חסינטו בנאבנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסינטו בנאבנטה
Jacinto Benavente
לידה 12 באוגוסט 1866
מורסיה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביולי 1954 (בגיל 87)
מאלגה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמטורגיה, תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1922)
  • Medal of Work Merit (1950)
  • הצלב הגדול של המסדר האזרחי של אלפונסו XII (1924)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (1944)
  • Hijo Predilecto de Madrid (1924)
  • מדליית הזהב על הצטיינות בעבודה (1950)
  • Mariano de Cavia' Price עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסינטו בנאבנטהספרדית: Jacinto Benavente Martínez;‏ 12 באוגוסט 186614 ביולי 1954) נחשב למחזאי הגדול ביותר של ספרד במאה ה-20, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1922.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאבנטה היה בן יחיד לאב שהיה רופא נודע (פסל לזכרו הוצב באחד מגני מדריד). בנאבנטה למד משפטים, אך לאחר מות אביו בשנת 1885, החליט להקדיש את חייו לספרות. הוא ערך מסעות, כמנהל קרקס וכשחקן וביקר ברוסיה, צרפת, גרמניה ואנגליה. בשנת 1913 התקבל לאקדמיה הספרדית. הוא אהב ילדים וייסד תיאטרון ילדים ונוער. את כל הפרסים שקיבל במהלך חייו, תרם לקרן להגשת ארוחת בוקר לתלמידים.

בשנים 19081912 כתב בעיתון אל אימפרסיאל. מאמריו קובצו לאחר מכן בחמישה כרכים. בנאבנטה ערך כתב עת בשם חיי הספרות ונתן בו דריסת רגל לסופרים צעירים.

בשנת 1920 מונה למנהל התיאטרון הספרדי הלאומי. בנאבנטה ניסה להיבחר לפרלמנט הספרדי, אך ללא הצלחה. הוא לא נישא מעולם, ומחקר חייו עולה כי היה הומוסקסואל.[1][2]

בשנת 1922 הוענק לו פרס נובל לספרות על "החייאת המסורת המפוארת של הדרמה הספרדית". לאחר מכן ארגן להקת תיאטרון וערך איתה סיורים בצפון ודרום אמריקה. הממשלה הספרדית (בתקופתו של פרנקו) העניקה לו אותות כבוד לרוב.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאבנטה כתב מעל 170 מחזות ואפילו בגיל 87 חיבר חמישה מחזות חדשים בשנה אחת. השקפת עולמו הייתה פסימית והוא הצטיין בשנינות מרירה. הוא הושפע ממולייר. בשנת 1892 פרסם מחזות רומנטיים, בהם ניכרת השפעתו של שייקספיר. וכעבור שנה פרסם ספר שירים. המחזה הראשון שהוצג בהצלחה, נכתב על ידו בגיל 28, בשנת 1896. ביצירתו יש ארבע קבוצות עיקריות:

  • סאטירות חברתיות כדוגמת אנשים ידועים (1896)
  • מחזות אלגוריים כדוגמת משחק האינטרסים (1907)
  • מחזות פסיכולוגיים כדוגמת הגברת באהבה (1908)
  • מחזות לילדים כדוגמת הנסיך שלמד הכול מתוך ספרים (1919)

על בסיס המחזה שלו "האישה לא אהובה" צולמה טלנובלה אקאסיה.

בנוסף ליצירתו המקורית הוא גם עסק בתרגום יצירותיהם של שייקספיר ושל מולייר לספרדית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסינטו בנאבנטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Villena, Luis Antonio de (ed.) (2002), Amores iguales. Antología de la poesía gay y lésbica, Madrid: La Esfera, ISBN 84-9734-061-2 (בספרדית)
  2. ^ Garzón, Juan Ignacio García (14 July 2004), La paradoja del comediógrafo, ABC.es (בספרדית)