חוקוק

(הופנה מהדף חקוק)
חוקוק
בניין חדר האוכל בחוקוק, סוף שנות ה-70
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎3 מטר
תאריך ייסוד 1945
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 646 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.9% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

חוקוק (חוּקֹק) הוא קיבוץ ליד הכנרת, בקרבת הערים טבריה וצפת, בתחומי מועצה אזורית עמק הירדן. הוא הוקם ביולי 1945, א' באב ה'תש"ה, כיישוב לחיילים יהודים שהשתחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה[3].

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו נגזר מחוּקוֹק המקראית; השם המקראי השתמר בשם הכפר הערבי יאקוק ששכן בקרבת מקום. על פי המסורת, קבר קדום בפאתי היישוב יאקוק הוא קברו של חבקוק הנביא.

הישוב היהודי חוקוק התקיים כבר מהתקופה הרומית - לפני כ-2000 שנה, ושימש ככזה גם בתקופות מאוחרות יותר; התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מזכירים שמות חכמים מהמאות ה-3 וה-4 לספירה שפעלו במקום, כגון ריש לקיש, רבי פנחס ורבי חזקיה.

בימי הביניים עלו עולי-רגל לקברו של חבקוק. השם חוקוק-יקוק נזכר בתיאוריהם של ר' שמואל בן שמשון[4] (שהיה בין מחברי אגרות ארץ ישראל), ואשתורי הפרחי שזיהו בכפר חורבות בית כנסת עתיק. במקום נמצאו בורות חצובים, קברים עשויים סלע ושברי עמודים[5]. בעשור השני של המאה ה-21 נחשף בבית הכנסת העתיק פסיפס מרהיב[6].

בסמוך לפסיפס נחשפה מערכת מחילות מסתור ששימשו כחלק מההכנות של היהודים למאבק בשלטון הרומי, הן במרד הגדול והן במרד בר כוכבא בשנת 132 לספירה. לשם כך הסבו תושבי היישוב חוקוק העתיק את בורות המים שנחצבו עוד בתקופת בית המקדש השני למערכות המסתור[7].

תולדות הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין הקיבוץ מורכב מיוצאי הפלמ"ח. לאחר הקמת הקיבוץ הצטרפו אליו כ-50 חברי הכשרה של הנוער העובד בנען, ברובם בוגרי בית הספר מקוה ישראל[8]. בינואר 1954 נחנך הכביש המחבר את חוקוק עם כביש 90[9][10]. בשנת 1957 הצטרפו לקיבוץ גרעין של תנועת דרור מארגנטינה[11] ובשנת 1963 הצטרף גרעין של בוגרי תנועת דרור ממרוקו[12].

בקיבוץ הייתה רפת חלב שחוסלה בתחילת שנות ה-70[13].

כמו בקיבוצים רבים, גם בחוקוק החלו בקליטת תושבים שאינם חברי קיבוץ. בשנת 2006 נענה הקיבוץ לבקשת קבוצה של מעל 20 משפחות שחיפשו מקום לקיים בו שכונה אקולוגית[14], ללא קבלה לחברות בקיבוץ. לאחר אכלוס שתי הרחבות של תושבים שאינם חברי קיבוץ, החליט הקיבוץ שההרחבות הבאות תיועדנה רק למתקבלים לחברות בקיבוץ, והוא קולט חברים חדשים במסלול חברות מלאה[15].

החל משנת 2015 פועלת בחוקוק חוות קיימא חוקוק - פרוייקט חברתי חקלאי לנוער שנשר ממסגרות החינוך הפורמליות[16].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוקוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ חקוק - יישוב לחיילינו בגליל, דבר, 18 ביולי 1945
  4. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מסע דפליסטינא מר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 63.
  5. ^ מנחם תלמי,אפרים תלמי,"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, עמוד 255
  6. ^ זיו ריינשטיין, פסיפס של אלכסנדר הגדול נחשף בבית כנסת בגליל, באתר וואלה!, 15 ביולי 2015;
    שרה ג'ו בן צבי, דג בולע דג בולע דג, על פסיפס בית הכנסת בחוקוק, מגזין סגולה, 13 ביולי 2017;
    אתר למנויים בלבד ניר חסון, ככל שנחשפים ממנו עוד חלקים, התעלומה סביב הפסיפס בחוקוק רק גדלה, באתר הארץ, 5 ביולי 2019
  7. ^ זיו ריינשטיין‏, נחשפה מערכת המסתור הגדולה ביותר שהתגלתה עד כה בגליל, באתר וואלה!‏, 18 במרץ 2024
  8. ^ בחגה של חוקוק, דבר, 26 בדצמבר 1947 ; המשך
  9. ^ עם חנוכת הכביש לחוקוק, על המשמר, 28 בינואר 1954
  10. ^ נחנך כביש טבריה חוקוק, דבר, 1 בפברואר 1954
  11. ^ ד. ניצוץ, עולי ארגנטינה משתרשים בחוקוק, דבר, 26 בפברואר 1961
  12. ^ דוד שליו, חוקוק חנך את בית ג'ימי, דבר, 28 באוקטובר 1966
  13. ^ גם בקיבוצים מחסלים את רפתות החלב, דבר, 1 באוגוסט 1974
  14. ^ נעמה ריבה, הקיבוץ הירוק: חברים הגשימו חלום ובנו הרחבה אקולוגית בחוקוק, באתר Xnet‏, 15 באוקטובר 2014
  15. ^ חוקוק בתנופת קליטה - לקיבוץ מתל אביב ומטבריה
  16. ^ חוקוק, באתר "גיידסטאר ישראל"


ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.