חואן קרלוס אונטי
 | |
| לידה |
1 ביולי 1909 מונטווידאו, אורוגוואי  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1994 (בגיל 84) מדריד, ספרד |
| שם לידה |
Juan Carlos Onetti Borges |
| מדינה |
אורוגוואי, ספרד |
| מקום קבורה |
בית הקברות דה לה אלמודנה |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה |
רומן, סיפור קצר |
| תקופת הפעילות |
1939–1993 (כ־54 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס מיגל דה סרוואנטס (1980) |
|
onetti | |
  | |
חואן קרלוס אונטי (ספרדית: Juan Carlos Onetti; 1 ביולי 1909 - 30 במאי 1994) הוא סופר אורוגוואי שנולד במונטווידאו בשנת 1909 ונפטר ב-1994 בספרד, ארץ שהסופר גלה אליה ממולדתו בשנת 1974. ב-1980 זכה בפרס סרוונטס.
ההחלטה לגלות גמלה בלב אונטי אחרי שהמשטר הצבאי באורוגוואי כלא אותו למשך שלושה חודשים בגלל השתתפותו בחבר שופטים, שהעניק פרס לסופר נלסון מרה על סיפור אשר נתפש חתרני.
פרט לתקופות חיים אלה באורוגוואי ובספרד חי אונטי שתי תקופות בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה (1934-1930 ו-1955-1941).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו החשוב הראשון, "הבור", התפרסם ב-1939, ובעקבותיו ראו אור "אדמת הפקר" (1941), "למען הלילה הזה" (1943), "החיים הקצרים" (1950) ו"הפרידות" (1954). מששב והשתקע במולדתו פרסם, בין השאר, את הספרים "לקבר בלי שם" (1959), "פני האסון" (1960), "המספנה" (1961), "עצוב ממש כמותה" (1963), "אוֹסֵפגוּפוֹת" (1965) ו"המוות והילדה" (1973). במהלך חייו בספרד התפרסמו הרומנים "ניתֵן לדבּר לרוח" (1979) "אז כאשר" (1987) והקובץ "נוכחות וסיפורים אחרים" (1986).
ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פני האסון, עם עובד, 1988, תרגום: טל ניצן
- המספנה, זמורה ביתן, 2003, תרגום: טל ניצן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חואן קרלוס אונטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חואן קרלוס אונטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
חואן קרלוס אונטי (1909-1994), דף שער בספרייה הלאומית- דן לחמן, המספנה / חואן קרלוס אונטי
