ורה מוחינה
 | |
| לידה |
19 ביוני 1889 (יוליאני) ריגה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1953 (בגיל 64) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
פיסול, עיצוב תלבושות, אופנה |
| הושפעה על ידי |
קונסטנטין יואן, Henri Le Fauconnier, איליה משקוב, Ivan Dudin, אנטואן בורדל |
| יצירות ידועות |
Tchaikovsky Monument, הפועל ואשת הקולחוז |
| פרסים והוקרה |
פרס סטלין, דרגה 1 (1941) פרס סטלין, דרגה 2 (1943) פרס סטלין, דרגה 1 (1946) פרס סטלין, דרגה 2 (1951) פרס סטלין, דרגה 1 (1952) פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (1942) מסדר המופת האזרחי הבולגרי אמן העם של ברית המועצות מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 עיטור הדגל האדום של העמל עיטור אות הכבוד מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה |
| בן או בת זוג |
Alexey Zamkov |
  | |
ורה איגנטייבנה מוחינה (נכתב גם מוכינה; רוסית: Вера Игнатьевна Мухина; 1 ביולי 1889 – 6 באוקטובר 1953) הייתה פסלת סובייטית רוסייה, אחת היוצרות הבולטות בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוחינה נולדה בעיר ריגה במשפחת סוחרים והתגוררה בחייה הבוגרים במוסקבה. למדה אמנות ופיסול במוסדות פרטיים: בשנים 1909–1911 אצל קונסטנטין יואון (Константин Юон), בשנים 1911–1912 אצל איליה מאשקוב (Илья Машков) ובשנים 1912–1914 בכמה בתי ספר לאמנויות בפריז, בהם האקדמיה של גראנד שומייר (Académie de la Grande Chaumière), שם קיבלה שיעורים מהפסל אנטואן בורדל (Antoine Bourdelle). לאחר מכן למדה אמנות רנסאנס באיטליה.
עד סוף שנות ה-20 עבדה בתיאטראות במוסקבה כמעצבת תפאורה, תלבושות וכרזות. מ-1919 החלה להתרכז בפיסול ושאבה השראה בעיקר ממהפכת אוקטובר ומהתנועה הסוציאליסטית הסובייטית. עבודותיה עסקו בעיקר באישים המזוהים עם המהפכה – ולדימיר איליץ' לנין, יעקב סברדלוב, מקסים גורקי, ובדמויות המזוהות עם מעמד הפועלים ועם סמלים סוציאליסטיים. סגנונה היה ריאליסטי בעיקרו והתאפיין בהבעה של כוח רצון ושאיפה להתפרץ ולהצליח.
עבודתה הידועה ביותר - פסל הפועל ואשת הקולחוז, פסל פלדה בגובה 25 מטר ומשקל 80 טון, שבו פועל ואשת קולחוז נראים מתפרצים קדימה כשבידיהם כלי עבודה שמסמלים את הקומוניזם: הפטיש והמגל. הפסל נוצר תחילה עבור הביתן הסובייטי של התערוכה העולמית של פריז (1937) ולאחר מכן הועבר לכניסה הראשית של מרכז התערוכה של כל רוסיה במוסקבה (ВСХВ, לאחר מכן נקרא ВДНХ ו-ВВЦ). עם הזמן הפך הפסל גם לסמלו של אולפן הסרטים מוספילם ולאחד הסמלים הלא-רשמיים של מוסקבה בכלל. על הפסל הזה זכתה מוחינה בפרס סטלין.
רבות מעבודותיה נשארו רק סקיצות, בהן פסל גדול של ולדימיר לנין, "מזרקת אחוות העמים", ועיצוב של גשרים במוסקבה בנושאים של עמל סוציאליסטי. בין עבודותיה הבולטות שכן הגיעו לכדי השלמה - פסל של המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי במוסקבה ושל הסופר מקסים גורקי בעיר ניז'ני נובגורוד (שנקראה על שם גורקי בתקופה הסובייטית).
בנוסף לפיסול, מוחינה עסקה גם בציור דיוקנאות ובעבודות זכוכית.
ורה מוחינה נפטרה באוקטובר 1953 מאנגינה ונקברה בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה, שם קבורים אישים בעלי שם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה של מוחינה באתר ArtOnline (ברוסית)
- ורה מוחינה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)