חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמו"ר חסידות סיגט
חנניה יום טוב טייטלבוים
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
לידה 22 במאי 1836
ו' בסיוון ה'תקצ"ו
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1904 (בגיל 67)
כ"ט בשבט ה'תרס"ד
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סיגט, רומניה
מקום מגורים טעטש רומניה
מקום פעילות טעטש
תקופת הפעילות ? – 15 בפברואר 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות קהילה ואדמורו"ת
חיבוריו קדושת יום טוב
בת זוג
  • רייצא רובין
  • חנה אשכנזי
אב יקותיאל יהודה טייטלבוים
אם רחל אשכנזי
צאצאים יואל טייטלבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות סיגט ה־הרביעי
ה'תרמ"גכ"ט בשבט ה'תרס"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד מאי 1836- פברואר 1904). היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות סיגט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יקותיאל יהודה טייטלבוים ולרחל, בתו של הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא.[1]

בשנת ה'תרכ"ד (1864) התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג (1883) התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, עליה אמר ”כי ממר לא יצא מתוק, מהפושעים והכופרים האלה לא יוכל לצמוח טובה וישועה לישראל”.[2]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[3]

ילדיו:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ו.
  2. ^ קובץ תל תלפיות ו', וייצן תרנ"ח, עמ' 84.
  3. ^ Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.