חיים אריה זוטא

חיים אריה זוטא

לידה	17 בספטמבר 1868
פטירה	20 באוגוסט 1939 (בגיל 70)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
שפות היצירה	עברית

חיים אריה לייב זוטא (על פי רוב: ח. א. זוטא; א' בתשרי תרכ"ט, 17 בספטמבר 1868, קובנה – ד' באלול תרצ"ט, 20 באוגוסט 1939, ירושלים) היה סופר ומחנך עברי, מראשוני "החדר המתוקן" ברוסיה, מנהל בית הספר למל ומנהל בית הספר העברי הראשון בירושלים.

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

זוטא נולד בקובנה שבליטא (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), בן לשבתי דוב, שו"ב ומלמד, וטובה לבית רפינגא. הוא קיבל חינוך מסורתי ולמד בחדר ובישיבה. בבגרותו עבר להומל כדי ללמוד לימודים אקסטרניים (ברוסית). לאחר מכן למד שנתיים באוניברסיטת ברלין.

בשנת 1893 החל לעבוד בהוראה במספר ערים ברוסיה ובשנת 1894 פגש את מנחם אוסישקין שסייע לו לפתוח בעיר יקטרינוסלב "חדר מתוקן", שבו הנהיג את שיטת "עברית בעברית" של יצחק אפשטיין. זוטא היה ממייסדי החדרים המתוקנים ברוסיה, ונחל הצלחה כמורה לעברית. תלמידיו זכו להצלחה רבה, דבר שהפך את המוסד בו לימד למוכר. לאחר מספר שנים נענה להצעתו של אוסישקין, ועלה לארץ ישראל בסוף שנת 1903. עם הגיעו לארץ נתמנה למורה בבית הספר לבנות ביפו, ובמהרה הוזמן לירושלים לנהל את בית הספר למל.

בשנת 1906, באספה הכללית של אגודת המורים העברים בארץ ישראל, הציע לקבוע את ט"ו בשבט כחג נטיעת עצים בבתי הספר. הצעתו התקבלה, ויש הסוברים שבכך היה כנראה זוטא ליוזם הראשון של מנהג הנטיעות בט"ו בשבט במסגרת מערכת החינוך העברית.

אחרי מלחמת העולם הראשונה נבחר זוטא לראש מרכז המורים בארץ ישראל. וכיהן כמורה בבית המדרש למורים בירושלים. תפקיד בו החזיק כעשור ולאחריו נתמנה למדריך פדגוגי עבור מורים צעירים. וכן היה מזכיר ועד הלשון העברית במשך מספר שנים.

ב- 1920 הוציא ביחד עם אליעזר ליפא סוקניק את "מדריך הטיולים לירושלים וסביבותיה".

זוטא פרסם מספר רב של מאמרים בעתונות העברית הארץ ישראלית ומחוצה לה; בין היתר ערך ב"דבר" מדור בשם "זכור ימות עולם: שאלות ותשובות בדברי ימי ישראל וספרותו", שעסק בתולדות עם ישראל, ספרות היסטורית, תפילות, קינות ופיוטים, מועדים ומנהגים, ערים, מצבות ומקומות היסטוריים וראשי תיבות; לאחר מותו כונס התוכן וראה אור כספר. כמו כן כתב מספר ספרי לימוד למורים ולתלמידים.

פרש לגמלאות בשנת 1936, אך הוסיף להורות תנ"ך כמה שעות בשבוע בגימנסיה העברית רחביה.

זוטא נפטר בד' באלול תרצ"ט בירושלים, לאחר שעבר ניתוח, על רקע מחלת לב שממנה סבל זמן רב. בן 71 במותו.

היה נשוי לצילה לבית לוין ואב ליצחק (סופר), אליהו, נתן, ציונה זוננשיין (אשתו של אפרים זוננשיין) ויונה צסיס (אשתו של ירחמיאל צסיס).

