טיילור סוויפט

עריכת הקישורים
ערך מומלץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיילור סוויפט
Taylor Swift
סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2023
סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2023
סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2023
לידה 13 בדצמבר 1989 (בת 34)
וסט רידינג, פנסילבניה ארצות הבריתארצות הברית
שם לידה טיילור אליסון סוויפט
שם במה Nils Sjöberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-2004
מקום לימודים תיכון הנדרסונוויל
ג'וניור ארה ויומיסינג
עיסוק עיסוקים שונים[1]
סוגה פופ • קאנטרי • רוק • פולק • אינדי • רוק אלטרנטיבי • סינת'-פופ
סוג קול מצו-סופרנו
שפה מועדפת אנגלית
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, בנג'ו, יוקולילי, גיטרת בס
חברת תקליטים ביג משין • ריפבליק
פרסים והוקרה פרסים ומועמדויות
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיילור אליסון סוויפט (באנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת אמריקאית ואחת הזמרות עם שיאי המכירות הגבוהים בעולם.

סוויפט נולדה בווסט רידינג, פנסילבניה. עברה להתגורר בנאשוויל, טנסי בשנת 2004 כדי להמשיך בקריירת מוזיקת הקאנטרי שלה. אלבום הבכורה שלה משנת 2006 היה האלבום היחיד משנות ה-2000 שהצליח לשהות 275 שבועות במצעד הבילבורד 200. הסינגל השלישי מתוכו, "Our Song", הפך אותה לאדם הצעיר ביותר שכתב והקליט שיר לבדו, שהגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי. אלבום האולפן השני שלה, Fearless ‏(2008‏), הכיל בתוכו את סוגת הקאנטרי פופ וזיכה אותה בפרס גראמי לאלבום השנה. לאור הצלחתם הבינלאומית של שני הסינגלים "Love Story" ו-"You Belong with Me", ‏Fearless קיבל את תואר היהלום, על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). ‏Speak Now‏ (2010), אלבומה השלישי, משלב את סוגת הקאנטרי פופ עם קאנטרי רוק והוא הנפיק את שני הלהיטים "Mine" ו-"Back to December". אלבום האולפן הרביעי שלה, Red ‏(2012), היה אלבום ניסיוני שהכיל סוגות כמו פופ, קאנטרי ורוק. הוא כלל את שני הלהיטים "We Are Never Ever Getting Back Together" ו-"I Knew You Were Trouble", שהפכו לשניים מהשירים המצליחים ביותר בעשור השני של המאה ה-21.

עם צאת אלבום האולפן החמישי שלה, 1989 (2014), הודיעה סוויפט על מעבר מלא שלה לעולם הפופ. האלבום הפך אותה לאישה הראשונה שזכתה פעמיים בפרס גראמי לאלבום השנה והנפיק שלושה להיטים שכבשו את פסגת מצעד הבילבורד הוט 100: "Shake It Off",‏ "Blank Space" ו-"Bad Blood". היא המשיכה להשתמש בסוגת הפופ האלקטרוני בשני אלבומי האולפן הבאים שלה: Reputation ‏(2017), ששילב אלמנטים של היפ-הופ והנפיק את הלהיט "Look What You Made Me Do" ו-Lover ‏(2019), שהיה אלבום האולפן הנמכר ביותר בעולם בשנת 2019. שני אלבומי האולפן הבאים שלה, Folklore ו-Evermore (שניהם יצאו בשנת 2020), מכילים את סוגות הפולק רוק והרוק האלטרנטיבי. הסינגלים המובילים מתוכם, "Cardigan" ו-"Willow", הפכו אותה לאמן הראשון בכל הזמנים שהופיע לראשונה במקביל במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 והבילבורד 200.

עם מכירות של למעלה מ-414.86 מיליון אלבומים ושירים,[א] סוויפט היא אחת מהאמנים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.[2][3] הישגיה כוללים 13 פרסי גראמי,[4] פרס אמי, עשרים ושבעה שיאי גינס, 40 פרסי המוזיקה האמריקאית, 39 פרסי המוזיקה של בילבורד, 11 פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ושני פרסי המוזיקה הבריטית. חמשת סיבובי ההופעות של סוויפט הכניסו מעל 940 מיליון דולר, והיא נכללה שלוש פעמים ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של טיים מגזין.[5] היא דורגה במקום השמיני ברשימת "האמנים הגדולים ביותר בכל הזמנים" על פי בילבורד ונכללה ברשימת "100 כותבי השירים הגדולים בכל הזמנים" על פי רולינג סטון (2015). היא נבחרה לאשת העשור (של שנות ה-2010) על ידי בילבורד, לאמנית העשור (של שנות ה-2010) על ידי פרסי המוזיקה האמריקאית, לאמנית הנשית השנייה המושמעת ביותר באותו עשור בספוטיפיי (לאחר אריאנה גרנדה) והמושמעת ביותר בכל הזמנים בפלטפורמה, תוך ששניים מאלבומיה הופיעו ב-500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים על פי רולינג סטון (2020). בשנת 2021 זכתה בפעם השלישית בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום השנה" עבור Folklore והייתה לאישה הראשונה והיחידה בהיסטוריה שעשתה זאת. בשנת 2023 נבחרה לאשת השנה של טיים מגזין.[6]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל בווטש היל, רוד איילנד, בו מחזיקה סוויפט בית קיץ

סוויפט נולדה ברדינג, פנסילבניה לאנדריאה גרדנר (בתה של הזמרת מרג'ורי פינלי), מנהלת שיווק בקרן נאמנות, וסקוט קינגסלי סוויפט, יועץ השקעות במריל לינץ'.[7] אחיה הצעיר, אוסטין, הוא בוגר אוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.[8]

בגיל 9 החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[9] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.[10] היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.[11][12]

לאחר צפייה בסדרה דוקומנטרית שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[13] בהיותה בת עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet".[14] בהיותה בת אחת-עשרה, נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה.[15] סוויפט הבינה כי עליה לייחד את עצמה משאר הזמרים המתחילים בעיר והחלה להתמקד בכתיבת שירים עצמאית.[15] בהיותה בת שתים-עשרה הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה ועורר בה את העניין ללמוד לנגן בגיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".[16]

ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים.

— סוויפט בריאיון לדיילי מייל[17]

בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו דגמנה סוויפט עבור אברקרומבי אנד פיץ', הכניסה את השיר "The Outside" לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות.[18] לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי".[19] בשנת 2003 עברה המשפחה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל.

בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל.[20] בשנת 2006, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה את מכסת קורסי הלימודים של שתי השנים האחרונות בתיכון, בשנה אחת בלבד.[21]

לאחר ההצלחה הגדולה בתחום המוזיקה, רכשה סוויפט להוריה אחוזה בבל מיד, טנסי.[22] מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא בשכונת טרייבקה שבניו יורק.[23] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בבוורלי הילס, קליפורניה, ובמרכז נאשוויל, טנסי.[24][25] בנוסף, היא מחזיקה בבית קיץ בכפר החוף ווץ' היל, רוד איילנד.[26] היא בעלת מטוס מנהלים וכמו כן יש לה האנגר בנמל התעופה הבינלאומי של נאשוויל.[27]

לפי רשימת 100 הידוענים של פורבס, הרוויחה סוויפט בין 2009 ל-2017, כ-578 מיליון דולר.[28] הונה הכולל הוערך על ידי פורבס בכ-320 מיליון דולר, נכון ל-2018.[29]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004–2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהופעה בג'ולייט, אילינוי, פברואר 2008

עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים.[15] היא פגשה את ליז רוז, כותבת שירים מנאשוויל, כשרוז הופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA, והציעה לה שהן יכתבו יחד.[30] סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר.[31] רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו קלים במיוחד ושהיא רק ערכה את השירים שכתבה סוויפט.[32] היא הכירה לסוויפט את נייתן צ'פמן, מפיק מוזיקלי עצמאי מתחום הקאנטרי, וסוויפט החלה להקליט דמואים עמו.[30]

בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל... רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי.

— סוויפט בריאיון לדיילי טלגרף[33]

סוויפט הפכה לכותבת השירים הצעירה ביותר אי פעם שנשכרה על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד.[34] בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים. החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה-עשרה, אך סוויפט הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.[35] היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו. התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.[36][18]

באחד הערבים שבהם הופיעה היא משכה את תשומת לבו של סקוט בורצ'טה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, ביג משין רקורדס. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שבורצ'טה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים החדשה.[37] בורצ'טה פתח בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.[38]

סוויפט בהופעה בסאניווייל, קליפורניה, מאי 2007

זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את ביג משין רקורדס לשכור את מפיק הדמואים שלה, נייתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש ביניהם את הכימיה הנכונה.[39]

Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה והייתה שותפה בכתיבת שמונה הנותרים עם כותבים נוספים.[40] עם צאת האלבום זכתה סוויפט לביקורות חיוביות מעיתונים מובילים בארצות הברית. הביקורות החמיאו על סגנונה המוזיקלי שמצליח ליצור תמהיל מוצלח של קאנטרי הנוטה לפופ. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על איכות האלבום, שלמרות גילה הצעיר בעת הקלטתו (16), נשמע כמו יצירה מגובשת של אמנים בוגרים.[41][42][43]

ביג משין רקורדס עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", סינגל הבכורה, ביוני 2006. סוויפט ואמה עזרו בשליחת הסינגלים לתחנות הרדיו וסוויפט פתחה בסיבוב הופעות ברדיו שנמשך חצי שנה (לעומת כשישה שבועות אצל רוב האמנים).[44][39] היא הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות לצורך קידום האלבום.[45] סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[46] בורצ'טה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט גילתה שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.[46]

ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", ‏"Our Song", ‏"Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד;‏ "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון במצעד. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד.[47] "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100.[48] האלבום נמכר בלמעלה מ-39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון למרץ 2011 נמכר בלמעלה מ-5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[49][50]

סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך Taylor Swift, אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לנרד סקינרד ואמינם.[51][52] היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן – פגישות שנמשכו עד ארבע שעות.[53] כמו כן הייתה לאמנית חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.[45][54][55]

סוויפט הוציאה מספר אלבומי הופעה ומיני-אלבומים בתקופה זו, בין השאר, את The Taylor Swift Holiday Collection, באוקטובר 2007 ואת, Beautiful Eyes, ביולי 2008.[56][57]

בעקבות הצלחת האלבום Taylor Swift, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,[58] בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008, ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) לשנת 2008.[59] בנוסף, הייתה מועמדת לפרס גראמי בשנת 2008 בקטגוריית תגלית השנה, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.[60]

2008–2010: Fearless[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות "Fearless Tour". מאי 2010
סוויפט בהופעה בקולומביה, קרוליינה הדרומית, במהלך סיבוב ההופעות "Fearless Tour", אפריל 2010

אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור באוקטובר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום בעצמה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדזי.[61] האלבום הופק בשיתוף עם נייתן צ'פמן.[61] Fearless זכה לביקורות חיוביות, שהחמיאו לסוויפט על כתיבתה האינטימית והאותנטית, המאפשרת לשיריה להישמע כאילו נלקחו מיומנה של נערה. היא זכתה גם למחמאות על כשרונה יוצא הדופן, על בגרותה ועל הפרגמטיזם שהפגינה כשקירבה את מוזיקת הקאנטרי למוזיקת הפופ.[62][63][64]

הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים.[48][65] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", ‏"You Belong with Me", ‏"Fifteen" ו-"Fearless". ‏"You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[66]

Fearless נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות.[67][68] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית.[21] האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים. מאז נמכר האלבום בלמעלה מ-17,350,000 מיליון עותקים ברחבי העולם.[2]

"Fearless Tour", במרכזו עמד האלבום Fearless, היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. "Fearless Tour" החל באפריל 2009, הסתיים ביולי 2010 וכלל 105 מועדים – מתוכם 90 באמריקה הצפונית,‏‏ 6 באירופה,‏‏ 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[69] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר.[70] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.[71]

CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard, סרט הופעה המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009.[72] Journey to Fearless, סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD ובבלו-ריי.[73] סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי גראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.[74]

סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של "האנה מונטנה: הסרט" – "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier".[75] היא תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז.[76] היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody.[77] היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר, "Half of My Heart", וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life".[78][79] היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale", לפסקול הסרט "יום האהבה" וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום ההופעה, Hope for Haiti Now.[80][81]

Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[82] סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לזמרת.[83] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה. במהלך הטקס שרה סוויפט עם סטיבי ניקס את השיר "Rhiannon" של פליטווד מק. הביצוע הקולי שלה ספג ביקורות שליליות.[84][85]

טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה ובטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה.

— סטיבי ניקס בטיים[86]

בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2009, זכה הקליפ של "You Belong with Me" בפרס בקטגוריית "הקליפ הטוב ביותר של אישה"; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שהתפרץ בעודו מסומם לבמה ולקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה, על הקליפ לשיר "Single Ladies (Put a Ring on It)". כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בריאיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו.[87]

בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי זכתה סוויפט בפרס בדרן השנה.[88] היא זכתה בפרס אבן הדרך של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.[89] בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) זכתה בפרס אמנ/ית השנה ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2009 ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2010.[90][91] היא הוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.[92] בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה.[93] היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של טיים לשנת 2010.[86]

2010–2012: Speak Now[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". מרץ 2011
    סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". מרץ 2011
  • סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". מרץ 2011
    סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". מרץ 2011
  • סוויפט בהופעה בניוארק, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". יולי 2011
    סוויפט בהופעה בניוארק, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". יולי 2011
  • סוויפט בהופעה בניוארק, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". יולי 2011
    סוויפט בהופעה בניוארק, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". יולי 2011
ישנן 4 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום בעצמה והפיקה את האלבום עם נייתן צ'פמן.[94] הביקורות תיארו את האלבום כפראי וכמגוון מבחינה מוזיקלית והחמיאו לסוויפט על כתיבתה החכמה הגורמת לה לבלוט מעל אמנים אחרים בסוגות הפופ, הרוק או הקאנטרי. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על הדרמטיות שבכתיבתה ועל הדרכים אותן היא מוצאת לתאר דמויות ומצבים מהחיים.[94][95][96] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[97]

הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010.[98] חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", ‏"Mean", ‏"The Story of Us", ‏"Sparks Fly" ו-"Ours".‏ Speak Now זכה להצלחה מסחרית ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות.[99] האלבום נמכר בלמעלה מ-1.04 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שנמכר במעל למיליון עותקים בשבוע.

"Speak Now World Tour", סיבוב הופעות שבמרכזו עמד Speak Now, החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 באמריקה הצפונית, 12 באירופה, 12 באוסטרליה ו-7 באסיה.[100] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי.[101] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולווין, ג'ון רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I., היילי ויליאמס, הוט צ'יל ריי, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.[102][103] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה – היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות ספונטנית בהופעה מתורגלת היטב.[102] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.[100] אלבום ההופעה הראשון של סוויפט, Speak Now World Tour – Live, כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.[104]

סוויפט זכתה במספר פרסים על Speak Now. בטקס פרסי גראמי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר.[105] היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-USA Today ציינו כי הביקורת משנת 2010 הפכה אותה ליוצרת ולמבצעת טובה יותר.[106] סוויפט זכתה בפרס בדרן השנה בפרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012[107][108] ובפרס בדרן השנה בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[109] כמו כן זכתה בפרס המוזיקה האמריקאית בקטגוריות אמנ/ית השנה ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר במהלך טקס פרסי המוזיקה האמריקאית 2011.[110] היא הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.[102] בטקסי פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[111][112]

סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של "משחקי הרעב". "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם דה סיביל וורס וטי בון בארנט, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[113][114] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס פרסי גראמי של שנת 2013 והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[115][114] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב על ידה בלבד והופק על ידי נייתן צ'פמן.[116] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני, Strange Clouds.[117]

2012–2014: Red[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה-עשר שירי האלבום. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן וגארי לייטבודי מלהקת סנואו פטרול. נייתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, ואילו ג'ף באסקר, בוץ' ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבאק הפיקו שירים בודדים.[118] הביקורות בעיתוני ארצות הברית היו חיוביות בעיקר, אך בחלקן נטען שהאלבום היה מעט חפוז מהרגיל. הביקורות שיבחו את סוויפט על נכונותה לחקור סוגות נוספות מחוץ לקאנטרי וחשיפתה כזמרת פופ.[119][120][121]

כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[122] כמו כן השתתפה סוויפט בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[123] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together", היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון – דבר שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון. האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד האלבומים הבריטי.[124] נכון למאי 2013, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[125]

"The Red Tour", סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים באמריקה הצפונית, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים בבריטניה ובגרמניה ו-7 מועדים באסיה.[126] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס.[127] במהלך סיבוב ההופעות אירחה את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבודי מלהקת סנואו פטרול, טריין, ניאון טריז, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[128] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר.[129] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter than Fiction" עבור פסקול הסרט "צ'אנס אחרון", עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71 והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[130][131]

Red זיכה את סוויפט במגוון פרסים ומועמדויות, גם בקטגוריית הפופ. האלבום היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי גראמי - ‏"We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד בקטגוריית "הקלטת השנה" בטקס פרסי גראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד בקטגוריית "אלבום השנה" בטקס של 2014.[132] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי כובדה סוויפט בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות ייחודיות של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט את הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו.[133] בתקשורת האמריקאית תואר הטקס כניסיון לשכנע את סוויפט להישאר בז'אנר, או כרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים.[134][135] היא זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012 בהם "זמרת השנה".[136] "I Knew You Were Trouble" זכה בקטגוריית "הקליפ הטוב ביותר של אישה" בטקס פרסי ה-VMA של 2013.[137] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר.[138] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר בפעם השישית ברציפות.[139] סוויפט זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2013, בהם פרס אמן השנה ופרס אמנית הקאנטרי של השנה.[140] בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[141][142]

2014–2016: 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט מופיעה בדטרויט במהלך סיבוב הופעות במאי 2015

אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014.[143] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבאק ועלי פייאמי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[144] האלבום, ששמו כ-שנת לידתה, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות ה-80, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, ופיין יאנג קניבלז.[145] האלבום זכה לביקורות חיוביות ששיבחו את ההפקה המהוקצעת ואת סאונד הפופ בסגנון שנות השמונים. האלבום תואר כאלבום מלא רגש והתלהבות שנשמע שונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט אך מצליח לשמור על האופי הייחודי שלהם. סוויפט זכתה למחמאות על חתירתה ליצירת אלבום על-זמני.[146][147]

לקראת צאת האלבום עברה סוויפט לניו יורק, שם מונתה לשגרירת התיירות של העיר.[148] במהלך מסע הפרסום של 1989 הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד.[149] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.[150] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית "The Voice".[151]

