חוסה לואיס רודריגס ספאטרו

חוסה לואיס רודריגס ספאטרו
José Luis Rodríguez Zapatero

לידה	4 באוגוסט 1960 (בן 63) ואיאדוליד, קסטיליה ולאון, ספרד
שם לידה	José Luis Rodríguez Zapatero
מדינה	ספרד
השכלה	אוניברסיטת לאון
מפלגה	מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית (PSOE)
בת זוג	סונסולס אספינוסה (Sonsoles Espinosa)
ראש ממשלת ספרד 17 באפריל 2004 – 21 בדצמבר 2011 (7 שנים ו־35 שבועות) → חוסה מריה אסנאר מריאנו רחוי ←
פרסים והוקרה
קולר מסדר איזבלה הקתולית (2011) מסדר כוכב הכבוד (15 באוקטובר 2009) אביר הצלב הגדול של השמש של פרו (8 ביולי 2004) Atlantida Prize (2008) הצלב הגדול במסדר ההצטיינות של הונגריה מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה הצלב הגדול של המסדר המלכותי עלווי מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו הצלב הגדול של מסדר הדוכס גדימינאס הגדול
חתימה

חוסה לואיס רודריגס ספאטרו (בספרדית: José Luis Rodríguez Zapatero, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏; נולד ב-4 באוגוסט 1960 בעיר ואיאדוליד) הוא פוליטיקאי ספרדי שהיה ראש ממשלת ספרד מטעם מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית (PSOE) בשנים 2004–2011.

כמה מפעולותיו הבולטות כראש ממשלה היו הוצאת כוחות הצבא הספרדי מעיראק, הכרה בנישואים חד-מיניים, הרפורמה באוטונומיה של קטלוניה ופתיחה במשא ומתן עם ארגון הטרור הבסקי אט"א שמטרתו להביא אוטונומיה לחבל הבסקים.

ביוגרפיה

ילדות, נעורים ותחילת הקריירה הפוליטית

ספאטרו נולד בוואיאדוליד למשפחה מיוחסת שנקטה קו שמאלני. לדבריו, משפחתו ממוצא יהודי, כנראה מצאצאי האנוסים. אביו, חואן רודריגס גרסיה-לוסאנו, הוא עורך דין. סבו, חואן רודריגס לוסאנו, היה קפטן רפובליקני אשר נהרג בידי קבוצת לאומנים במלחמת האזרחים הספרדית. ספאטרו גדל בלאון השייכת כעת לקהילה האוטונומית קסטיליה ולאון, שם למד בבית ספר יסודי דתי ולאחר מכן בבית ספר תיכון פרטי.

בשנת 1979 הוא הצטרף למפלגה הסוציאליסטית וב-1982 הוסמך למשפטים מטעם אוניברסיטת לאון, שם גם לימד משפט חוקתי. בשנת 1986 נבחר לקונגרס הנבחרים (הבית התחתון של הפרלמנט הספרדי) מטעם פרובינציית לאון, ובכך היה לחבר הפרלמנט הצעיר ביותר בבית התחתון. ב-1988 הוא מונה לתפקיד מזכ"ל המפלגה בלאון, אחרי מחלוקות קשות במפלגה.

ב-27 בינואר 1990 נישא לסונסלס אספינוסה דיאס, בתו של קצין הצבא רפאל אספינוסה ארמנדיראס, ונולדו לו שתי בנות. משפחתו שומרת בקנאות על פרטיותה וממעטת להופיע בתקשורת.

ב-1991 רקטור אוניברסיטת לאון החליט לבטל את חוזהו של ספאטרו, לאחר שהיועצים המשפטיים של הפקולטה קבעו כי קיים ניגוד עניינים בין משרתו של ספאטרו באוניברסיטה לבין פעילותו הפוליטית. זאת על אף שהיועצים המשפטיים של קונגרס הנבחרים לא מצאו ניגוד עניינים כזה.

ב-1994 הוא נבחר שוב לתפקיד מזכ"ל המפלגה ברוב של 68 אחוזים. בבחירות הכלליות בשנת 1996 הוא שמר על מושבו בבית התחתון, ושנה לאחר מכן נבחר שוב כמזכ"ל המפלגה.

הכניסה לפוליטיקה הלאומית

בבחירות הכלליות בשנת 2000 המפלגה הסוציאליסטית הפסידה בפעם השנייה ברציפות למפלגתו של חוסה מריה אסנאר, מפלגת העם (PP), שגרפה את רוב המושבים. ספאטרו שוב שמר על מקומו, אך מפלגתו קיבלה רק 126 מושבים, 16 מושבים פחות מאשר בשנת 1996.

בוועידה ה-35 של המפלגה, חודשים אחדים אחרי הבחירות, הודיע ספטארו כי ירוץ לתפקיד ראש המפלגה, לאחר שראש המפלגה חואקין אלומניה התפטר בעקבות ההפסד בבחירות. למרות הביקורת נגדו עקב חוסר ניסיונו הפוליטי, הוא ניצח ברוב דחוק של 414 קולות לעומת 409 קולות למועמד היריב חוסה בונו (אשר מאוחר יותר כיהן כשר ההגנה בממשלתו של ספאטרו).

מיד לאחר היבחרו הצהיר כי לא יפריע לעבודת הממשלה ואף טבע את המונח "אופוזיציה שקטה". במסגרת זו, אחת מפעולותיו כראש אופוזיציה הייתה לנסח את האמנה נגד טרור, שעליה חתמו שתי המפלגות היריבות. אולם עד מהרה התגלעו מחלוקות בין הממשלה לאופוזיציה. הראשונה מביניהן הייתה על הדרישה להוריד את המיסים כדי לקזז את עליית מחירי הנפט. התנגשות חזיתית אחרת של ספאטרו עם הממשלה הייתה בעקבות התפרצות מחלת הפרה המשוגעת. ספאטרו ביקר את התנהלותה הכושלת של הממשלה בטיפולה במחלה וטען שהמצב יצא מכלל שליטתה של הממשלה. כמו כן, הוא ביקר את הממשלה על מדיניותה במשבר בין ספרד לבריטניה בעניין גיברלטר.

