טאראווה
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 1°26′00″N 173°00′00″E / 1.4333333333333°N 173°E |
| שטח | 31.02 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
קיריבטי |
| אוכלוסייה | 70,090 (2020) |
| אזור זמן | UTC+12 |
|
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)   טאראווה | |
 | |
  | |
טאראווה (אנגלית: Tarawa) הוא אטול במרכז האוקיינוס השקט, לשעבר בירתה של הקולוניה הבריטית לשעבר איי גילברט ואליס. כיום זהו מיקומה של בירת הרפובליקה של קיריבטי, דרום טאראווה. האי ידוע בעיקר כמקום היערכו של קרב טאראווה במהלך מלחמת העולם השנייה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאראווה מורכב מעשרים וארבעה איונים, מתוכם לפחות שמונה מיושבים. האיון הגדול ביותר (דרום טאראווה) נמתח מבונריקי (הפינה הדרום-מזרחית של האטול) לאורכו של כל הצד הדרומי, מלבד בֶּטְיוֹ. שביל מורם, המכונה השביל היפני, מחבר כעת בין בָּייריקי לבטיו.
העיר הגדולה ביותר, בּיקֶניבֶּאוֹ ושדה התעופה הבינלאומי בונריקי נמצאים בדרום טאראווה.
איונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אָבַּאנוּאֶאָה (שקוע מאז 1999 בשל זרמי ים)
- אָבַּאוֹקוֹרוֹ
- אָבַּאטָאוֹ
- בָּייריקי
- בֶּטְיוֹ
- האי בּיקֶמָן (שקוע בשל זרמי ים)
- בּיקֶטָאוָוה
- בּוֹנְריקי
- בּוּאָריקי
עיירות וכפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אָבַּאטָאוֹ
- בָּייריקי
- בּיקֶניבֶּאוֹ
- בּוֹנְריקי
- בּוּאָריקי
- בּוּאוֹטָה
- אֶייטָה
- מָרֶנָאנוּקָה
- טָבּוֹריוֹ
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית האטול היא 28,802 בני אדם, נכון לשנת 1990. האוכלוסייה היא ברובה מיקרונזית. גדול האוכלוסייה ככל הנראה עובר את כושר הנשיאה של האיים, והקיום בהם נמשך ללא רעב הודות לסיוע בינלאומי, בעיקר מבריטניה, יפן וניו זילנד.
מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
באטול טאראווה ישנן שלוש מועצות מקומיות:
- המועצה העירונית של טֵיינַאיינַאנוֹ, מבייריקי עד בונריקי, ידועה גם כדרום טאראווה, בירת הרפובליקה של קיריבטי.;
- מועצת העיירה של בטיו, על האיון בטיו;
- צפון טאראווה, בכל האיונים שבצד הזרחי ומצפון לבונריקי.
המרכז המנהלי העיקרי של הרפובליקה של קיריבטי נמצא בבייריקי בדרום טאראווה. הפרלמנט מתאסף באיון אָמְבּוֹ, ומספר משרד מנהל נמצאים בבטיו ובביקניבאו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומאס גילברט, רב החובל של הספינה "שארלוט" שבבעלות חברת הודו המזרחית הבריטית, היה האירופאי הראשון לתאר את טאראווה, עת הגיע לשם ב-20 ביוני 1788.[1] רישומיו של גילברט מאותה שנה שרדו עד ימינו.
במהלך מלחמת העולם השנייה, נכבש האטול טאראווה על ידי היפנים, והחל מ-20 בנובמבר 1943, היה זה מקום התרחשותו של קרב טאראווה העקוב מדם. באותו יום, כוחות חיל הנחתים האמריקני נחתו בטאראווה, וסבלו מאבדות רבות מאש חיילים יפנים, אשר תפסו עמדות מחופרות באיי האטול. הנחתים אבטחו את האיים לאחר 76 שעות של לוחמה עיקשת, עם כ-6,000 הרוגים בשני הצדדים.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באיון בטיו ממוקם הנמל הראשי, ממנו מיוצאים קופרה ופנינים.
המטבע המקומי בקיריבטי הוא דולר אוסטרלי.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בטאראווה נמצאים מכללה למורים ובית ספר ימי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טאראווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Samuel Eliot Morison The Gilberts & Marshalls: A distinguished historian recalls the past of two recently captured pacific groups Life Magazine 22.05.1944