1989 נמכר ב-1.287 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון להוצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע. האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד-עשר שבועות.[152] האלבום זכה להצלחה גם באוסטרליה.[153] האלבום היה הנמכר ביותר ב-2014 בארצות הברית, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זאת. ברחבי העולם היה 1989 האלבום השני הנמכר ביותר ב-2014, עם 6 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו; הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן המצליח ביותר מסחרית בשנת 2014.[154] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות.[155] הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 ותפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, שם נשאר במשך שבעה שבועות רצופים.[156] הקליפים לשני השירים זכו להצלחה רבה וחצו את רף שני מיליארד הצפיות ביוטיוב. הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[157] הסינגל הרביעי, "Bad Blood", יצא במאי 2015 והיה הראשון בו אירחה סוויפט ראפר – קנדריק לאמאר. הסינגל הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בקליפ לשיר השתתפו שחקניות, זמרות ודוגמניות רבות כמו סלינה גומז, זנדאיה, קארה דלווין, סינדי קרופורד, ג'סיקה אלבה, היילי סטיינפלד ואלי גולדינג.[158] באוגוסט 2015 יצא הסינגל החמישי, "Wildest Dreams", שהגיע גם הוא לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[159] הסינגלים הנוספים, "Out of the Woods" ו-"New Romantics" יצאו במהלך 2016. נכון ליוני 2015, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה והגיע למעמד פלטינה משושת.[160] ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-23.5 מיליון עותקים, נכון לאפריל 2021.[161]

בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על "The 1989 World Tour", סיבוב ההופעות שבמרכזו עמד האלבום. סיבוב ההופעות החל במאי 2015 והסתיים בדצמבר באותה שנה, וכלל מועדים באמריקה הצפונית, באירופה, באסיה ובאוסטרליה.[162] חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי שימשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות.[163] במהלך סיבוב ההופעות הזמינה סוויפט אמנים רבים ומגוונים מבחינה מוזיקלית לשיר איתה על הבמה משיריהם. בנוסף, ידוענים שונים הצטרפו לסוויפט על הבמה לצלילי השיר "Style" מהאלבום.[164] בסיבוב ההופעות השתתפו מעל 2.2 מיליון מעריצים והוא הכניס מעל 250 מיליון דולר, מה שהפך אותו לסיבוב ההופעות המצליח ביותר של 2015.[165] ‎The 1989 World Tour Live, סרט הופעה שצולם בסידני, יצא לאחר סיבוב ההופעות בלעדית דרך אפל מיוזיק.[166]

סוויפט זכתה בפרסים רבים בקטגוריות הפופ בתקופת האלבום 1989. בטקס פרסי גראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – "שיר השנה", "הקלטת השנה" ו"ביצוע סולו הפופ הטוב ביותר".[167] בטקס פרסי גראמי ה-58 זכתה סוויפט בקטגוריית "אלבום השנה" עבור 1989, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזוכה בו פעמיים. בנוסף זכתה בקטגוריית "אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר" ו"הווידאו קליפ הטוב ביותר" עבור "Bad Blood" והייתה מועמדת בקטגוריות "שיר השנה" ו"הקלטת השנה" עבור "Blank Space".[168] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[169] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2014 הייתה סוויפט הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, ובטקס של שנת 2015 זכתה בשלושה פרסים נוספים, בהם סינגל השנה על "Blank Space" ואלבום הפופ/רוק האהוב ביותר עבור אלבומה 1989.[170][171] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 זכתה סוויפט בפרס "אמנית השנה", "זמרת הפופ של השנה" ו"שיר השנה" עבור "Shake It Off",[172] ובטקס של 2016 זכתה בפרס "אמנית השנה" ובפרס "זמרת הפופ של השנה".[173] בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 זכתה בפרס "אמנית סולו בינלאומית".[174] היא נכללה ברשימת "50 המנהיגים הגדולים ביותר" של פורצ'ן במקום השישי,[175] ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של טיים,[5] וברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של פורבס במקום ה-64.[176] בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ה-50 הייתה סוויפט אחת משבעה אמנים שזכו בפרס אבן הדרך על הישגיהם במוזיקת הקאנטרי.[177] היא זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד 2015, בהם פרס "האמן המוביל".[178] בפרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2015 זכתה סוויפט בארבעה פרסים, בהם פרס "קליפ השנה" עבור "Bad Blood" ופרס "הקליפ הטוב ביותר של אישה" עבור "Blank Space".[179] סוויפט זכתה גם בפרס אמי על האפליקציה שליוותה את "Blank Space", עבור "התכנה האינטראקטיבית המקורית הטובה ביותר".[180] בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה 2015, זכתה סוויפט בשני פרסים, בהם פרס "השיר הטוב ביותר" עבור "Bad Blood".[181]

באפריל 2015 הודיעה סוויפט כי אמה אובחנה כחולת סרטן ועודדה אחרים ללכת ולהיבדק.[182] חודש קודם לכן, היא החלה לצאת עם המפיק והדי ג'יי הסקוטי קלווין האריס. לפני שהודיעו על פרידתם ביוני 2016, כתבו השניים יחד את השיר "This Is What You Came For", כשסוויפט נרשמה בקרדיטים לשיר תחת שם עט. השיר זכה להצלחה רבה בעולם והגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה ואירלנד, למקום השני בבריטניה ולמקום השלישי בארצות הברית. באוקטובר כתבה ללהקת ליטל ביג טאון את "Better Man", השיר הראשון מתוך אלבומה השמיני, The Breaker. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי שירי הקאנטרי של ארצות הברית וקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוציאה סוויפט, יחד עם הזמר זאין מאליק, את השיר "I Don't Wanna Live Forever" מתוך פסקול הסרט "חמישים גוונים של אופל" (2017). השיר היה השיר הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון בשוודיה וזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית, שם הגיע למקום השני.

2017–2018: Reputation[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט מופיעה ב-Reputation Stadium Tour, סיבוב ההופעות הצפון אמריקאי הרווחי ביותר בכל הזמנים, 2018

באוגוסט 2017 ניצחה סוויפט במשפט נגד דייוויד מילר, לשעבר שדרן תוכנית בוקר של תחת הרדיו KYGO-FM בדנוור. ארבע שנים קודם לכן, הודיעה סוויפט לבוסים של מילר שהוא תקף אותה מינית במהלך מפגש מעריצים לפני אחת ההופעות שלה, מה שהוביל לפיטוריו. שנתיים לאחר מכן תבע מילר את סוויפט בסכום של 4 מיליון דולר על כך שהפסיד את עבודתו והאשים אותה בשקר. זמן קצר לאחר מכן, הגישה סוויפט תביעה נגדית בסכום של דולר אחד. חבר המושבעים דחה את טענותיו של מילר ופסק לטובת סוויפט.[183]

ב-20 באוגוסט 2017 מחקה סוויפט את כל התוכן מהרשתות החברתיות שלה ומאתר האינטרנט שלה.[184] שלושה ימים לאחר מכן הכריזה על אלבומה השישי, Reputation,[185] ויומיים לאחר מכן הוציאה את הסינגל הראשון מתוכו, "Look What You Made Me Do".[186] השיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בניו זילנד, באירלנד ובישראל. הווידאו קליפ לשיר צבר יותר מ-43.2 מיליון צפיות במהלך היום הראשון שלו ביוטיוב, ושבר את השיא לסרטון הנצפה ביותר בתוך 24 שעות.[187] באוקטובר הוציאה את הסינגל השני מהאלבום, "...Ready for It?", שהגיע למקום השלישי באוסטרליה ולמקום הרביעי בארצות הברית. האלבום יצא ב-10 באוקטובר 2017, ובשבוע הראשון ליציאתו נמכר בלמעלה מ-1.216 מיליון עותקים בארצות הברית ובלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם.[188] האלבום הגיע למקום הראשון במצעדי האלבומים של מספר מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בהמשך הוציאה את "End Game" כסינגל השלישי מתוך האלבום. לקראת סוף נובמבר 2017, הוציאה את "New Year's Day" כסינגל החמישי מתוכו. בינואר 2018, הוציאה את "Gorgeous" כסינגל השישי מהאלבום, ובמרץ יצא "Delicate", כסינגל השביעי. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום החל במאי 2018, והכניס למעלה מ-200 מיליון דולר, נכון לאוקטובר 2018. בספטמבר 2018, הוציאה את השיר "Getaway Car", כסינגל האחרון מתוך האלבום, ובכך חתמה את התקופה עד להוצאת Lover.

בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) של 2018, סוויפט זכתה בפרסי "אמן השנה", "אלבום הפופ/רוק הטוב של השנה" וכן "סיבוב ההופעות הטוב של השנה".[189] עם 23 זכיות בסך הכול, סוויפט הפכה לאמנית עם מספר הזכיות הרב ביותר בפרס זה.[190] לאחר שסיבוב ההופעות "Reputation Stadium Tour" הסתיים, פורסם כי הוא גרף 345.7 מיליון דולר, מה שהופך אותו לסיבוב ההופעות הרווחי ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ול-19 הרווחי ביותר בעולם.[191][192]

2019: Lover[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בטקס פרסי המוזיקה של iHeartRadio לשנת 2019

ב-26 באפריל 2019, יצא השיר "Me!" בהשתתפות ברנדון יורי, כסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש שיצא באותה השנה.[193][194] בתוך יממה הצליח קליפ השיר לצבור למעלה מ-65.6 מיליון צפיות.[195] השיר נכתב על ידי טיילור סוויפט, ברנדון יורי וג'ואל ליטל והופק על ידי סוויפט וליטל גם כן.[196] לפני שיצא השיר, פרסמה סוויפט באתר הרשמי שלה שעון עצר, וחשפה כי ב-26 באפריל 2019, עתיד לצאת הסינגל החדש שלה.[197] בהמשך, פורסמה עטיפתו.[198] השיר הפך ללהיט בינלאומי, תוך שהצליח להגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[199] איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי העניק לו את תואר הפלטינה, על מכירות של למעלה ממיליון עותקים במדינה.[200]

ב-13 ביוני 2019, הודיעה סוויפט בשידור חי באינסטגרם כי האלבום השביעי שלה ייקרא Lover, תוך שהוסיפה כי היא תוציא אותו לאור ב-23 באוגוסט. בנוסף, הודיעה גם כי הסינגל השני מהאלבום יהיה "You Need to Calm Down", שיצא לאור ב-14 ביוני, והווידאו קליפ שלו יצא לאור ב-17 ביוני.[201] במהלך פרסי הווידאו קליפים של MTV לשנת 2019, הועמד השיר תשע פעמים, תוך שזכה בשתי קטגוריות: "קליפ השנה" ו"הקליפ הטוב ביותר בעל מסר חברתי". כל שמונה עשר שירי האלבום הצליחו להיכנס אל מצעד הבילבורד הוט 100, מה שהפך את טיילור סוויפט למוזיקאית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת, ולאחד מן המוזיקאים הבודדים בהיסטוריה שהצליחו לעשות זאת גם כן.[202]

בשבוע צאתו, הצליח האלבום להגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם מכירות של 867,000 עותקים בארצות הברית בלבד,[203][204] מה שהופך את הפתיחה שלו לאחת מהפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים בעולם ובמדינה, כאשר בעולם נמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים.[205] בתוך פחות משבוע, הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2019, בארצות הברית ובעולם כולו.[203][204][205] ב-17 באפריל 2020, סוויפט הודיעה כי סיבוב הפסטיבלים שלה התבטל בגלל מגפת הקורונה.[206] הסיבוב היה צריך לכלול בתוכו הופעות בפסטיבלים גדולים, אך לא פורסמו לו תאריכים חלופיים.[207][208] בסמוך לכך, הצהירה כי:

"Lover הוא אלבום המזכיר שדות פתוחים, שקיעות וקיץ. אני רוצה לבצע בהופעות חיות את השירים שבו בצורה שתרגיש לי אותנטית. אני רוצה להיות בכמה מקומות שלא הייתי בהם ולהופיע בפסטיבלים. איפה שלא היו לנו פסטיבלים, הקמנו כאלה".

— סוויפט, ברשתות החברתיות

סיבוב הפסטיבלים "Lover Fest" מעולם לא התקיים, וזאת בנוסף לכך שסוויפט הצהירה שהיא לא תצא לסיבוב ההופעות עד 2021, ולא תופיע בשידור חי בשום מקום בהמשך שנת 2020.[209]

2020: Folklore‏, Evermore[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט הכריזה על Folklore בהפתעה ברשתות המדיה החברתיות שלה, שש עשרה שעות לפני ההשקה הרשמית שלו.[210][211][212][213][214] האלבום הופץ אחד עשר חודשים לאחר צאת אלבום האולפן השביעי של סוויפט Lover משנת 2019. כמו כן, הייתה זו הפעם המהירה ביותר שהוציאה אלבום אולפן נוסף. בהמשך, הכריזה על כך שאת הקליפ של הסינגל הראשון מתוך האלבום "Cardigan", היא תוציא ב-24 ביולי 2020; יום צאתו של האלבום. במהלך השידור החי של "Cardigan" ביוטיוב, חשפה סוויפט כי המילים של השירים באלבום מכילות ביצת פסחא שמאפיינות את חתימות הדגל שלה; "דבר אחד שעשיתי בכוונה באלבום הזה היה לשים את ביצי הפסחא במילים של השירים, יותר מאשר רק בקליפים שלהם. יצרתי קשתות אופי ונושאים חוזרים שממפים את מי שר על מי... למשל, יש אוסף של שלושה שירים שאני מתייחסת אליהם כאל "משולש אהבה של מתבגרים". בשונה מההוצאות של שאר האלבומים שלה, את האלבום הזה לא הוציאה סוויפט עם הודעה מראש, אלא דיווחה על צאתו 16 שעות לפני כן. זאת בטענה ש-"הבטן שלה נתנה לה את התחושה שהדבר צריך לקרות בהפתעה וכך למעשה היה והוא יצא בהפתעה מוחלטת". על צאתו דיווחה ברשתות החברתיות השונות.[215] הוא הופץ בכל פלטפורמות המוזיקה הדיגיטליות בחצות 24 ביולי 2020; וזאת בנוסף לצאתם של שמונה תקליטורי ויניל מפוארים עם עטיפות שונות שיצאו והיו זמינים לרכישה באתר האינטרנט שלה.[216] מהדורת הדלוקס שהייתה בהתחלה זמינה בעותקים פיזיים בלבד, הכוללת את רצועת הבונוס "The Lakes", הועלתה לפלטפורמות הדיגיטליות ורשתות הזרמות המדיה השונות ב-18 באוגוסט 2020.[217]

להקת האינדי-פולק האמריקאית בון איבר, שמשתתפת ב-"Exile".

היא הוציאה ארבעה אוספים שמורכבים משישה שירים מתוך Folklore והעלתה אותם לרשתות הסטרימינג.[218][219][220][221] היא הסבירה ש"השירים ב-Folklore משתלבים בקבוצות שונות ומחולקים לפרקים, בהתבסס על האופן שבו הם משתלבים זה בזה, מבחינת הנושא שלהם". האוספים: The Escapism Chapter,‏ The Sleepless Nights Chapter,‏ The Saltbox House Chapter ו-The Yeah I Showed Up at Your Party Chapter (ארבעתם מעוצבים באותיות קטנות) פורסמו ב-21 באוגוסט, 24 באוגוסט, 27 באוגוסט וב-21 בספטמבר 2020, בהתאמה.[222]

האלבום שבר כמה שיאים בשירותי הסטרימינג ברחבי העולם, ביניהם "האלבום עם הפתיחה הגדולה ביותר בספוטיפיי ב-24 שעות לזמרת", "האלבום השני עם הפתיחה הגדולה ביותר בספוטיפיי ב-24 שעות" ו-"אלבום הפופ עם הפתיחה הגדולה ביותר באפל מיוזיק". ספר השיאים של גינס כלל אותו ברשימות השיאים בקטגוריות שצוינו קודם לכן.[223] בארצות הברית נמכר בלמעלה מ-500,000 עותקים בשלושה ימים; הפתיחה הגדולה ביותר לאלבום בשנת 2020. כמו כן, נמכר בעולם בלמעלה מ-1.3 מיליון עותקים במהלך היממה הראשונה לצאתו; אחד מהאלבומים היחידים בהיסטוריה שעשו זאת.[224] בשבוע צאתו נמכר בלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם; אחת מעשר הפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים. האלבום נמכר בלמעלה מ-846,000 עותקים בארצות הברית בשבוע צאתו ובכך כבש את פסגת מצעד הבילבורד 200 והיה לאלבומה השביעי והרצוף של סוויפט שהצליח לעשות זאת, תוך שהפך לאלבום עם הפתיחה הגדולה ביותר במדינה בשנת 2020. כל שש עשרה רצועות האלבום נכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, כששלוש מתוכן נכנסו לעשירייה הפותחת; "Cardigan" התברג במקום הראשון, בעוד שהפך לשירה השישי שהצליח לעשות זאת. בין היתר, הייתה סוויפט לאמן הראשון בהיסטוריה שנחת במקום הראשון באותו השבוע במצעד הבילבורד הוט 100 ובמצעד הבילבורד 200.[225] בטקס פרסי גראמי ה-63, Folklore והשירים שנכללו בו קיבלו חמש מועמדויות. האלבום עצמו הועמד ל-"אלבום השנה" ו-"אלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר" ונחשב למועמדות הרביעית שלה בשתי הקטגוריות. הסינגל המוביל, "Cardigan", הועמד בקטגוריית "שיר השנה" ו-"ביצוע סולו הפופ הטוב ביותר" ואילו "Exile" הועמד בקטגוריית "ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד/להקה".[226]

חיים, שמשתתפת בשיר "No Body, No Crime", שיצא כסינגל מ-Evermore.

