חנן עינור
 | |
| חנן עינור, 1970 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1916 פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1993 (בגיל 77) ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקצוע | דיפלומט |
  | |
חנן עינור (20 באוקטובר 1916 - 15 בדצמבר 1993) היה פעיל במוסד לעלייה ב'. שירת במגוון תפקידים חשובים בישראל ומחוצה לה כעובד משרד החוץ הישראלי. ממייסדי המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי. לזכרו נוסדה "קרן חנן עינור", המעניקה מלגות לימודים לישראלים יוצאי אתיופיה.
שנות חייו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם הנס זונבורן, להרמן זונבורן ואנטוניה סמואל-זונבורן בפרנקפורט, שבגרמניה. ברח מגרמניה הנאצית ב-1935,[1] ולאחר מספר שנים בצרפת עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב.
הוא התחתן עם יפה פוטרמן ונולדה להם בת, אילה פרוקצ'יה. הוא התחתן בשנית עם שרה עינור (סקורוחוד), אותה פגש במחנה עקורים בצרפת לאחר מלחמת העולם השנייה. נולדו להם שני ילדים.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן מלחמת העולם השנייה שירת עינור בצבא הבריטי מעבר לקווי האויב בצרפת הכבושה. לאחר המלחמה הצטרף למוסד לעלייה ב' במבצעיו באירופה לעזרה לניצולי השואה להגיע לארץ ישראל.
הוא שירת במגוון תפקידים כולל מתורגמן ראשי באוניה אקסודוס בזמן שעוכבה בנמל מרסיי בצרפת.
לאחר קום מדינת ישראל הצטרף עינור למשרד החוץ. במשך למעלה מארבעה עשורים הוא עבד בשירות המדינה בברזיל, קנדה, באו"ם ופעמיים כראש הדסק האתיופי. הוא שירת גם כשגריר ישראל במקסיקו, סנגל גמביה, אתיופיה וזאיר.
ב-1958 מינתה גולדה מאיר, באותה עת שרת החוץ, את עינור כראש המשרד לשיתוף פעולה טכנולוגי במשרד החוץ. עינור היה אחראי לביסוס ולהתוויית תוכניות המשרד. ב-1960 הפך המשרד למחלקה עצמאית לסיוע ושיתוף פעולה בינלאומי - מש"ב.
בניהולו של עינור גדלה הפעילות של מש"ב והגיעה להיקף כלכלי של מיליוני שקלים והייתה בעלת השפעה ניכרת. מאז יסודה ב-1957 סיפקה מש"ב ייעוץ מקצועי ל-200,000 משתתפים בקורסים שונים מ-140 מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה.[3]
הצלחתה של ישראל ליצור קשרים עם מדינות אפריקה בשנות ה-50 וה-60 אינה נזקפת רק לזכות המנהיגים הישראלים. היא נבעה בחלקה מהתמיכה של מנהיגים אפריקאים ביהדות ובישראל, שנבעה מהוגי דעות אפריקאים ומראשי מדינות שהובילו את עמיהם לעצמאות והאמינו שיוכלו להרוויח מניסיונה של ישראל כמדינה צעירה ומתפתחת.[דרוש מקור]
עינור היה השגריר האחרון של ישראל באתיופיה, לפני שהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה, בהשפעת ארגון אחדות אפריקה, ניתק את הקשרים הדיפלומטים עם ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973.
