זרובבל בן שאלתיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זרובבל)
המונח "זרובבל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו זרובבל (פירושונים).
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 16401670

זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.

יחוסו ושמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרובבל היה נצר ליהויכין ממלכי ממלכת יהודה; יש הסוברים שהיה נכדו ויש הסוברים שהיה נינו[1] ויש אומרים חימשו.

שמונת בני זרובבל הם: משולם, וחנניה ושלומית אחותם. וחשובה ואהל וברכיה וחסדיה, יושב-חסד.

חלק מהפרשנים סבורים שזרובבל מוזכר במקרא גם בשמו הפרסי שֵׁשְׁבַּצַּר[2].

לפי התלמוד, נחמיה בן חכליה הוא בעצם זרובבל בן שאלתיאל[3]. עם זאת, מספר פרשנים, ביניהם האבן עזרא ואבן כספי, ניתקו במפורש בין זרובבל לנחמיה, בניגוד לדברי התלמוד[4].

לפי הרמב"ם הוא היה מאנשי כנסת הגדולה (הקדמה למשנה תורה).

פירוש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרובבל, באיור משנת 1553 מעשה ידי גיום רואייה.

על פי התלמוד במסכת סנהדרין (לח, א) "זרובבל" נקרא כך משום "שנזרע בבבל", ופירוש שמו הוא: אדם שנולד בבבל.

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרובבל מוזכר בספר עזרא, בחגי ובזכריה ובספר דברי הימים בתנ"ך[5].

לפי ספר עזרא, כורש מלך פרס בשנה הראשונה למלכותו, אישר בהכרזת כורש לששבצר "הנשיא ליהודה" (שייתכן שהוא זרובבל) להוביל את העולים הראשונים מבבל ליהודה לאחר השיבה מגלות בבל. בהמשך ספר עזרא מתואר שזמן קצר לאחר מכן הוביל זרובבל בן שאלתיאל קבוצה של עשרות אלפי שבים.

בפרקים הראשונים בספר עזרא, זרובבל מופיע כמנהיג העם והפחה הרשמי בפחוות יהודה, ואליו מכוונת נבואות בספרי הנביאים חגי[6] וזכריה[7] שאף מייעדות לו תפקיד משיחי.

זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ

לאחר חנוכת המקדש בשנה השישית למלכות דריווש (עזרא פרק ו) שמו אינו מוזכר יותר ולא מתוארת הסיבה להיעדרו. הסיבה לחוסר המידע היא שבין פרק ו לפרק ז בספר עזרא נמצאת תקופה בת 58 שנים (חלק מהשנים החסרות), שספר עזרא לא התייחס אליה כלל. בעקבות חוסר המידע, יש חוקרים שמשערים שזרובבל הוחזר לבבל בעקבות שמועות שהוא מתכנן מרידה במלכות פרס. עקב עמימות זו, והעובדה כי זרובבל הוא הנצר האחרון לבית דוד שמתואר בתנ"ך, זרובבל מופיע במדרשי חז"ל שמתייחסים לאחרית הימים[דרוש מקור].

ספר זרובבל הוא ספר מיסטי אפוקליפטי שבו מתגלה מלאך אל זרובבל בן שאלתיאל ומספר לו אודות אחרית הימים.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי האמונה הנוצרית, היה זרובבל אחד מאבות-אבותיו של יוסף הנגר, בעלה של מרים אימו של ישו ואביו המאמץ של ישו. זרובבל מוזכר בבשורה על-פי מתי ובבשורה על-פי לוקאס שבברית החדשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרובבל בן שאלתיאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המלבי"ם (דברי הימים א פרק ג, פסוק יט) הביא את המחלוקת:הרד"ק סבר שזרובבל היה בנו של פדיה, נכדו של שאלתיאל ונינו של יהויכין. ראב"ע (עזרא פרק ג) סבר שהיה בנו של פדיה ונכדו של יהויכין. ושאלתיאל היה אחיו של פדיה ומת ללא בנים וייבם פדיה את אשתו ונולד מכך זרובבל. לכן ייוחס לדודו [-המת, שעל פי התורה הבן הנולד מן היבום "יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל". דברים כה-ו]. ומאידך הראב"ע על חגי א-א כתב שכונה זרובבל 'בן שאלתיאל' מפני ששאלתיאל גידלו כבנו.
  2. ^ עזרא א', ח, יא; ה', יד-טז; אמנם רוב החוקרים גורסים כי ששבצר הוא דווקא שנאצר בן יהויכין מלך יהודה ואחרים. (ראו כאן פירוט)
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד א ' "זרובבל - שנזרע בבבל, ומה שמו - נחמיה בן חכליה שמו".
  4. ^ אבן כספי בפירושו לזכריה ט, ט. אבן עזרא דניאל ט, ד. הרחבה רבה ומקורות נוספים מופיעים במאמרו של שמואל הכהן סיני צ: 'האם נחמיה היה מבית דוד?'
  5. ^ ראו באתר הניווט בתנ"ך.(הקישור אינו פעיל, 31.05.2018)
  6. ^ חגי פרק ב
  7. ^ זכריה פרק ד ופרק ז.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.