ב-10 בדצמבר 2020, שלושה ימים לפני יום הולדתה ה-31, העלתה סוויפט תשע תמונות לאינסטגרם, שיצרו יחד את עטיפתו של Evermore. מיד לאחר מכן, הודיעה ברשתות החברתיות שלה כי אלבום האולפן התשיעי שלה Evermore, ייצא בחצות. היא פרסמה את רשימת הרצועות שלו וחשפה ששלוש הלהקות בון איבר, חיים ודה נשיונל יתארחו בו. היא הוסיפה שווידאו קליפ נלווה ל-"Willow" יופץ בחצות אותו היום גם כן.[227] בעקבות תקנות שעת החירום למאבק בנגיף הקורונה שהופעלו במהלך מגפת הקורונה, כתבה סוויפט: "כולכם כל כך דאגתם, תמכתם והתחשבתם בי וביום ההולדת שלי ולכן הפעם חשבתי לתת לכם משהו! אני יודעת שתקופת החגים הזו (חג המולד) תהיה בודדה עבור רובנו ואם קיים אי שם מישהו שהמוזיקה עוזרת לו להתמודד עם זה, זה עבורו".[228] לפני יציאת הקליפ של "Willow", היא השוותה את Evermore לסתיו ולחורף, בניגוד ל-Folklore אותו השוותה לאביב ולקיץ.[229]

ב-Evermore, סוויפט השתמשה בסגנון כתיבת השירים בו השתמשה ב-Folklore. (סגנון שתואר ככזה "שכתוב בגוף שלישי")[230] בדומה לקודמו, Evermore הוא תוצר של שיתוף פעולה מרחוק ותקשורת וירטואלית.[231] ארון דסנר הפיק את כל רצועות האלבום למעט השיר "Gold Rush", שהופק על ידי ג'ק אנטונוף.[232] חלק רב מהאלבום הוקלט במהלך הפקת "Folklore: The Long Pond Studio Sessions"; סרט הופעה של סוויפט משנת 2020.[233] Evermore הגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, בריטניה וארצות הברית. הוא הגיע למקום הראשון בבילבורד 200 והפך את סוויפט לאישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שכבשה עם שמונה אלבומים ברציפות את פסגת המצעד.[234] כל 15 רצועות האלבום נכנסו באותו השבוע לבילבורד הוט 100, תוך שהסינגל המוביל, "Willow", הפך לשירה השביעי שכבש את פסגת המצעד. סוויפט הפכה לאמן הראשון בהיסטוריה שדורג לראשונה במקום הראשון באותו השבוע במצעד הבילבורד הוט 100 ובמצעד הבילבורד 200 פעמיים.[234] היא גם שברה את השיא של האמנית המהירה ביותר שכבשה עם שישה אלבומים את פסגת מצעד האלבומים הבריטי.[235] בנוסף, הוא נמכר ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו על פי ריפבליק רקורדס.[236] היא הצטרפה ל-BTS וניקי מינאז' כחלק מהאמנים היחידים שכבשו את פסגת המצעד שלוש פעמים בשנת 2020.[237]

2021–2023: הקלטות חוזרות, Midnights[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בפברואר 2021 הוציאה סוויפט מחדש את השיר "Love Story (Taylor's Version)", כסינגל המוביל מתוך ההוצאה החוזרת, Fearless (Taylor's Version). בנוסף לכך, פורסם כי ההוצאה המחודשת עצמה, תצא לאור ב-9 באפריל באותה השנה.[238] עוד פורסם, כי שש רצועות חדשות שמעולם לא פורסמו, יכללו בהוצאה הזו.[238] הראשונה מבין הרצועות שיצאו הייתה "You All Over Me", בה השתתפה הזמרת-יוצרת האמריקאית מארן מוריס.[239] לבסוף, יצאה ההוצאה החוזרת Fearless (Taylor's Version) אך כמה ימים קודם לכן, יצא הסינגל השיווקי השני מתוכה "Mr. Perfectly Fine".[240]

ב-18 ביוני 2021 פרסמה סוויפט כי תוציא ההוצאה החוזרת של אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, ב-12 בנובמבר 2021.[241] הרצועה האחרונה מהאלבום, all too well (10 minute version) הפך לשיר הארוך ביותר שמגיע לראש המצעד של בילבורד. סוויפט גם שחררה סרט קצר באותו השם. שתי אלבומי ההקלטות מחדש הגיעו לראש מצעדי האלבומים בשבוע יציאתם.

ב-17 בספטמבר 2021 פרסמה סוויפט סרטון לרשת החברתית טיקטוק ובו חלק מההקלטה מחדש של השיר "Wildest Dreams", במטרה לקדמו טרם יציאתו לאור. לאחר כשעתיים מצאת הסרטון הועלה השיר המלא לשירותי הסטרימינג השונים. השיר עתיד להיכלל בהוצאה החוזרת של האלבום, 1989.[242] ב-11 בפברואר 2022 הוציאה ביחד עם אד שירן את הדואט "The Joker and the Queen", כחלק מאלבום האולפן החמישי שלו, "=".[243] בסמוך ליציאת השיר, הופץ עבורו וידאו קליפ נלווה שהועלה לערוץ היוטיוב הרשמי של שירן.[243]

ב-21 באוקטובר 2022 הוציאה סוויפט את אלבום האולפן העשירי שלה, Midnights. עוד לפני שעברה יממה מהוצאת האלבום הוא הפך לאלבום המושמע בספוטיפיי ביום הוצאתו וכך גם הסינגל המוביל "Anti-Hero". שבוע לאחר יציאת האלבום הודיעה בילבורד כי סוויפט הפכה לאמן הראשון בהיסטוריה שאכלס את כל העשירייה הראשונה במצעד השבועי בארצות הברית.

בפברואר 2023 פרסם מגזין פורבס כי סוויפט מדורגת במקום התשיעי, והיא גם האישה במקום הגבוה ביותר ברשימת "אנשי הבידור המרוויחים ביותר" לשנת 2022 עם הכנסות של כ-92 מיליון דולר.[244]

2023–הווה: The Eras Tour ו-The Tortured Poets Department[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2023, יצאה סוויפט לסיבוב ההופעות השישי שלה: The Eras Tour. זהו סיבוב הופעות רטרוספקטיבי המכסה את כל אלבומי האולפן שלה. אמצעי התקשורת סיקרו בהרחבה את ההשפעה התרבותית והכלכלית של סיבוב ההופעות, ובארצות הברית הוא שבר את השיא של מספר הכרטיסים הרב ביותר שנמכרו ביום. אתר "טיקטמאסטר" זכה לביקורת ציבורית ופוליטית על שטיפל לא נכון במכירת הכרטיסים לסיבוב ההופעות. סיבוב ההופעות הפך למכניס ביותר בהיסטוריה, והכניס למעלה ממיליארד דולר.[245] סרט ההופעה שלו, שיצא לאקרנים ב-13 באוקטובר 2023, הכניס למעלה מ-250 מיליון דולר, הפך למרוויח ביותר, והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב על הישגי קולנוע וקופה. פרסומי המוזיקה של סוויפט, סיבובי ההופעות והפעילויות הקשורות אליו הגיעו לשיאם בשיא חסר תקדים של פופולריות לאחר מגפת הקורונה. אתר חדשות אמריקאי ציין שב-2023, נכנסה סוויפט ל"סטרטוספירה חדשה של הצלחה עולמית בקריירה".[246]

באותה השנה החלה לצאת עם הכדורגלן טרוויס קלסי.[247] בינואר 2024, הופצו תמונות פורנוגרפיות מזויפות של סוויפט שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית.[248] הן פורסמו ב-X (לשעבר טוויטר) ולאחר מכן הופצו לרשתות חברתיות אחרות, מה שעורר סערה. בטקס פרסי גראמי ה-66, הכריזה סוויפט על אלבום האולפן האחד-עשר שלה, The Tortured Poets Department,[249] שייצא ב-19 באפריל 2024.

פרויקטים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה בתחום השיווק והפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייר אסיה הייתה אחת מנותני החסות לסיבוב ההופעות "The Red Tour"

במהלך קידום אלבום הבכורה שלה הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד l.e.i. וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.[250][251] בתקופת Fearless היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור l.e.i. בוולמארט ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.[252][253] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל ו-Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.[254][255] בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.[256] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.[257] במהלך קידום אלבומה הרביעי, Red, הציעה סוויפט גרסה בלעדית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.[258] בתקופה זו הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.[259] בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות "The Red Tour"; אייר אסיה וקוואנטס היו חברות התעופה הרשמיות של החלק האסייתי והאוסטרלי בהתאמה, ומותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.[260] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן.[261] תאגיד קומקאסט היה נותן החסות למועדים האמריקאים של סיבוב ההופעות "The 1989 World Tour".[262] במזרח אסיה המשיכה סוויפט את השותפות עם קורנטו, החלה לשתף פעולה עם טויוטה[263] והשיקה קו הלבשה בסין.[264]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהצגת הבכורה של "האנה מונטנה: הסרט", 2009

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של "CSI", שבו גילמה נערה מרדנית.[265] הניו יורק טיימס ציין כי אופייה של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".[266] ברולינג סטון הרגישו שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".[267] מאוחר יותר באותה השנה, סוויפט אירחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב".[268] באנטרטיינמנט ויקלי תיארו אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה, נכון לאותה העת", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".[269]

הופעת הבכורה של סוויפט בסרט באורך מלא הייתה בקומדיה "יום האהבה" (2010), שבה גילמה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס בחירת הנוער בקטגוריית פריצת השנה של שחקנית[270] בלוס אנג'לס טיימס הרגישו שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני", ואילו בסן פרנסיסקו כרוניקל מצאו אותה "מצחיקה מאוד".[271][272] בטיים ציינו כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".[273] עם זאת, בווראייטי מצאו אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".[274] במגזין סלאנט תיארו את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה".[275] בשנת 2012 דיבבה סוויפט את אודרי בסרט האנימציה "הלורקס". בשנת 2013 כיכבה בהופעת אורח קצרה בסיטקום "הבחורה החדשה". בשנת 2014 היה לה תפקיד משני בסרט "המעניק". ב-2019 השתתפה סוויפט בעיבוד הקולנועי של המחזמר המצליח "קאטס".[276] היא הקליטה שניים משירי הפסקול Cats: Highlights from the Motion Picture Soundtrack.[277] בשנת 2022 שיחקה סוויפט במותחן הקומי התקופתי של דייוויד או. ראסל "אמסטרדם" בתפקיד אליזבת' מיקינס, בתו של ביל (אד בגלי הבן).

