חביב קויטה

**חביב קויטה**
**Habib Koité**
לידה	27 בינואר 1958 (בן 66); תיאס, סנגל
מוקד פעילות	מאלי
תקופת הפעילות	מ-1995
מקום לימודים	Institut National des Arts, Bamako
סוגה	מוזיקת עולם, מוזיקה אפריקאית
שפה מועדפת	אנגלית, במברה
כלי נגינה	גיטרה
	habibkoite.com
	פרופיל ב-IMDb

חביב קויטה, (בצרפתית: Habib Koité, בבמברה: Habib Kuwate; ‏נולד ב־27 בינואר 1958), הוא זמר, כותב שירים וגיטריסט המתגורר במאלי. יחד עם להקתו באמאדה (Bamada), אותה הקים בשנת 1988, הוציא קויטה עד היום מספר אלבומים, והלהקה עדיין מופיעה ברחבי העולם.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חביב קויטה הוא אחד המוזיקאים הפופולריים והמוכרים באפריקה. נולד בעיר תיאס (Thiès) שבסנגל, העיר השלישית בגודלה במדינה. כשהיה בן חצי שנה, עברה משפחתו לעיר קאיה ולאחר מכן לעיר במקו שבמאלי. קויטה גדל עם 17 אחים ואחיות ומגיע משושלת מוזיקלית, בעזרת אמו פיתח את הטכניקה המוזיקלית הייחודית שלו. הוא ירש את אהבתו למוזיקה ולמד לנגן על כלי הנגוני (n'goni) מצפייה בסבא שלו.

חביב קויטה היה בדרכו לקריירה בתור מהנדס, אך בעידוד דודו שראה את הפוטנציאל הטמון בו, נרשם לבית הספר הבין-לאומי לאומנויות בבמקו, מאלי. בשנת 1978, לאחר חצי שנה בלבד הפך למנצח בלהקה היוקרתית של בית הספר. הוא למד מוזיקה 4 שנים וסיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1982. מיד עם סיום לימודיו הועסק על ידי בית הספר כמורה לגיטרה. במהלך שנות לימודיו הופיע וניגן עם מספר אמנים מקומיים מפורסמים.

מאלי מאופיינת במגוון המוזיקלי העשיר שקיים בה, כאשר לכל אזור סגנון מוזיקלי האופייני לתרבות המקומית. סגנונו של קויטה ייחודי מאחר שהוא מאחד בתוכו סגנונות וקצבים ממקומות שונים, ויוצר סגנון חדשני המשקף את גישתו הפתוחה והתעניינותו בכל סוגי המוזיקה. הסגנון הבולט במוזיקה של קויטה מבוססת על הדנסה (danssa), מקצב פופולרי מהעיר בה גדל (Keyes). הוא קורא לסגנונו דנסה דוסו (danssa doso), חיבור בין מקצבי עירו למקצבי ה"דוסו", משמעות המילה בשפת הבמברה היא שבטי ציידים, אחת המסורות העתיקות במאלי.

בשנת 1988 הקים חביב קויטה את להקתו באמאדה (Bamada), בתרגום חופשי הם מכונים "בלוע התנין", כינוי שניתן לתושבי במקו בירת מאלי. חברי הלהקה הם חבריו של חביב קויטה מילדות והם מלווים אותו עד היום. בשנת 1991 זכה בפרס ראשון בפסטיבל מוזיקה בצרפת ועם כספי הזכייה הקליט שני שירים. אחד השירים הללו היה השיר "Cigarette Abana" (בתרגום חופשי- הסיגריה נגמרה), אשר הפך ללהיט ופרסם אותו במערב אפריקה. לאחר הוצאת סינגל נוסף בשם Nanalé, קיבל קויטה פרס צרפתי יוקרתי (RFI), אשר איפשר ללהקה לקיים את סיבוב ההופעות הראשון שלה מחוץ לאפריקה בקיץ של שנת 1994.

לאחר הוצאת אלבומם השני בשנת 1998 התפרסמה הלהקה גם בארצות הברית ונכתבו עליהם מספר רב של כתבות בעיתונים ומגזינים. בשנת 2001 הופיעו בתוכנית הפופולרית Late Night עם דייוויד לטרמן. קויטה ולהקתו אף לקחו חלק באלבומה של הזמרת האמריקאית בוני רייט, שיצא בשנת 2002.

בשנת 2002 זכה קויטה בפרס היוקרתי ביותר באפריקה KORA AWARD הנחשב ל"גראמי האפריקאי".

במרץ 2015 הגיעו קויטה ולהקתו לראשונה לישראל וביצעו שתי הופעות במלון היוקרתי "אלמא", בזכרון יעקב.^[1]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חביב קויטה הוא שם דבר במוזיקה האפריקאית ובפרט זו של מאלי. הוא התפרסם ברחבי העולם בדרך הייחודית לו, בעוד מוזיקאים כמו אומו סנגרה מנגנים ושרים את המוזיקה המאפיינת רק את הקבוצה האתנית שלהם, קויטה פיתח סגנון מוזיקלי ששואב השראה מהמערב ומאפריקה, מהמסורת הזו וגם מאחרות, באופן שמקשה לאפיין אותו תחת מסורת מוזיקלית מסוימת. חביב קויטה עובר בין רגאיי, שירים בהם בולטים כלי נגינה מערב אפריקאים כמו באלופון (balafón – קסילופון מעץ) ונגוני (n'goni – כלי מיתר), לבין שירי בלוז אקוסטיים ופלמנקו, השירה שלו מאופקת ואינטימית עם מקצבים משתנים ומלודיות. כמו בלא מעט מקרים במוזיקה המערב-אפריקאית, הוא עובר בין מאפיינים מוזיקליים של מערב למזרח, בכלי הנגינה, בסגנונות המוזיקליים, במקצבים ובלחנים.^[2]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הראשון, (Muso Ko" (1995" התקבל באהבה גדולה באירופה, נכנס לרשימת האלבומים הנמכרים ביותר ביבשת בז'אנר של מוזיקת עולם. מאז קויטה לא מפסיק להסתובב ולהופיע ברחבי בעולם, והופיע בכמה פסטיבלים נחשבים באירופה וביניהם Montreux Jazz Festival, WOMAD, the World Roots Festival.

האלבום השני, (Ma Ya" (1998" שיצא תחת הלייבל המפורסם Putumayo World Music כשנה מאוחר יותר, זכה להצלחה גדולה אף יותר כאשר שהה בראש טבלת האלבומים הנמכרים ביותר של מוזיקת העולם באירופה במשך כשלושה חודשים.

האלבום שיצא לאחר מכן, (Baro" (2001", מכיל ביצוע חדש בספרדית ובסגנון אפרו-קובני לשיר "Cigarette Abana", אשר פרסם את קויטה בשנת 1991.

באלבומו Soô ("בית", 2014) משתף קויטה פעולה עם שניים מהשמות הגדולים של המוזיקה במאלי, בסקו קויאטה וטומני דיאבטה, ובפעם הראשונה גם ללא להקת Bamada. לאחר שנסע והופיע ברחבי העולם, השירים באלבום עוסקים בשיבה הביתה ובחברים וקרובי המשפחה שמקיפים אותו במאלי. האלבום הזה, כמו הקודמים לו, זכה להצלחה רבה ברחבי העולם והוא מוקדש ועוסק בתושבי המדינה. השיר הראשון Dêmê מדגיש את החשיבות של סיוע הדדי בקהילה, ובשיר Khafole מזהיר קויטה את הצעירים מביצוע מילה בגיל מוקדם.^[2]

הרכב להקת באמאדה: