ולרי לובנובסקי

ולרי לובנובסקי
Вале́рий Лобано́вский

מידע אישי
לידה	6 בינואר 1939 קייב שבברית המועצות
פטירה	13 במאי 2002 (בגיל 63) זפוריז'יה, אוקראינה
שם מלא	ולרי וסילייביץ' לובנובסקי
גובה	1.87 מטרים
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1957-1964 1965-1967 1967-1968 דינמו קייב צ'רנומורץ אודסה שחטיור דונצק 144 (42) 59 (15) 50 (14)
נבחרת לאומית כשחקן
1960-1961 ברית המועצות 2 (0)
קבוצות כמאמן
1968-1972 1973-1974 1974-1976 1976-1982 1982-1983 1984-1986 1986-1990 1990-1992 1994-1996 1996-2000 2000-2002 דנייפר דנייפרופטרובסק דינמו קייב נבחרת ברית המועצות, דינמו קייב דינמו קייב נבחרת ברית המועצות דינמו קייב נבחרת ברית המועצות, דינמו קייב נבחרת איחוד האמירויות הערביות נבחרת כווית דינמו קייב נבחרת אוקראינה, דינמו קייב
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ולרי וסילייביץ' לובנובסקי (ברוסית: Вале́рий Васи́льевич Лобано́вский;‏ 6 בינואר 1939 - 13 במאי 2002) היה מאמן כדורגל אוקראיני, הידוע בעיקר כמי שהוביל את דינמו קייב, ספינת הדגל של הכדורגל האוקראיני והסובייטי, להישגים רבים בברית המועצות ובמסגרת האירופאית. כמו כן אימן את נבחרת ברית המועצות בשני מונדיאלים (1986 ,1990) וביורו 1988.

ביוגרפיה

לובנובסקי נולד בקייב והחל את דרכו כשחקן בדינמו קייב המקומית. תפקידו על המגרש היה בכנף-שמאל והוא הרבה להבקיע שערים. לאחר שבע שנים בדינמו, בהן זכה באליפות ברית המועצות ובגביע, הוא שיחק עוד שלוש שנים בצ'רנומורץ אודסה ושחטיור דונצק, לפני שפרש בגיל 29. לזכותו עמדו 71 שערים ב-253 משחקים ואף שתי הופעות בינלאומיות במדי נבחרת ברית המועצות.

כשנה לאחר הפרישה מונה למאמנה של דנייפר דנייפרופטרובסק, והעלה אותה לליגה הבכירה. ב-1974 עבר לדינמו קייב, כדי להתחיל את הקדנציה הראשונה משלוש שלו שם. בסך הכול אימן לובנובסקי את דינמו לא פחות מעשרים ואחת שנים.

דינמו קייב של לובנובסקי שמה קץ לדומיננטיות הרוסית בכדורגל הסובייטי, כשזכתה ב-8 אליפויות ו-6 גביעים. היא הייתה הקבוצה הסובייטית הראשונה שזכתה בתואר אירופי, גביע אירופה למחזיקות גביע ב-1975. היא אף חזרה על ההישג ב-1986.

בין הקדנציות בדינמו, ולפעמים במקביל להן, אימן לובנובסקי גם את נבחרת ברית המועצות בשלוש תקופות. האחרונה שבהן הייתה המוצלחת ביותר, בה הגיעה הנבחרת לסיבוב השני של מונדיאל 1986 ולגמר יורו 1988, שם הפסידה להולנד.

לאחר כישלון במונדיאל 1990 והתמוטטות ברית המועצות, עזב לובנובסקי את הנבחרת וגם את דינמו, שאיבדה את שחקניה המובילים, שעזבו למערב אירופה. בשנים הבאות אימן את נבחרות איחוד האמירויות וכווית.

ב-1997 החלה הקדנציה האחרונה שלו בדינמו קייב, שנקלעה למשבר. הקבוצה הורחקה מאירופה כעונש על ניסיון שוחד וגמגמה גם בליגה האוקראינית. תחת לובנובסקי יצאה הקבוצה מהתקופה הקשה, זכתה בחמש אליפויות רצופות והגיעה למעמד חצי-גמר ליגת האלופות ב-1999. ניסיון כושל להוביל את נבחרת אוקראינה למונדיאל 2002, לא מנע ממנו מלקבל, לאחר מותו משבץ מוחי, את עיטור "גיבור אוקראינה", הכבוד הגדול ביותר שיכול לזכות לו אזרח המדינה.

ללובנובסקי הייתה השפעה גדולה על אנדריי שבצ'נקו, גדול הכדורגלנים האוקראינים, שהתפתח בדינמו קייב תחתיו בסוף שנות ה-90. ב-2003, לאחר שזכה בליגת האלופות במדי מילאן, טס שבצ'נקו לקייב והניח את מדליית המנצחים על קבר מאמנו הנערץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולרי לובנובסקי בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• ולרי לובנובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)