טוטראקן
| |||
 | |||
| האנדרטה לזכר חללי קרב טורטוקאיה במלחמת העולם הראשונה | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | סיליסטרה | ||
| ראש העיר | גאורגי גאורגייב | ||
| גובה | 107 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 9,906 (15 במרץ 2024) | ||
| קואורדינטות | 44°03′N 26°37′E / 44.050°N 26.617°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.tutrakan.bg | |||
טוטראקן (בבולגרית: Тутракан) היא עיר נמל בולגרית על גדת הדנובה באובלסט סיליסטרה. מספר תושבי העיר הוא כ-10,000, היא שוכנת על הגדה הימנית של הדנובה, מול העיר הרומנית אולטניצה וממוקמת 307 קילומטרים מהבירה סופיה ו-62 קילומטרים מבירת המחוז סיליסטרה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית התיישבות אנושית באזור מתוארכת לתקופת האבן הקדומה, אך עיקר השרידים הארכאולוגיים הם מתקופת האבן החדשה וביניהם שרידי מבנים, כלי חרס ועדיים מארד ונחושת, אשר נמצאו בסמיכות לעיר המודרנית. ב-15 לפנה"ס נכבש האזור נכבש על ידי הרומאים וב-69 בנה הקיסר אספסיאנוס בקרבת מקום מצודה, אשר הורחבה לכלל יישוב מאורגן על ידי הקיסר טראיאנוס, בראשית המאה ה-2 והוא נודע בשם Transmarisia (טרנסמריסיה).
באמצע המאה ה-6 היגרו לאזור שבטים סלאבים אשר בהמשך היו שותפים להקמת האימפריה הבולגרית הראשונה. במקום ישנן עדויות למבנים וביצורים מתקופתו של איוון שישמן, קיסר האימפריה הבולגרית השנייה. בתקופה זו, עת דעיכתה של האימפריה השנייה, עבר האזור לשליטת מירצ'אה (הזקן) שליט נסיכות ולאכיה. ב-1388 נכבש היישוב על ידי צבאות הסולטאן מוראט הראשון, שליט האימפריה העות'מאנית וברובו ננטש על ידי תושביו. בעידן התחייה הבולגרית של אמצע המאה ה-19, החל היישוב לעבור תנופת פיתוח אשר חילצה אותו מהקיבעון העות'מאני ששרר בכל רחבי בולגריה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), עבר היישוב לשליטת נסיכות בולגריה.
לאחר מלחמת הבלקן השנייה עברה העיר כחלק מהקדרילטר, לשלטון ממלכת רומניה. בין 1916 ל-1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הבולגרים, אך בסיום המלחמה חזרה לשלטון רומני. טוטראקן קרויה ברומנית טורטוקאיה ובמהלך מלחמת העולם הראשונה, בספטמבר 1916, נערך קרב טורטוקאיה, במהלכו הובס הצבא הרומני על ידי צבא משולב של בולגרים וגרמנים בפיקוד גנרל אוגוסט פון מקנזן.
לפני מלחמת העולם השנייה, בעקבות הסכם קראיובה, חזרה העיר לשלטון בולגריה ומאז נשארה בולגרית. לפי חלק מהגרסאות, ב-4 בספטמבר 1944, בשלהי מלחמת העולם השנייה הייתה טוטראקן העיר הבולגרית הראשונה ששוחררה על ידי הצבא האדום.[1]
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר שורר אקלים ממוזג עם השפעה יבשתית, כך שהחורפים קרים מאוד יחסית והקייצים חמים, להוציא רצועה צרה מאוד לאורך הדנובה בה קיימת השפעה ממתנת. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.8oc, כאשר ערכי הקיצון הממוצעים נעים בין מינוס 1.8oc, בחודש ינואר, ל 23.7oc, בחודש יולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 540 מ"מ.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטח הרשות המקומית, ישנם שטחי גידול חקלאיים המניבים חיטה, שעורה, תירס, גרעיני חמניות, סלק סוכר, סויה ירקות ובוסתני פירות המניבים ענבים, משמשים ותפוחי עץ. עד לאמצע המאה ה-20 מרבית התושבים עסקו בנוסף לחקלאות בדייג ובמלאכות זעירות. בימינו קיימות מספר חברות לייצור ועיבוד מזון, כגון מאפיות, מחלבות ובתי מטבחיים. בשלהי המאה ה-20, נוספו מפעלי עיבוד עץ וטקסטיל.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות בולגריה
בעיר טוטראקן התגוררה קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות נפשות. בנוסף, קרקעות ונכסי מקרקעין באזור העיר היו בבעלות סוחרים יהודים אמידים[2]. בשלהי המאה ה-19 נעשה ניסיון ליישב יהודים באזור העיר בתמיכת ראש ממשלת נסיכות בולגריה ד"ר וסיל רדוסלאבוב. העניין עורר התנגדות עזה בקרב הנהגת הקהילה המקומית ולבסוף לא התממש[3]. לאחר חתימת הסכם בוקרשט אשר סיים את מלחמת הבלקן השנייה הועברה העיר לשליטת רומניה. הממשלה הרומנית סירבה להעניק אזרחות ליהודי העיר והם סבלו מרדיפות והגבלות עיסוקים[4]. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו יהודים בודדים בעיר ולאחריה עלו כולם למדינת ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טוטראקן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Albert Resis, The Churchill-Stalin Secret "Percentages" Agreement on the Balkans, Moscow, October 1944,, Oxford University Press, 1978, pp. 368-387.
- ^ שי אל, יוסף, " הנערה מרוסצ'וק"
- ^ גלבר, נ.מ, חיי היהודים בבולגריה, בתוך: אנצקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 696-697.
- ^ אודות השואה, "רומניה", עמודים 4-5, באתר "יד ושם"
| רשויות מקומיות וערי מחוז סיליסטרה שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