זכרו מונצח ברחוב על שמו בשכונת בית הכרם בירושלים.

מספריו

מקראות:

• לקוטי נבואות ומליצות מספרי הנביאים והכתובים לבני הנעורים / סֻדרו עי’ דוד ילין ח"ל זוטא, ירושלים: א"מ לונץ, תרס"ה. (2 כרכים: ירמיהו, תרי עשר)
• אסף שירים לילדים / סֻדרו על ידי דוד ילין וח"ל זוטא, ירושלים: דפוס א"מ לונץ, תרס"ה. (הספר הסרוק במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית)
• זרעים: ספר מקרא (חריסטומטיה) לשנות הלמודים השנייה והשלישית / א' ז' רבינוביץ, ח' ל' זוטא, ורשה: ט' פונק, [הקד' תרס"ח]. (מהדורה נוספת: "לשון עמנו: הוא זרעים: ספר מקרא ולמוד לשנות הלמודים השנייה והשלישית", תל אביב [תרצ"-].)
• כתובים אחרונים מקצרים ומתקנים לבתי הספר על ידי ח"א זוטא: ספר בית החשמונאים, ירושלים: קהלת, תרפ"ט.
• ספורי התורה בצירוף אגדות נבחרות מן התלמוד והמדרשים: ספר קריאה ולמוד לתלמידי המחלקות הנמוכות לבית הספר העממי / סֻדר על ידי ח"א זוטא וא' אבן-שושן, 3 כרכים, תל אביב: מצפה, תרצ"ו–תרצ"ז. (התוכן: כרך א: א. ספורי בראשית; ב. אברהם אבינו – העברי הראשון, תרצ"ו. כרך ב: א. יצחק ויעקב; ב. יוסף ואחיו; ג. משה רבנו ויצירת מצרים, תרצ"ו. כרך ג: ישראל במדבר, תרצ"ז.) (מהדורה ב מתוקנת: ת"ש 1939.)

ספרי לימוד וחינוך:

• ח. ל. זוטא, הזרע למינהו: שיחה מדעית לבני הנעורים, ירושלים: דפוס עזריאל, תרס"ט. (ספר חינוך מיני)
• המלמד והמורה, ירושלים: דפוס אחדות, תרע"ד 1914. (חינוך)
• ארצנו: ספר מורה דרך בא"י ובארצות הגובלות בה, (עם ליפא סוקניק) ירושלים: ועד הצירים, תר"ף 1920.(הספר בקטלוג ULI)
• ניסיון של תוכנית מפרטת ללמודי התנ"ך בבית הספר העממי, ירושלים: אוצר המורה, תרפ"ט. (חינוך)
• דברי ימי עמנו / ח"א זוטא וי' ספיבק, 3 חלקים ב-6 כרכים, תל אביב: אמנות, תרצ"א–תש"ה. (התוכן: חלק א: משיבת ציון עד אחרי מרד בר כוכבא. חלק ב: מאחרי מרד בר כוכבא עד גרוש היהודים מספרד. חלק ג: מתקופת הרנסאנס עד ימינו אלה.)
• קדמוניות: תולדות עמי הקדם ועם ישראל עד גלות בבל: ספר למוד לבתי הספר / ח"א זוטא וא' שטרנברג, תל אביב: מסדה, תרצ"ה 1935.
• דרכי הלמוד של התנ"ך בצירוף שעורים לדגמא, 2 כרכים, ירושלים: ר' מס, תרצ"ה; הוצאת המחבר, תרצ"ז.
• תרבות ישראל בימי הבינים: פרקים בתולדות הספרות, ירושלים: ר' מס, תרצ"ז. (ספרות יהודית של ימי הביניים)

ספרות יפה:

• יום הקהל: ציור מתקופת הבית השני, בימי אגריפס המלך, ירושלים: דפוס י' היילפרין, תרפ"ג. (מבדה היסטורי)
• בנחל פרת: חלום, ירושלים: התחיה, תרפ"ה.
• בימים מקדם, 3 חוברות, ירושלים: דפוס ציון, תרפ"ו–תרפ"ט. (התוכן: א: משיאין משואות (מציאה מצאתי; המשפט), תרפ"ו. ב: חנון הצורפי, תרפ"ז. ג: מלחמת מצווה (ציור היסטורי מימי יוחנן הורקנוס); חרבן בית ראשון (חזיון אגדי), תרפ"ט.)

