זיטה מלוקה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| גופתה החנוטה של זיטה בבזיליקת סן פרדיאנו בלוקה | |
| לידה |
1218 לערך מונטסגרדי, ליד לוקה |
|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1272 לוקה |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| קאנוניזציה | 1696 על ידי אינוקנטיוס השנים עשר |
| חג | 27 באפריל |
| פטרונית של | משרתים ומשרתות, עקרות ועקרי בית, מפתחות אבודים, אנשים אשר לועגים להם בשל אדיקותם, קורבנות אונס, נשים רווקות שהן מאמינות מן השורה, מלצריות ומלצרים |
זיטה (באיטלקית: Zita; 1218 לערך – 27 באפריל 1272) נחשבת קדושה בנצרות. זיטה היא קדושה איטלקייה, הנחשבת לפטרוניתם של המשרתים. המאמינים גם מתפללים אליה למציאת מפתחות אבודים.
זיטה נולדה בכפר ליד לוקה ובגיל שתים עשרה החלה לעבוד כמשרתת בבית משפחת פאטינלי בעיר לוקה. היא סבלה רבות מיחס אדוניה, למרות עבודתה המסורה; אך מאוחר יותר הפכה לראש משק הבית.
בגיל חמישים נפטרה. אחרי מותה התפתח פולחן וב-1278 שכרה משפחת פאטינלי נוטריון שיתעד את הנסים המיוחדים לזיטה. הנסים המתועדים ביססו את פולחן זיטה. ב-1580 התגלה, לטענת המאמינים, כי גופתה השתמרה כמומיה. הגופה החנוטה שמורה בבזיליקת סן פרדיאנו בעיר לוקה. ב-1696 הכריז עליה אינוקנטיוס השנים עשר כקדושה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיטה מלוקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