תפקידים במשרד החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
עינור שירת במגוון תפקידים חשובים בישראל ומחוצה לה כעובד משרד החוץ הישראלי:
- 1950: עוזר במחלקה הקונסולרית
- 1951-1950: עוזר באגף מזרח אירופה
- 1954-1951: סגן קונסול בשגרירות ישראל במונטריאול, קנדה
- 1954: קונסול ראשי מונטריאול, קנדה
- 1958-1955: מזכיר ראשון בשגרירות ישראל בריו דה ז'ניירו, ברזיל
- 1959-1958: עוזר ראשי בדסק לתקשורת ופרסום- במחלקה לחינוך ותקשורת
- 1960-1959: מנהל הדסק לשיתוף פעולה בינלאומי במחלקה לתקשורת (מש"ב)
- 1960: מנהל מחלקת מש"ב
- 1961-1960: ציר ישראלי למדינת קונגו
- 1964-1961: ציר במשלחת הישראלית לאו"ם, ניו יורק, ארצות הברית
- 1967-1964: שגריר ישראל בדקאר, סנגל ושגריר בגמביה
- 1971-1969: מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ
- 1973-1971: שגריר ישראל באתיופיה
- 1977-1974: שגריר ישראל במקסיקו[4]
- 1980-1977: מנהל מחלקת אפריקה
- 1982-1981: שגריר ישראל לזאיר
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Notes from Africa - Hanan S. Aynor - Google Books Notes from Africa. Author, Hanan S. Aynor. Publisher, Praeger, 1969. Original from, the University of Michigan. Digitized, Sep 8, 2006. Length, 163 pages.
- Relations between Israel and Asian and African states - Google Books Hanan S. Aynor, Shimon Avimor. Hebrew University of Jerusalem, Harry S. Truman Research Institute for the Advancement of Peace, The Leonard Davis Institute for International Relations.
- Africa In Crisis - Patrice Lumumba's Congo, Mobutu Sese Seko's Zaire. Hanan Aynor
קרן חנן עינור[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן חנן עינור היא הקרן הוותיקה בישראל המעניקה מלגות לימודים לישראלים יוצאי אתיופיה[5].
הקרן נוסדה על ידי שרה עינור בשנת 1994 לזכרו של חנן שהיה בעברו שגריר ישראל באתיופיה. בזמן שירותו באתיופיה בשנים 1971–1973 מילא עינור תפקיד בעל חשיבות בסיוע לניסיונות לעליית יהדות אתיופיה.
בשנות פעילותה סייעה הקרן לדור הראשון והשני של עולים מאתיופיה בהשגת תארים אקדמיים במוסדות החינוך בישראל, במטרה לסייע לגבש דור של מנהיגות צעירה שיהווה מודל לכלל הקהילה ולחברה הישראלית בכללותה.
הקרן חילקה מאז יוסדה מעל ל-3,150 מלגות לסטודנטים נבחרים לתמיכה כלכלית בלימודיהם הכוללת גם ייעוץ אישי ותמיכה במהלך הלימודים על מנת שכולם יסיימו בהצלחה את התואר.
חלק מהבוגרים של הקרן שהשתבצו בתפקידי מפתח בחברה הם: שלמה מולה חבר כנסת; סיגל קנוטופסקי - מנכ"לית עמותת עולים ביחד; אשר אליאס - יזם חברתי ומייסד ארגון טק-קריירה; ד"ר הדס מלדה-מסרטה - רופאה בחיל האוויר ; שי פרדו - שחקן תיאטרון וטלוויזיה.
קרן חנן עינור טוענת לאחוזי הצלחה גבוהים של מקבלי המלגות: כ- 98% של מסיימי תארים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Fifty Years of MASHAV Activity", Jewish Political Studies Review 21:3-4, Fall 2009.
- Lenhoff, Howard M. Black Jews, Jews, and Other Heroes: How Grassroots Activism Led to the Rescue of the Ethiopian Jews. Geffen Publishing House, 2007.
- Mallet, Eleanor. Tevye's Grandchildren: Rediscovering a Jewish Identity. Pilgrim Press, 2004.
- Peters, Joel. Israel and Africa: The Problematic Friendship . The British Adacemic Press, 1992.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לזכרו חנן עינור ז"ל 1916-1993, באתר קרן חנן עינור
- ^ שרה עינור, באתר קרן חנן עינור
- ^ מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, משרד החוץ, אתר משרד החוץ
- ^ מ. יגר - מנהל ההסברה במשרד החוץ, דבר, 2 באוקטובר 1974
- ^ מתוך אתר קרן חנן עינור וע"פ בנה של מייסדת הקרן מר עמוס עינור