ז'אק-מרטין אוטטר

**ז'אק-מרטין אוטטר**
**Jacques-Martin Hotteterre**
לידה	29 בספטמבר 1673; פריז, ממלכת צרפת
פטירה	16 ביולי 1763 (בגיל 89); פריז, ממלכת צרפת
מוקד פעילות	צרפת
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	חליל צד, חליל קונצרט מערבי, בסון, אבוב, חלילית, musette de cour

ז'אק מרטין אוטטר (בצרפתית: Jacques-Martin Hotteterre, הידוע גם בשמות ז'אק-מרטין או ז'אק אוטטר, 29 בספטמבר 1673 – 16 ביולי 1763) היה מלחין וחלילן צרפתי בתקופת הבארוק. ז'אק-מרטין אוטטר היה הנודע ביותר במשפחה של בוני כלי נשיפה מעץ ונגנים בכלים אלה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטטר נולד בפריז, בן למרטין אוטטר (יליד 1712). בראשית הקריירה שלו חי אוטטר ולמד ברומא, וכינויו "הרומאי" מקורו בתקופה זו. במשך שנתיים עבד בשירות הנסיך פרנצ'סקו רוספולי, הנסיך הראשון לבית צ'רווטרי, ברומא,^[1] לפני שאימץ לו את הכינוי "הרומאי" בין השנים 1705 ל-1707. בשנת 1708 התמנה לנגן בחצרו של לואי הארבעה-עשר מלך צרפת, יחד עם פרנסואה קופרן ומישל דה לה באר, וב-1717 ירש את משרתו של רנה פיניון דקוטו בחצר המלוכה.

אוטטרר הנציח את תהילתו בעיקר בזכת כישרונו בנגינה על חליל. כלי נגינה שעבורו הלחין מספר קטעי מוזיקה, והרחיב משמעותית את הרפרטואר לכלי. בנוסף, הוא ניגן על בסון ואבוב.