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מימין: שאניה טוויין, סטיבי ניקס וקארלי סימון. השפיעו על סוויפט

אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פיינלי.[278] מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[279] סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90 - שאניה טוויין, פיית' היל ודיקסי צ'יקס.[280] לשאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, נודעה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר על סוויפט.[281] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[282] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה.[283] לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה של כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[284] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[285][51]

סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי, כגון הנסון,[286] בריטני ספירס[287] ופול אאוט בוי, ומזמרות-יוצרות עכשוויות, כגון אינגריד מייקלסון,[288] פינק,[289] אלאניס מוריסט,[290] אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[291] היא שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - בין השאר מסטיבי ניקס ומטום פטי.[114][292] היא הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולווין ולינדה רונסטאדט.[291][290]

סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה.[293][294]

נושאי שיריה וסגנונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים.[295] בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן.[296][297] באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות.[298] האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[293] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", ‏"Never Grow Up", ‏"Ronan"), בחברויות ("Fifteen", ‏"Breathe", ‏"22", ‏"Bad Blood"), בניכור ("The Outside", ‏"A Place In This World", ‏"Tied Together with a Smile", ‏"Mean", ‏"Shake It Off"), בהתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", ‏"I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", ‏"Long Live").[299] באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).[300]

מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר.[301][302] היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני,[295] אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים.[303] באמריקן סונגרייטר, מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[15]

אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס.

סוויפט בריאיון לניו יורק טיימס[304]

סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[305] כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר.[46] היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר.[94] לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות.[14] בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר.[306] בשיריה, סוויפט לעיתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בידוענים.[94] השיר "Dear John", מהאלבום Speak Now כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה.[307] ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכישרון שלה.[308] מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט.[96] סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.[309][310]

סגנון ווקאלי ומוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק.[311][312] סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ.[313] למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.[314]

ההגדרה שלי למוזיקת הקאנטרי היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה.

— סוויפט בריאיון לאינדיפנדנט[315]

ה"רולינג סטון" טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו כרגע".[316] "הניו יורק טיימס" מציין כי "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".[317] "הניו יורקר" מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".[42] "הגרדיאן" אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".[295]

קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".[318] בהקלטות אולפן "לוס אנג'לס טיימס" זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".[312] ה"רולינג סטון", בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".[95] בביקורת אחרת על Speak Now ציין ה"ווילג' ווייס" כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".[96]

בהופעות חיות, סוויפט, לפי ה"הוליווד ריפורטר", "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".[318] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".[319] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון.[320] בריאיון ל"ניו יורקר", אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר והסבירה שהקול שלה הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה.[297] סקוט בורצ'טה מ-ביג משין רקורדס הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".[321] הנוכחות הקולית שלה היא משהו שמעסיק אותה והיא המשיכה לעבוד עליה גם לאחר הפריצה שלה.[322] עם זאת, סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעות חיות רק אם היא לא בטוחה מה הקהל חושב עליה, כמו בהופעות בטקסי פרסים.[323] Midnights זכה לשבחים על השירה הניואנסית שלה.[324] היא דורגה במקום ה-102 במהדורה המחודשת לשנת 2022 ברשימת "200 הזמרים הגדולים בכל הזמנים" שערך מגזין הרולינג סטון.[325][326][327][328][329]

תדמית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בטקס 100 המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2010 של טיים

סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים. היא תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי".[330][331] סוויפט אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.[332] עיתונאי רולינג סטון שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".[333] בשנת 2012, רולינג סטון ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים".[37] בהוליווד ריפורטר התייחסו אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".[334] ישנה התייחסות תקשורתית רחבה לתגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.[335]

במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים.[336][337] בנוסף, המשיכה לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.[338]

בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קיציות וממגפי בוקרים.[297] באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה.[339] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה.[340] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי ווג בשנת 2011.[341] בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין פיפל למתלבשת הטובה ביותר.[342] בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle.[343] במאי 2015 דירג אותה המגזין מקסים במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם.[344] נכון לינואר 2021, סוויפט היא האדם הנעקב ביותר ברשתות החברתיות, עם סך של למעלה מ-324.5 מיליון עוקבים (למעלה מ-228 מיליון עוקבים באינסטגרם, 88.5 מיליון בטוויטר ו-76 מיליון בפייסבוק).[345]

יחסה לתעשיית המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם.

— סוויפט במאמר דעה לוול סטריט ג'ורנל[346]

העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור וול סטריט ג'ורנל ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית.[347] לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם.[348] לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.[346]

הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם.

— סוויפט במאמר דעה לוול סטריט ג'ורנל[346]

בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה ספוטיפיי, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה Red בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. ספוטיפיי פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נאמר כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג.[349] סוויפט ובורצ'טה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם ספוטיפיי הייתה להשפיע באופן רחב יותר.[350] ביוני 2015, לאחר ההכרזה על אפל מיוזיק, הודיעה סוויפט כי תסרב לכלול את אלבומה 1989 בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים.[351] אמנים רבים הביעו תמיכה בדבריה של סוויפט.[352] כבר למחרת יום פרסום המכתב הודיעה אפל כי היא הפכה את ההחלטה וכי תשלם לאמנים גם בשלושת החודשים החינמיים.[353]

פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.[354]

הכרה, הישגים והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV, ספטמבר 2009

עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג,[355] ג'יימס טיילור,[356] אלביס קוסטלו,[357] ג'ודי קולינס,[358] קריס קריסטופרסון,[359] סטיבי ניקס,[360] סטיבן טיילר,[361] ג'ון בון ג'ובי,[362] דולי פרטון,[363] מליסה אתרידג'[364] ומדונה.[365]

סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר,[366] דרייק,[367] טיגן ושרה,[368] גריימס,[369] קשה,[370] קייטי פרי,[371] קלי קלרקסון,[372] ליידי גאגא,[373] ריאן אדמס,[374] קתלין האנה,[375] שירלי מנסון,[376] לינה דנהאם[377] אריק צ'רץ',[378] ואלי גולדינג.[379][380]

במהלך הקריירה שלה זכתה סוויפט בלמעלה מ-365 פרסים, בהם אחד עשר פרסי גראמי, שלושים וארבעה פרסי המוזיקה האמריקאית, ארבעה עשר פרסי בחירת הקהל, עשרים ושישה פרסי בחירת הנוער, שנים-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי, אחד עשר פרסי הווידאו קליפים של MTV, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי.[381]בשנת 2007 זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל והייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס.[382] היא זכתה בפרס שש פעמים נוספות: ב-2009,[383] ב-2010,[384] ב-2011,[385] ב-2012,[386] ב-2013[387] וב-2015.[388] בשנת 2010 היא נכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.[389] בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.[133] היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.[114][130] בדצמבר 2011 העניקה לה תזמורת נאשוויל את פרס הרמוני עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.[390] בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד ובכך הפכה לראשונה שזכתה בתואר פעמיים.[169] בשנת 2014 הייתה הראשונה שקיבלה את פרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.[170] בטקס פרסי גראמי ה-63, זכתה סוויפט בקטגוריית "אלבום השנה" עבור אלבומה השמיני Folklore, ובכך הפכה לאמנית הראשונה שזוכה בפרס זה 3 פעמים. סוויפט היא אחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם. היא מכרה מעל 145 מיליון אלבומים ו-160 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים ברחבי העולם,[2] דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI.[391] סוויפט היא האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית,[392] ונכון לאוקטובר 2016 היא מחזיקה במכירות של 98.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.[393] ההצלחה של סוויפט במכירות אלבומיה יוצאת דופן על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ומתמעטות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[394] נכון לשנת 2012, סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר בארצות הברית מאז תחילת שנות האלפיים.[395] שישה מאלבומיה נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון.[313][396] היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006.[169] במצעד שנערך על ידי בילבורד בשנת 2015 דורגה סוויפט במקום השמיני במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד האלבומים בילבורד 200,[397] במקום ה-34 במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד הפזמונים בילבורד הוט 100,[398] ובמקום ה-18 במצעד אמני הקאנטרי הגדולים ביותר של העידן המודרני.[399]

השפעתה באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".[400] סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[86] הבילבורד ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים.[401] סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, בהם אד שירן,[402] אלי גולדינג,[403] לוסי הייל[404] וסלינה גומז.[405]

סוויפט מחזיקה בשיא ההופעות בראש מצעד ארטיסט 100 של מגזין בילבורד, עם 50 שבועות בהם הייתה במקום הראשון.[406] על עבודתה והישגיה כ"אחת האמניות הפוריות והמהוללות ביותר בדורה", קיבלה סוויפט תואר דוקטור לשם כבוד לאמנויות יפות,[407] מאוניברסיטת ניו יורק ב-18 במאי 2022.[408]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט אולי נמצאת בחדשות בשל שיריה עטורי הפרסים ואלבומי המולטי-פלטינה שלה, אבל בכל שלב של הדרך היה לה חשוב לתת חזרה... מישהי שזינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג.

