ויקטור פלווין
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1962 (בן 61) מוסקבה, ברית המועצות |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה  |
| עיסוק | סופר |
| מקום לימודים |
המכון להנדסת אנרגיה של מוסקבה, מכון גורקי לספרות |
| שפות היצירה | רוסית |
| סוגה |
פרוזה |
| זרם ספרותי | פוסט-מודרניזם |
| יצירות בולטות | דור ה-P |
| תקופת הפעילות |
מ-1989 |
|
pelevin | |
  | |
ויקטור אולגוביץ' פלווין (רוסית: Ви́ктор Оле́гович Пеле́вин, נולד ב-22 בנובמבר 1962 במוסקבה) הוא סופר רוסי מודרני. התפרסם ברוסיה ומחוצה לה ברומנים כמו דור ה-P, צ'פאייב והריק, אמון רע ואחרים. כתיבתו הפוסט-מודרנית משלבת בטקסט סאטירה, מדע בדיוני, תרבות הפופ, פילוסופיה ואזטוריקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1979 פלווין סיים תיכון והתקבל ל"המכון האנרגיה של מוסקבה" (Московский энергетический институт) לפקולטת הנדסת חשמל וסיים תואר ב-1985. באותה שנה התקבל לעבודה כמהנדס חשמל בקתדרה לתחבורה חשמלית של המכון. פלווין שירת בחיל האוויר הסובייטי.
ב-1987 (לפי דיווחים אחרים ב-1985) נרשם ללימודי תואר שלישי באותו המכון. למד בו עד 1989 (לא סיים תזה). ב-1989 נרשם ל"מכון הספרות של גורקי" (Литературный институт имени А. М. Горького), אך לימודיו הופסקו ב-1991. לטענתו, הוא לא רכש שום דבר מלימודים אלו.
בין השנים 1989–1990 עבר ככתב במגזין "Face to Face". במקביל החל מ-1989 כתב למגזין "דת ומדע" (Наука и религия) כתבות בנושאי מיסטיקה של המזרח הרחוק, סיפרו הראשון ראה אור ב-1989 באותו המגזין.
ב-1992 פרסם פלווין אוסף סיפורים קצרים "פנס כחול" (Синий фонарь), אוסף זה זכה במספר פרסים רק כעבור זמן. באותה השנה ראה אור הרומן הראשון שלו, אמון רע (Омон Ра) וכעבור כשנה הרומן השני חיי החרקים (Жизнь насекомых).
ב-1996 פרסם רומן "זן בודהיסטי" בשם "צ'פאייב והריק" (Чапаев и Пустота, על שמו של וסילי איבנוביץ' צ'פאייב ועמיתו הבדיוני). רומן זה זכה לביקורת חיובית מאוד ומספר פרסים בינם International IMPAC Dublin Literary Award. ב-1999 פרסם את הרומן דור ה-P (Generation П) שמעביר ביקורת על תרבות הצריכה. רומן זה נמכר בלמעלה מ-3.5 מיליון עותקים בעולם וזכה במספר פרסים. ב-2004 פרסם אוסף נוסף בשם "הדיאלקטיקה של תקופת המעבר (משום מקום לשום מקום)" (בקיצור ДПП (NN)), שכללה נובלה "מספרים" (Числа) הדן בנומרולוגיה. גם אוסף זה זכה לתשומת לב רבה של המבקרים והקהל הרחב. ב-2006 פרסם רומן בשם Empire V המספר על ערפדים. רומן זה הודלף לרשת לפני פרסומו הרשמי. ב-2009 פרסם את הרומן "t" המספר על דמות דמיונית המבוססת באופן רופף מאוד על לב טולסטוי וב-2011 פרסם רומן עתידני דיסטופי S.N.U.F.F. ב-2013 פרסם רומן בשם בטמן אפולו (Бэтман Аполло), המהווה רומן המשך ל-Empire V. ב-2014 פרסם את הרומן ה-12 שלו, אהבה לשלושה צוקרברינים (Любовь к трём цукербринам). ב-2015 יצא הרומן "משגיח"(Смотритель), ב-2016 הרומן "פנסו של מפוסאיל, או מלחמה קיצונית בין צ'קיסטים לבונים חופשיים" (Лампа Мафусаила, или Крайняя битва чекистов с масонами ), וב-2017 יצא iPhuck 10. ב-2018 יצא ספר נוסף בשם "נופים סודיים של הר פוג'י (רוסית: Тайные виды на гору Фудзи) ומשכו "אומנות מגע רך" ( Искусство лёгких касаний) ראה אור ב-2019.
ב-2020 ספרו Empire V, עובד לסרט קולנוע באותו שם. ב-2021 הוצא את הספר Transhumanism Inc. וב-2022 את הספר KGBT+.
ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דור ה-P
- אמון רע (כולל נובלה "חץ צהוב")
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ויקטור פלווין
ויקטור פלווין, ברשת החברתית Goodreads- מכונת קריאה
- ויקטור פלווין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ויקטור פלווין, דף שער בספרייה הלאומית