כללי וזיכרונות:

• סירוסי מלים בלשון העברית, ירושלים: דפוס השלח, תרפ"ה 1925. (נדפס במקור ב"השלח" בשני חלקים)
• כתבי ח"א זוטא: ישנים וגם חדשים, 3 כרכים, ירושלים: טל חרמון, תרצ"א. (התוכן: כרך א: ממראות ארצנו. כרך ב: בימים מקדם, א. כרך ג: בימים מקדם, ב.)
  • בראשית דרכי: לתולדות בית הספר העברי, תרצ"ד.
• דרכו של מורה: פרקי זכרונות, סקירות ומאמרים מאת אחד המורים בדור התחיה, ירושלים: ר' מס, תרצ"ח 1938.
• זכור ימות עולם: ספר לנוער ולעם, ירושלים: בית הספר לבנות א' (למל), תש"ה.

לקריאה נוספת

• 'זוטא, חיים אריה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 213–214.
• שלמה הרמתי, המורים החלוצים (עורכת: אריאלה שטורם), תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור (ספריית אוניברסיטה משודרת), תש"ס 2000, פרק י: "חיים אריה זוטא – מעצב החינוך היסודי בארץ", עמ' 105–115.
• "חיים אריה זוטא" (באספת זיכרון, בבית המדרש למורים, ת"ש), בתוך: בן-ציון דינור, ציונים וקווים לדמויות חכמים ומחנכים, אנשי ציבור ו"עומדים בשער", תל אביב: מסדה, תשכ"ג, עמ' 161 ואילך. (זיכרונות)
• גליה גרבלר-ריצ'לר, 'דרכו של מורה עברי', עת־מול, 208 (2009), 30–31.

על תרומתו של זוטא לחינוך המיני בארץ ישראל (עם ספרו "הזרע למינהו!"):

• שלמה הרמתי, 'החוברת שהוחרמה', עת־מול, 23, 6 (1998), 9–10. (הופיע גם בשם 'הזרע למינהו', הד החינוך, 74, 4 (1999), 24–25.)
• אליהו הכהן, 'מסתרי הכוח המוליד – על צעדים ראשונים בהסברה מינית בארץ', אריאל 22, 147–148 (2001), 98–101.
• נורית גוברין, ‏פרחים, פרפרים ודבורים: חינוך מיני לילדים ולנוער בארץ ישראל, עולם קטן 3, 2007, עמ' 66–82

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים אריה זוטא בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של חיים אריה זוטא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "חיים אריה זוטא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1279
• כתבי חיים אריה זוטא בפרויקט בן-יהודה
• י. יציב, ח. א. זוטא, דבר, 21 באוגוסט 1939 (עם פטירתו)
• לוית ח. א. זוטא, דבר, 22 באוגוסט 1939
• כרטיס הקבר של חיים אריה זוטא, באתר הר הזיתים
• מידע על חיים אריה זוטא בקטלוג הספרייה הלאומית
• חיים אריה זוטא, באתר האקדמיה ללשון העברית
• חן מלול, סיפורו של ספר החינוך המיני הראשון (והגנוז) בעברית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.12.2017
• רמה זוטא, מורה המורים: חיים אריה זוטא ויומן בית הספר העממי בבית הכרם (א), בבלוג "עונג שבת", מרץ 2018, דוד אסף‏, חלק (ב), בבלוג "עונג שבת", 9 במרץ 2018
• חיים אריה זוטא (1868-1939), דף שער בספרייה הלאומית