— מישל אובמה מעניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה[409]

מאמציה הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.[410][411][412] בשנים 2012–2015 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר.[413] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה".[414] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה כי "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".[415]

סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010 תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.[416] בשנת 2012 תרמה 4 מיליון דולר לבנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ואיפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.[417] בשנת 2013 תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל[418] ובשנת 2015 תרמה 50,000 דולר לתזמורת סיאטל.[419]

סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009 תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.[420] בשנת 2011 תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.[421] בשנת 2012 תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים.[422] בשנת 2014 תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.[423] ב-2015 תרמה לבתי ספר אלה גם 25,000 ספרי לימוד דרך Scholastic Possible Fund Aim.[424]

לאורך כל הקריירה שלה תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008 תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.[425] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות השיטפון באיווה של 2008.[426] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית "תקווה להאיטי"; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.[427] היא אף הקליטה שיר לאלבום ההופעה Hope for Haiti Now, שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.[428] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.[429] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע ממי שיטפונות.[430] בשנת 2011 ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של "Speak Now World Tour" בצפון אמריקה להופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.[431]

סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008 תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.[432] בשנת 2009 תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC, ‏Children In Need.[433] בשנת 2011 תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי.[434] בשנת 2012 השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer וביצעה בה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן.[435] בשנת 2014 תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.[436][437] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.[438]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס,[439] טיילור לאוטנר,[440] ג'ון מאייר,[308] ג'ייק ג'ילנהול,[441] קונור קנדי, בן לשושלת קנדי,[442] והארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.[443]

ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט.[444][445] בשנים 2013–2014 סוויפט בחרה שלא להיכנס למערכת יחסים זוגית, בשל חוסר רצונה להתמודד עם תשומת לב תקשורתית נוספת.[446] במהלך השנים 2015–2016 יצאה סוויפט עם התקליטן והזמר קלווין האריס. בשנת 2016 סוויפט החלה מערכת יחסים עם השחקן הבריטי ג'ו אלווין, ובחרה לשמור את זה בסוד בטענה שהתקשורת "הרסה" את מערכות היחסים הקודמות שלה. באפריל 2023 פורסמו דיווחים בתקשורת על כך שהשניים נפרדו.[447]

משנת 2023 היא במערכת יחסים עם שחקן הפוטבול טרוויס קלסי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 12 השנים הראשונות לקריירה שלה, סירבה סוויפט להתייחס לנושאים פוליטיים משום שלדעתה אין זה תפקידה להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים.[448][284] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".[449] למרות סירובה להתייחס לנושאים פוליטיים, בעקבות השבעתו של ברק אובמה אמרה סוויפט לרולינג סטון שהיא תמכה בנשיא.[21] היא אף תיארה את מישל אובמה כמודל לחיקוי.[450]

מחקר שערכה פייסבוק, מצא שסוויפט פופולרית בארצות הברית במידה שווה בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים.[451]

סוויפט החלה להגדיר את עצמה כפמיניסטית לאחר שלדבריה למדה על פמיניזם מחברתה לינה דנהאם.[452]

לפני בחירות האמצע בארצות הברית ב-2018, "בעקבות כמה אירועים בחיי ובעולם בשנתיים האחרונות",[453] פרסמה סוויפט פוסט באינסטגרם בו תמכה לראשונה במועמדים לכהונה לבית הנבחרים ולסנאט, והכריזה על תמיכתה בשני מועמדים דמוקרטיים: בחבר הקונגרס ג'ים קופר לבחירה מחדש בבית הנבחרים ובמושל טנסי לשעבר ביל ברדסן בבחירות לסנאט. היא דיברה נגד יריבתו של ברדן, הרפובליקנית מרשה בלקברן, בשל הצבעתה של בלקברן נגד חוקים למען נשים. היא הביעה את תמיכתה בזכויות להט"ב ובשוויון ללא הבדלי גזע ומין, וגינתה את הגזענות הממסדית. סוויפט קראה לעוקביה ללמוד על המועמדים במדינתם על מנת להצביע לאלה שמייצגים אותם בצורה הטובה ביותר, להירשם להצבעה בבחירות ולהצביע בהן. בעקבות הפוסט, חל זינוק חד בהרשמה של אזרחים להצבעה בבחירות לפי Vote.org‏.[454][455]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט בהופעה בסידני, סיבוב ההופעות העולמי Speak Now. מרץ 2012
ערכים מורחבים – דיסקוגרפיית האלבומים של טיילור סוויפט, דיסקוגרפיית הסינגלים של טיילור סוויפט

אלבומי אולפן

הקלטות חוזרות

מיני-אלבומים

אלבומי אוסף

אלבומי הופעה

אלבומי וידאו

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הופעות חיות של טיילור סוויפט

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – וידאוגרפיה של טיילור סוויפט

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פרסים ומועמדויות של טיילור סוויפט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר: טיילור סוויפט
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיילור סוויפט בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכירות משולבות עם סטרימינג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זמרת-יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מפיקה מוזיקלית, שחקנית, במאית וידאו קליפים, אשת עסקים
  2. ^ 1 2 3 Taylor Swift: The Receipts (ארכיון)
  3. ^ Taylor Swift Sales, טוויטר (ארכיון)
  4. ^ Taylor Swift, באתר פרסי גראמי
  5. ^ 1 2 Hargitay, Mariska, " TIME 100 - ICONS - Taylor Swift", TIME Magazine, ‏16 באפריל 2015
  6. ^ Taylor Swift Is TIME's 2023 Person of the Year, TIME, ‏2023-12-06 (באנגלית)
  7. ^ Erica Cohen, "Taylor Swift's father is a Blue Hen", Udel.edu, ‏23 בספטמבר 2009
  8. ^ "Pop star Taylor Swift sides with Notre Dame", Yardbarker, ‏20 באפריל 2012
  9. ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift Opens Up About a Future in Acting and Admiration for Emma Stone", Taste of Country, ‏15 באפריל 2012
  10. ^ Alex MacPherson, "Taylor Swift: 'I want to believe in pretty lies'", The Guardian, ‏18 באוקטובר 2012
  11. ^ Kimberly Cutter, "TAYLOR SWIFT'S RISE TO AMERICA'S SWEETHEART'", Marie Claire, ‏2 ביוני 2010
  12. ^ Dan DeLuca, "Taylor Swift works crowd, local angle smoothly'", Philadelphia Daily News, ‏8 באוגוסט 2011
  13. ^ Nisha Lilia Diu, "Taylor Swift: 'I won't do sexy shoots'", Daily Telegraph, ‏3 באפריל 2011
  14. ^ 1 2 J. Freedom du Lac, "Her Song: Talking Taylor Swift'", The Washington Post, ‏28 בפברואר 2008
  15. ^ 1 2 3 4 Jim Malec, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter, ‏2 במאי 2011
  16. ^ Sarah Rollo, "Showbiz – News – Computer repairman taught Swift guitar", דיגיטל ספיי, ‏3 בנובמבר 2009
  17. ^ Lina Das, "Taylor Swift: 'Men hand me inspiration on a plate'", Dailymail.co.uk, ‏29 באוקטובר 2012
  18. ^ 1 2 החלטת בית המשפט בנושא של דימטרואו נגד סוויפט ו"ביג משין רקורדס", מתוך אתר לשכת עורכי הדין האמריקאית:
  19. ^ Hoda Kotb, "On tour with Taylor Swift", Dateline NBC - Newsmakers - msnbc.com, MSNBC. ‏31 במאי 2009
  20. ^ "News : Taylor Swift's High School Names Auditorium in Her Honor", CMT, ‏23 בספטמבר 2010
  21. ^ 1 2 3 Vanessa Grigoriadis, "The Very Pink, Very Perfect Life of Taylor Swift - Music News", Rolling Stone, ‏5 במרץ 2009
  22. ^ Mark David, "The Real Estalker: Taylor Swift Does It Again in Nashville", Variety, ‏22 באוגוסט 2011
  23. ^ Cinya Burton, "Taylor Swift Buys $19.9 Million NYC Penthouse - E! Online UK", E! Online UK, ‏4 באפריל 2014
  24. ^ Mark David, "The Real Estalker: Country Queen Taylor Swift Does it Again", Variety, ‏22 באפריל 2011
  25. ^ Lizzie Widdicombe, "You Belong With Me", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  26. ^ Mark David, "The Real Estalker: Taylor Swift Spends Big in Rhode Island", Variety, ‏28 באפריל 2013
  27. ^ Spencer Cain, "Everything You Need to Know About Taylor Swift's Private Jet: From the Significance of "13" to Who Flies With Her", The Vivant, ‏10 בדצמבר 2012
  28. ^ "#69 Taylor Swift - The 2009 Celebrity 100", Forbes, ‏3 ביוני 2009 ‎‏(18 מיליון דולר)‏
    "#12 Taylor Swift", Forbes, ‏28 ביוני 2010 ‎‏(45 מיליון דולר)‏

    אליזבת ווייק, הבוקר שאחרי: המרוויחים הגדולים של גראמי 2012, באתר "פורבס ישראל", 31 במרץ 2012 ‏(45 מיליון דולר)
    דורותי פומרנץ, ‏ קול גדול, כסף גדול: דירוג הכוכבים הצעירים והעשירים של ארצות הברית, באתר "פורבס ישראל", 15 ביולי 2012 ‏(57 מיליון דולר)
    דורותי פומרנץ, העשירים הצעירים: הכוכבים המרוויחים ביותר מתחת לגיל 30, באתר "פורבס ישראל", 1 באוגוסט 2013 ‏(55 מיליון דולר)
    דורותי פומרנץ, עושר, תהילה ורוח נעורים: 10 הסלבריטאים הצעירים הרווחיים ביותר בעולם, באתר "פורבס ישראל", 25 בנובמבר 2014 ‏(64 מיליון דולר)
    מערכת פורבס, רואים כוכבים: מיהם הסלבריטאים המרוויחים ביותר בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 1 ביולי 2015 ‏(80 מיליון דולר)
    נטלי רובהמד, פערי שכר: מדוע יש כה מעט נשים ברשימת הבדרנים המרוויחים בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 13 ביולי 2016 ‏(170 מיליון דולר)
    נטלי רובהמד, כוכב נוצץ: פאף דדי הרוויח 130 מיליון דולר בשנה החולפת, באתר "פורבס ישראל", 13 ביוני 2017 ‏(44 מיליון דולר)

