ורדינה כהן

**ורדינה כהן**
	ורדינה כהן, 2016
לידה	1 בפברואר 1961 (בת 63); גִּבְעָתַיִם, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפה מועדפת	עברית
	פרופיל ב-IMDb

ורדינה כהן (נולדה ב-1 בפברואר 1961, ט"ו בשבט ה'תשכ"א) היא זמרת ושחקנית ישראלית, שהתפרסמה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולדה וגדלה בגבעתיים. היא בתם הצעירה של הזמר שלמה כהן, שנודע בכינויו סולימאן הגדול, ושל הזמרת שרה כהן, ואחותם של הזמרים חופני, פיני ויזהר כהן.

כהן למדה לימודי פסנתר קלאסי, שירתה בצוות הווי הנח"ל, והמשיכה בלימודי מוזיקה אקדמאיים. היא סיימה תואר ראשון בחינוך מוזיקלי והמשיכה ללימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב, שאותם לא סיימה.

במהלך היותה סטודנטית, בשנות ה-80, שימשה כזמרת ליווי בהופעותיה של ירדנה ארזי.

ב-1984 השתתפה לצד אחיה חופני בסרט הישראלי "כאסח" בתור מעריצה של חופני^[1].

ב-1987 השתתפה עם אחיה יזהר בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "מוזיקה היא נשיקה לנצח" (מילים: דודו ברק, לחן: יזהר כהן, עיבוד: רוני וייס). השניים הגיעו עם השיר למקום החמישי בתחרות.

ב-1988 הוציאה כהן את אלבום הבכורה שלה, "נוסעת בעקבות האהבה", שאת כל השירים בו כתב, הלחין ועיבד דני רובס^[2]. השיר הראשון שהתפרסם היה "הרגע האחרון", ואחריו התפרסמו השירים "שוב לבד", "קח אותי איתך", "מתגעגעת אליך", ו"כשמישהו אוהב אותך", אך שיר הנושא של האלבום זכה להצלחה הגדולה ביותר והוא המזוהה ביותר עימה עד היום. באותה שנה גם השתתפה במחזמר סאלח שבתי, תחילה בתפקיד קטן^[3], ואחר כך כמחליפה של חני נחמיאס בתפקיד העובדת הסוציאלית בת שבע^[4].

ב-1989 השתתפה כהן בשנית בקדם אירוויזיון עם השיר "שביל הזהב" (מילים: תלמה אליגון-רוז, לחן: יזהר כהן, עיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום התשיעי.

ב-1990 הוציאה את אלבומה השני, "דרך עצמי", בלטו באלבום השירים "עיר ללא רחמים", למילים של יהונתן גפן ולחן של יורם צדוק (מספר על אישה שמסתובבת בעיר אלימה בה אין רחמים), "שישי בצוהריים" (מילים: עדית פאנק, לחן: נתן כהן), "אהבה נכזבת", ו"אני שוב מתאהב" (בשניהם, מילים: יונה וולך, לחן: יהודה אלבוים)^[5]. נתן כהן עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום^[6]. בעקבות האלבום יצאה לסיבוב הופעות שאת קטעי הקישור עבור המופע כתב יהונתן גפן^[7].

ב-1991 נישאה למוזיקאי צור בן זאב ונסעה בעקבותיו להתגורר בארצות הברית, שם נולדה בתם הבכורה, מיתר.

ב-1996 שבה כהן להתגורר בישראל, והקליטה את אלבומה השלישי "מי אמר ש...", שיצא רק ב-2000. השירים "בייבי" אותו הלחינה בעצמה למילים של רחל שפירא ו"עיני זהב", שהופיע בשני עיבודים שונים זכו להצלחה. אף על פי שדיסק זה לא הושמע רבות הוא הגיע לשיא של מכירות של פעמיים זהב.

בשנים 2006, 2008 ו-2010 הוציאה מגוון של אלבומי ילדים ללימוד מורשת הארץ וחגיה בשירים שכתבו לה אורלי בינדר ועמוס ברזל. מתוך סדרה זו יצא מאוחר יותר אוסף שירים.

לאורך השנים, ורדינה הופיעה על במות רבות ברחבי ישראל ושרה את שיריה, לרבות שירי ארץ-ישראל המזוהים עם המסורת של בית הוריה, בית משפחת "סולימאן הגדול". ב-2015 הוציאה ורדינה את הדיסק "שירים מהבית" בהפקתו המוזיקלית של בעלה, צור בן זאב, והוא כולל מגוון שירי ארץ-ישראל עמם היא מופיעה, כגון מחרוזת רועים, מחרוזת הורה ושירים מסביב למדורה.