ויקטור השני
 | |||||
| לידה |
1018 בוואריה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 ביולי 1057 (בגיל 39 בערך) ארצו, איטליה | ||||
| מדינה |
האימפריה הרומית הקדושה | ||||
| מקום קבורה |
המאוזוליאום של תאודוריקוס | ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
  | |||||
ויקטור השני (בלטינית: Victor II; 1018 – 28 ביולי 1057) היה האפיפיור מ-13 באפריל 1055 ועד מותו. נולד כגבהארד, רוזן קלוו, טולנשטיין והירשברג (Gebhard Graf von Calw, Tollenstein und Hirschberg), היה זה האפיפיור האחרון ממוצא גרמני שמונה על ידי היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כמו לאו התשיעי שכיהן לפניו וכמו אלכסנדר השני וגרגוריוס השביעי שיבואו לאחריו, היה רפורמטור שביקש לטהר את הכמורה משחיתות ולהדגיש את עליונות האפיפיור כשליט העולם הנוצרי.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקלוו (Calw) שבשוואביה, למשפחת אצולה, אביו היה נאמנו של היינריך השלישי. בגיל 24 מונה לבישוף איכשטאט ( Eichstätt) בבוואריה. בתפקיד זה היה לאחר מיועציו הקרובים של הקיסר.
לאחר מותו של לאו התשיעי, נבחר גברהארד בספטמבר 1054 על ידי היינריך במיינץ, בהסכמתו של הילדברנד (לימים גרגוריוס השביעי). הוא הוכתר בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא ב-13 באפריל 1055 ונטל לעצמו את השם ויקטור השני. ביוני כינס ועידה בפירנצה, בראשות הקיסר, בה חזר על דרשותיו של קודמו בגנות השמעונות (רכישת משרות כנסייתיות בכסף) ונישואי כהני דת. שנה לאחר מכן זומן לחצר הקיסר בהרי ההארץ והיה ליד מיטת הקיסר עם מותו ב-5 באוקטובר 1056.
כפטרון של הילד היורש, היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ויועצה של אמו, אגנס, היה בידי האפיפיור כוח שלטוני עצום. מטרתו של ויקטור השני הייתה כינון "שלום אלוהי" בין כל הנוצרים בקיסרות, תוך הדגשת עליונותו של השלטון הרוחני על זה הארצי. ביולי 1057 שב לאיטליה ומת בארצו, בדרכו לרומא, ב-28 ביולי.
הוא נקבר ברוונה, במאוזוליאום של תאודוריקוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- ויקטור השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויקטור השני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הקודם: לאו התשיעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: סטפנוס התשיעי |