זרח הלוי
זרח הלוי (י' בתשרי תרנ"ג – כ"ח בטבת תש"מ; 30 בספטמבר 1892 – 17 בינואר 1980) היה אומן יד ומשורר עברי. כתב בשיריו על שואת יהודי אירופה, ירושלים, הכותל המערבי ואהבת הארץ.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ביום הכיפורים תרנ"ג בעיר העתיקה בירושלים.
"הָעִיר בָּה נוֹלַדְתִי וּבָה נִיצְבָה
עַרִיסוֹנֶת שֶלִי
הָעִיר בָּה הִקְשַבְתִי בְּשַחַר יָמַי
לְרָנָה הַפִּלְאִי
עִירִי הֵיכָן הֵם צְלִילָיִך?"
זרח הלוי נולד בעיר העתיקה בירושלים לטויבע, בת הרב אריה לייב, ולדוד לוי.
אימו הייתה נצר ממשפחת רבנים ומשכילים והייתה רגילה לתבל דבריה במשלים ופתגמים.
סבו, יוסף לוי, (על שמו שכונת זיכרון יוסף בירושלים), עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו מרוסיה בשנת תרמ"ב (1882), כשהיה בן 13.
זרח הלוי קיבל את ראשית חינוכו בתלמוד תורה עץ חיים, בחורבת ר' יהודה החסיד. לאחר מכן, הוא ומשפחתו עברו לגור בשכונת מאה שערים, שם למד ב"חיידר" תנ"ך וגמרא,
מפי מלמדים שונים, עד הגיעו לגיל בר-מצווה. לאחר שלוש שנים במאה שערים עברו לשכונת זיכרון טוביה. אז החל זרח לעבוד אצל דודו, יצחק לוי, לו הייתה חנות "כל-בו" בשער יפו.
בין כל מיני הסחורות בחנות הדוד, היו גם ספרי-לימוד אותם קרא ורכש בעזרתם ידע מעמיק בשפה העברית.
זרח למד תווים וזמרה בבית הספר לנגינה "שולמית" שנוסד באותם ימים בירושלים. באותה תקופה החל זרח לכתוב שירים.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה התנדב זרח לגדודים העבריים, לגדוד 38 קלעי המלך ושירת את המולדת משך שנתיים ויותר. שפע של רשמים וחוויות נחרטו בזיכרונו מתקופה זו, ואת זכרונותיו אלו, הוא העלה על הכתב. זרח הכיר את ז'בוטינסקי, העריצו כאיש וכגיבור ופרסם עליו כמה מזיכרונותיו.
"גם אני, אחרי שנתיאשתי מהיות משרת נאמן אצל דודי, הלכתי כחייל מתנדב לגדוד העברי. שם עשיתי שרות למולדת שנתיים ויותר. שפע של רשמים וחוויות נחרתו במוחי מימי הגדוד, שצריך להעלותם על לוח-ספר. בבוא יום שיחרורי, חזרתי הבייתה, ואבי לימדני על רגל אחת את אומנות הפחים שהייתה למורת רוחי."
בבוא יום שחרורו, חזר זרח לביתו, ואביו לימד אותו את אומנות הפחים, שתמיד הייתה למורת רוחו.
בשנת תרפ"ה (1925), נשא לאשה את שרה בת יעקב מלומד הרוקח, ואז נאלץ בלית-ברירה לאחוז באומנות הפחים המפרכת.
בכל זאת, הוא לא הניח מידיו את אמנות השירה.
הסופר חיים באר בספרו חבלים עמוד 279 מספר על היכרותו עם זרח הלוי.
זרח הלוי נפטר בכ"ח בטבת תש"מ (1980) בירושלים.
שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שואת יהודי אירופה - שירו "רחל מבכה על בניה"
- מוצג במרתף השואה על הר ציון בירושלים.
- שירים המוקדשים לירושלים ולכותל המערבי
"יְרוּשָלַים עִיר הַנֶצַח הבַּירָה לְעֹז
לָך נִקְשוֹר נִזְרֵי פְאֵר מִפַּז לָשוֹן
מִלֵב שִירֵי חִיבָּה רָמִים בַּקוֹדֶש נַחָרוּז
עַל יְפִי הָרַיִך תַלְתַלֵי שִמְשוֹן"
- שירי שבת וחג
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירי זרח הלוי בהוצאת מוסד הרב קוק (1967)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זרח הלוי, באתר "היו ימים"
- ר' זרח - הפחח המשורר, הצפה, יום שישי, פברואר 11, 1966; עמוד 4
- השיר רחל מבכה על בניה, באתר הספרייה הלאומית
- סרטון מתוך הספר חבלים עמוד 279 בו מספר הסופר חיים באר על היכרותו עם זרח הלוי, באתר "היו ימים"
- השיר אהליבה, באתר דעת
- פתגמים מבית אמא, בוויקיציטוט
