏Wiesbaden^ⓘ‏^?‏) היא עיר בדרום מערב גרמניה, המשמשת כבירת מדינת הסן. העיר ממוקמת על גדתו הימנית של נהר הריין. מצידו השני של הנהר, ממול לעיר, נמצאת העיר מיינץ. העיר קרובה גם לעיר פרנקפורט. בוויסבאדן התגוררו נכון לשנת 2014 כ-273,871 תושבים, ועוד כ-14,000 תושבים מארצות הברית (שרובם מתגוררים בה מטעמים צבאיים). העיר היא חלק מהאזור המטרופוליטני של הריין, שבו נמצאות יחד איתה גם מיינץ ופרנקפורט, ובו מתגוררים כ-5.8 מיליון תושבים. העיר ידועה במעיינות החמים שבה, באתרי הנופש ובמרכזי תרבות ופסטיבלים. עיר זו ידועה גם כמקום קבורתו של הברון האדום, אחד מגדולי הטייסים במלחמת העולם הראשונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוזכרה לראשונה בשנת 830. בשנת 1232 היא הוכרזה עיר קיסרית חופשית. בשנת 1270 היא חזרה לשליטת בית נסאו אך נהרסה בשנת 1283. בעקבות השתתפות תושבי העיר במלחמת האיכרים הגרמנית, העיר איבדה את זכויותיה לתקופה של 40 שנים. בשנת 1815 האזור סופח לקונפדרציה הגרמנית ובירת נסיכות נסאו עברה לעיר. במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה נסיכות תמכה באוסטריה ולאחר תבוסתה סופחה לפרוסיה. אדולף, הדוכס הגדול של לוקסמבורג שאיבד את הנסיכות התמנה בשנת 1890 לדוכס לוקסמבורג. במהלך המאה ה-19 העיר התפתחה לאזור ספא.

הבניין הישן ביותר בעיר הוא בית העירייה הישן שנבנה בשנת 1610. בית העירייה החדש של ויסבאדן נבנה בסוף המאה ה-19.

יהודי ויסבאדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קהילת יהודי ויסבאדן

כבר במסמכים מהמאה ה-14 מוזכר קיומם של יהודים בוויסבאדן, שהייתה אז בירת דוכסות נאסאו.^[1] במאה ה-16 התיישבו המשפחות היהודיות המעטות בשלושה רחובות שכונו "סמטת היהודים".^[1] יהודים שהגיעו לוויסבאדן להתרפא זכו ב"סמטת היהודים" לאכסניה, בתי מרחץ ומזון כשר. בתחילת המאה ה-17 הגיעו יהודים נוספים לעיר; כעבור שנים מעטות הוגלו היהודים מוויסבאדן, אך עד סוף המאה שבו להתיישב בעיר.^[2]

עם מינוי הרב גייגר, ממנהיגי הרפורמים, לרב העיר בשנת 1832, נפרדה הקהילה האורתודוקסית, שנשמעה לרש"ר הירש, מהקהילה הכללית. הקהילה האורתודוקסית קיימה טקסי תפילה נפרדים, מוסדות חינוך נבדלים וגם קבורה בבית קברות עצמאי.

אל ויסבדאן הגיעו מתרפאים מכל אירופה כדי לרחוץ במעיינות המים ולשתות ממימיהם, ומעמדה כעיר קיט אִפשר לפליטים מן המזרח להתגורר בה מבלי שנדרשו לאישורי שהייה; וכך הקהילה היהודית בוויסבאדן גדלה במהלך מלחמת העולם הראשונה ובין שתי מלחמות העולם כשהפכה למקלט ליהודים חסרי נתינות גרמנית.

בראשית המאה ה-20 נפרדו היהודים המזרח-ארופאים מהקהילה האורתודוקסית, והקימו קהילה אוטונומית בתוך הקהילה הרפורמית. כך שבמאה ה-20 התקיימו שלוש קהילות יהודיות זו לצד זו בעיר: קהילה רפורמית, קהילה אורתודוקסית וקהילה גדולה של מהגרים ממזרח אירופה, שכונו "אוסטיודן".^[2]