המחלוקת העיקרית בינו לבין ראש הממשלה אסנאר הייתה בעניין המלחמה בעיראק. סקרי דעת קהל שנערכו בספרד ב-2003 הצביעו על רוב גורף (כ-90% מהנשאלים) נגד פלישה לעיראק וכיבושה. ספאטרו סבר כי התקפה מזוינת שלא אושרה על ידי האומות המאוחדות היא בלתי חוקית, ולא ראה בפלישה לעיראק מלחמת מנע.

המלחמה בעיראק גרמה גם לחיכוכים בין ספאטרו לבין ארצות הברית. תקרית אחת התרחשה כאשר במהלך מצעד ביום חגה הלאומי של ספרד ב-12 באוקטובר 2003 ספאטרו לא קם ממקומו לכבודו של דגל ארצות הברית. הוא הסביר כי צעדו זה בא במחאה על המלחמה בעיראק ולא כדי לפגוע ברגשות העם האמריקאי. במצע הבחירות שלו הוא הבטיח כי יסיג את הכוחות הספרדיים מעיראק מיד לכשייבחר לראשות הממשלה.

הבחירה לראשות ממשלה

ערב הבחירות הכלליות ב-2004 סקרי הבחירות ניבאו ניצחון למפלגת העם ולמועמדה לראשות הממשלה, מריאנו רחוי (יורשו של חוסה מריה אסנאר). אולם ב-11 במרץ, שלושה ימים לפני הבחירות, אירעו פיגועי הטרור בתחנות הרכבת במדריד שבהם נהרגו 191 אנשים ונפצעו למעלה מ-1,700 אנשים. בבחירות עצמן מפלגתו של ספאטרו, המפלגה הסוציאליסטית, השיגה 164 מושבים ו-43.27% מהקולות, בעוד שמפלגת השלטון, מפלגת העם, השיגה 146 מושבים ו-37.81% מהקולות בלבד. הפסדה של מפלגת העם בבחירות יוחס לתגובתה לפיגועים, כאשר ניסתה לטפול את האשמה על המחתרת הבסקית בעוד שהיו כבר עדויות כי מאחורי הפיגועים עמדו טרוריסטים איסלאמיים שפעלו בהשראת אל-קאעידה. ציבור הבוחרים ראה בזאת ניסיון מצד מפלגת העם להתחמק מהפסד בבחירות, שכן המפלגה חששה שהבוחרים יקשרו את הפיגועים במדריד עם תמיכתה בנוכחות הצבאית של ספרד בעיראק ולכן "יענישו" אותה בקלפיות.

ב-9 במרץ 2008 התקיימו בחירות כלליות בספרד והמפלגה הסוציאליסטית, בראשותו של ספאטרו, נחלה ניצחון נוסף.

כראש ממשלת ספרד

ספאטרו החל בכהונתו כראש ממשלת ספרד ב-17 באפריל 2004. ממשלתו של רודריגס ספאטרו התאפיינה בהמשך המדיניות הכלכלית של הממשלה הקודמת; חקיקת חוקים סוציאליים פרוגרסיביים, כגון נישואים חד-מיניים ושינוי חוק הגירושים; ושינויים במדיניות החוץ כגון התרחקות מארצות הברית. כל הצעדים האלה נהנו מתמיכת מפלגות השמאל ועיקר האופוזיציה הייתה מפלגת העם בראשותו של מריאנו רחוי.

בין הצעדים של ממשלתו של ספאטרו יש להזכיר:

• מאי 2004 - הסגת הכוחות הספרדיים מעיראק; על אף הביקורת מצד האופוזיציה.
• יוני 2005 - חקיקת חוקים סוציאליים, המפורסם בהם הוא זה שמאפשר לשני אנשים מאותו מין להנשא זה לזה וכמו כן - הקלות בתהליכי הגירושין; על אף הביקורת מצד האופוזיציה והפגנות.
• 2005–2006 - הנהגת רפורמה במערכת החינוך שהחלישה את השפעתה של הכנסייה הקתולית בחינוך והכניסה תוכנית לימודים לאזרחות ולזכויות האדם.
• 2005–2006 - הרחבת האוטונומיה של קטלוניה; על אף ביקורת חריפה של האופוזיציה בטענה שאחדות ספרד בסכנה.
• יוני 2006 - הכרזה על משא ומתן עם אט"א לאחר שהארגון הכריז על הפסקת אש "קבועה"; על אף ביקורת חריפה של האופוזיציה והפגנות מרובות משתתפים.

היחס לישראל

עם עלייתו של ספאטרו לשלטון התקררו היחסים החמים שהיו בין ישראל לספרד בתקופת ממשלת הימין של אסנאר, ספאטרו היה ביקורתי כלפי ישראל, ובעת מלחמת לבנון השנייה בעת כנס מפלגתי אמר ש"אף אחד לא צריך להגן על עצמו בכוח מוגזם שפוגע בחפים מפשע" וצולם כשהוא עוטה כאפיה על כתפיו. עם זאת, בריאיון ל"מעריב" לקראת ביקורו בישראל ב-2009, אמר כי "ספרד היא חברה של ישראל".

ראו גם

• אט"א

קישורים חיצוניים

• ספרד של ספאטרו, באתר "סיקור ממוקד"
• חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)