זכריה (מושב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 268 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,125 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.7% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   זכריה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
זְכַרְיָה הוא מושב ליד העיר בית שמש, השייך למועצה אזורית מטה יהודה. "לפי המסורת נקרא הכפר על שמו של זכריה הנביא שאת קברו מראים בכפר"[3] ושמו נשתמר בשם הכפר הערבי זכריא[4][5][6].
מקורו של היישוב בתקופה הביזנטית, והוא מופיע במפת מידבא. על פי המסורת הנוצרית נקבר במקום זכריה, אבי יוחנן המטביל והישוב נקרא על שמו. המוסלמים שמחשיבים את זכריה לאחד מנביאי האסלאם אימצו את המסורת, ובנו מסגד במקום הקבר. מבנה המסגד הנטוש שוכן עד היום במרכז היישוב[7]. במסמך משנת 1309 התחייבו תושבי כפר זכריה להעביר כסף להקדש כיפת הסלע[8].
עד מלחמת העצמאות התגוררו במקום כ-1,200 תושבים[9][10] שהתפרנסו בעיקר מחקלאות וגידול בקר וצאן. בסופה של מלחמת העצמאות נשארו בכפר כ-600 מתושביו[11]. בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש תושבי כפר זכריה הערבים, יחד עם ישובים ערביים נוספים, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן[12].
היישוב היה יישוב ספר, וסבל מהתנכלויות רבות מצד מסתננים, וכן מבעיות כלכליות וחברתיות קשות. בינואר 1950 הוחלט בהחלטת ממשלה לפנות את תושבי הכפר הערבים וליישב במקומם אוכלוסייה יהודית בלבד[13]. בסוף שנת 1950 יושבו בכפר עולים מכורדיסטן מאזור ברזן שבעיראק[14].
על פי דו"ח של ארגון GlobalSecurity, בסיס חיל האוויר כנף 2 שוכן בסביבות המושב[15].
-
בית העם בזכריה -
שרידי המסגד מהכפר זכריא שקדם למושב -
מבנה ערבי מהכפר זכריא המשמש גם היום למגורים -
אנדרטה לזכר הנופלים בני המושב -
בית הכנסת בזכריה -
מזכירות מושב זכריה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון: על המסגד ביישוב שנותר מהכפר הערבי ששכן במקום, 'חלון אחורי', 4.5.12
זכריה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ זאב וילנאי, היישובים בישראל, הוצאת דבר, תשי"א, 1951, עמ' 107
- ^ ערבית: زكريا
- ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985, עמ' 146
- ^ מפת האזור, 1918 (באנגלית) עם סימון הכפר הערבי. גליון Jibrin בהוצאת צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מירון בנבנישתי, חלום הצבר הלבן, כתר, 2012, עמ' 112
- ^ שיחה מקומית
- ^ עולים מעיראק לכפר זכריה, מעריב, 24 במאי 1950
- ^ מיכאל יעקובסון: על המסגד ביישוב שנותר מהכפר הערבי ששכן במקום, 'חלון אחורי', 4.5.12
- ^ זכריה, אתר מפה
- ^ חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", 9 באוקטובר 2017
- ^ כפר זכריה יפונה, חרות, 17 במאי 1950
- ^ שפי גבאי, עולי כורדיסטן מתערים בישראל, דבר, 13 ביולי 1962
- ^ Israeli nuclear forces, 2002
| ||||||||||||||||
