חורשת הארבעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חורשת הארבעים
מידע כללי
על שם ארבעים עצים המיוחסים לארבעים נביאים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום נשר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°45′16″N 35°01′44″E / 32.7545°N 35.029°E / 32.7545; 35.029
(למפת חיפה רגילה)
 
חורשת הארבעים
חורשת הארבעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עץ האלון הקיצוני מצד מזרח בחורשה, ברקע רכס הכרמל וכביש 7212 היורד לכוון נשר
הבאר באחו ממזרח לחורשת הארבעים. ברקע השביל היורד מהחורשה לאחו
החורשה ב-1925. מתוך ארכיון הצילום של קק"ל

חורשת הארבעיםערבית: شجرات الأربعين; בתעתיק: שג'ראת אלארבעין[1]) היא חורשת עצי אלון מצוי עתיקים הנמצאת בפארק הכרמל, בשטח השיפוט של העיר נשר ממזרח לשטח אוניברסיטת חיפה ליד דרך הדורות.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם החורשה ניתן לה על שם כארבעים עצים בני מאות שנים הקיימים בחורשה ואשר מייחסים אותם לארבעים נביאים. על פי האגדה, מתכנסים בחורשה מדי שנה, באחד מלילות שישי, ארבעים מאבות העולם הבא, ומחליטים על גורל העולם בשנה הקרובה.[2][3]

מאפייני המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורשה עשרות עצי אלון עתיקים. חלק מהעצים מתנשאים לגובה של 7 מטר, וקוטר גזעם מטר וחצי. במקום גדלים גם עצים נוספים, כגון עצי חרוב.

החורשה נמצאת מצפון לאזור ה"ח'רייבה" ובה עובר שביל כחול המשקיף על נופי מפרץ חיפה. ממזרח לחורשה נמצאת "באר הארבעים", עומקה 5 מטר, פתח הבאר בולט מעל פני השטח לגובה של 0.5 מטר, והוא בנוי מאבני גוויל. הבאר מדופנת בחלקה באבנים. השביל שליד הבאר ממשיך ויורד דרך החורש לעבר מצוקי הארבעים.

החורשה מקודשת לעדה הדרוזית. בזכות קדושתה, נשמרה החורשה ועציה לא נכרתו. שטח החורשה היה מקודש עוד בימי קדם. בשולי החורשה הפתוחה בצדה הדרום-מזרחי, נמצאו שרידי מזבח שנעקר בתקופה העות'מאנית ממקומו לצורכי בנייה על ידי משפחת ח'ורי מחיפה.[4] החורשה ניצלה משריפה שכילתה חלק מהיער הסמוך באפריל 2005.

רועה פרות בחורשת הארבעים, 1925. מארכיון הצילום של קק"ל

שטח אדמת החורשה נרכש על יהושע חנקין ממשפחת חורי כחלק מרכישת אדמות אזור יאג'ור-ח'רייבה (לימים כונה "פסגת הכרמל") עבור החברות הכשרת היישוב, אפריקה-א"י והסינדיקט לצמנט פורטלנד בארץ ישראל. העסקה נחתמה סופית בשנת 1937. חלק מהאדמות יועדו להקמת שכונה עירונית.[5] לאחר חתימת העסקה נלמד השטח ונמדד. בחורשת הארבעים מופה כל עץ במקומו המדויק.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורשת הארבעים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמוד 2269
  2. ^ חורשת הארבעים והר ההגנה, דבר, 16 בספטמבר 1974
  3. ^ איל שפירא‏, טיול בחורשת הארבעים: 40 סיבות טובות לצאת מהבית, באתר וואלה!‏, 30 באוקטובר 2015
  4. ^ מ' זהרוני, א' וגר, למטייל בכרמל, חוברת יובל ה-15 של המועצה המקומית נשר, 1967
  5. ^ יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל, הוצאת מגנס, 2004, עמודים 233-232
  6. ^ יוסי בן-ארצי, להפוך מדבר לכרמל, עמוד 236