  29. ^ Zack O'Malley Greenburg, "Taylor Swift's Net Worth: $320 Million In 2018", Forbes
  30. ^ 1 2 Michael Kosser, "Liz Rose: Co-Writer to the Stars'", American Songwriter, ‏3 ביוני 2010
  31. ^ Taylor Swift, Biography (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  32. ^ "Taylor Swift in Blender", Oh No They Didn't, ‏6 במרץ 2008, ריאיון עם סוויפט למגזין בלנדר באפריל 2008
  33. ^ אתר למנויים בלבד John Preston, ‏Taylor Swift: the 19-year-old country music star conquering America - and now Britain, The Telegraph, 26 April 2009
  34. ^ Dan DeLuca, "Focused on 'great songs' Taylor Swift isn't thinking about "the next level" or Joe Jonas gossip", Philadelphia Daily News, ‏11 בנובמבר 2008
  35. ^ Chris Willman, "Taylor Swift's Road to Fame – The chipmunk years", Entertainment Weekly, ‏5 בפברואר 2008
  36. ^ דימטרואו הגיש תביעה על רקע החתימה של סוויפט עם סקוט בורצ'טה ויציאתה מהחוזה איתו. דימטרואו דרש חמישה עד עשרה אחוזים מרווחיה של סוויפט בתקופה שלאחר החוזה. השופט דחה שש מטענותיו וקיבל את השביעית - עשיית עושר ולא במשפט, לפיה סוויפט נהנתה מהחוזה אך לא שילמה עליו במלואו. בעקבות הכרעה זו, החליטו הצדדים להגיע להסכם פשרה בדבר הפיצויים לדימטרואו מחוץ לכותלי בית המשפט.
  37. ^ 1 2 Brian Hiatt, "Taylor Swift in Wonderland", Rolling Stone, ‏25 באוקטובר 2012
  38. ^ Annie Reuter, "TAYLOR SWIFT: 100 MILES AN HOUR AND NOT SLOWING DOWN'", Marie Claire, ‏22 ביוני 2009
  39. ^ 1 2 Edward Morris, "When She Thinks "Tim McGraw," Taylor Swift Savors Payoff", CMT, ‏1 בדצמבר 2006
  40. ^ "Taylor Swift" (CD). Taylor Swift, ביג משין רקורדס, 2006.
  41. ^ Jon Caraminica, "A Young Outsider's Life Turned Inside Out", The New York Times, ‏5 בספטמבר 2008
  42. ^ 1 2 Sasha Frere-Jones, "Prodigy", The New Yorker, ‏10 בנובמבר 2008
  43. ^ "Taylor Swift: Album Guide", Rolling Stone, ‏(אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏‏
  44. ^ Chris Willman, " Taylor Swift's Road to Fame", Entertainment Weekly, ‏5 בפברואר 2008
  45. ^ 1 2 Edward Morris, "Taylor Swift Joins Rascal Flatts Tour", CMT, ‏18 באוקטובר 2006
  46. ^ 1 2 3 Jon Caramanica, "My Music, MySpace, My Life", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2008
  47. ^ "Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, ‏19 בדצמבר 2007
  48. ^ 1 2 "Chart History – Taylor Swift - Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc
  49. ^ Chris Harris, "Taylor Swift Scores First Chart-Topping Debut With Fearless", MTV, ‏19 בנובמבר 2008
  50. ^ "Taylor Swift Tops 20 Million in Record Sales", ביג משין רקורדס, ‏31 במאי 2011
  51. ^ 1 2 CMT staff, "20 Questions With Taylor Swift", CMT, ‏12 בנובמבר 2007
  52. ^ "The Week in Review - Taylor Swift, Orpheus Chamber Orchestra, Bulgarian State Opera, 'Aida'", The Morning Call, ‏10 בפברואר 2007
  53. ^ "Taylor Swift Embraces the "Meet & Greet"", Great American Country, ‏31 באוקטובר 2007
  54. ^ "Taylor Swift Joins George Strait’s 2007 Tour", CMT, ‏17 בנובמבר 2006
  55. ^ Craig Shelburne, "Brad Paisley Checks Chattanooga for "Ticks" on Tour Opener", CMT, ‏27 באפריל 2007
  56. ^ Taylor Swift owns top of country chart", Country Standard Time, ‏23 ביולי 2008
  57. ^ "Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project", Great American Country, ‏15 ביולי 2008
  58. ^ Jessica Robertson, 2007 CMA Awards Winners, The Boot, ‏7 בנובמבר 2007
  59. ^ 2008 Winners List, American Music Awards Website
  60. ^ Taylor Swift, GRAMMY.com, ‏2021-04-22 (באנגלית) (ארכיון)
  61. ^ 1 2 "Fearless Platinum Edition" (CD). Taylor Swift, ביג משין רקורדס, 2008
  62. ^ Jody Rosen, "Albums Reviews – Fearless", Rolling Stone, ‏13 בנובמבר 2008
  63. ^ Jon Caramanica, "Sounds of Swagger and Sob Stories", The New York Times, ‏19 בדצמבר 2008
  64. ^ "Robert Christgau: CG: taylor swift", Robert Christgau
  65. ^ Brad Schmitt, "Taylor, Band Perry Each Hit 4 Million Mark for Single Songs", Country Weekly, ‏23 במרץ 2012
  66. ^ Ayala Ben-Yehuda, "Black Eyed Peas, Jason Mraz Tie Records On Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc" ‏20 בנובמבר 2008
  67. ^ Jonathan Cohen, "Taylor Swift Soars To No. 1 Debut", Billboard, ‏19 בנובמבר 2008
  68. ^ Katie Hasty, "Taylor Swift Continues Billboard 200 Dominance", Billboard, ‏4 במרץ 2009
  69. ^ Monica Herrera, "Taylor Swift Announces Second Leg Of 'Fearless' Tour", Billboard, ‏8 באוקטובר 2009"
  70. ^ Molly Trust, "Taylor Swift / June 5, 2010 / Foxboro, Mass.", Billboard, ‏8 ביוני 2010
  71. ^ Jillian Mapes, "Taylor Swift Announces 'Speak Now' World Tour", Billboard, ‏23 בנובמבר 2010
  72. ^ "DEF LEPPARD/TAYLOR SWIFT DVD: Complete Details Revealed", blabbermouth.net, ‏1 ביוני 2009
  73. ^ "‘Taylor Swift’s Journey To Fearless’ Hits Stores On October 11th From Shout! Factory", Icon vs. Icon, ‏6 בספטמבר 2011
  74. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Raps With T-Pain, Rocks With Def Leppard At CMTs", Rolling Stones, ‏17 ביוני 2009
  75. ^ Jemima Skelley, Everyone Seems To Have Forgotten That Taylor Swift Was In The "Hannah Montana" Movie, BuzzFeed (ב־Australian English) (ארכיון)
  76. ^ "Boys Like Girls Dish on Taylor Swift", Seventeen, ‏15 בדצמבר 2009
  77. ^ "Tim McGraw, Taylor Swift: New Songs Coming", Great American Country, ‏29 ביוני 2009
  78. ^ Jocelyn Vena, "John Mayer Talks Taylor Swift Collaboration ‘Half Of My Heart’", MTV, ‏6 בנובמבר 2009
  79. ^ Jocelyn Vena, "Kellie Pickler Has Her ‘Best Days’ Thanks To Taylor Swift", MTV, ‏9 באפריל 2009
  80. ^ Jonah Weiner; Jody Rosen, "Track of the Week: Taylor Swift, "Today Was a Fairytale"", Slate, The Washington Post Company, ‏28 בינואר 2010
  81. ^ Jocelyn Vena, "Better Than Ezra 'Honored' By Taylor Swift's Performance Of 'Breathless' At Haiti Telethon", MTV, ‏26 בינואר 2010
  82. ^ "Taylor Swift's FEARLESS is Most Awarded Album in Country Music History", ביג משין רקורדס, ‏18 במרץ 2010, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  83. ^ "גראמי 2010: ביונסה וטיילור סוויפט הן הזוכות הגדולות, באתר nrg", nrg תרבות, 1 בפברואר 2010
  84. ^ Clark Collis, "Taylor Swift and Stevie Nicks' Grammys duet: Out of sight, or out of tune?", Entertainment Weekly, ‏31 בינואר 2010
  85. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift & Stevie Nicks’ Grammy Performance Invites Critics, Defenders", The Boot, ‏2 בפברואר 2010
  86. ^ 1 2 3 Stevie Nicks, "The 2010 TIME 100 – Taylor Swift", TIME Magazine, ‏29 באפריל 2010
  87. ^ "Kanye calls Taylor Swift after 'View' appearance", Associated Press/MSNBC, ‏15 בספטמבר 2009
  88. ^ עינב שיף‏, טיילור סוויפט זכתה ב-4 פרסים בטקס פרסי מוזיקת הקאנטרי, באתר וואלה!‏, 12 בנובמבר 2009
  89. ^ The Associated Press, 2009 Academy of Country Music Awards List, The Denver Post, ‏2009-04-06 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  90. ^ סוכנויות הידיעות, נסיכת הקאנטרי ניצחה את מלך הפופ, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2009
  91. ^ רויטרס‏, טקס פרסי המוזיקה האמריקאית: הלילה של ג'סטין ביבר, באתר וואלה!‏, 22 בנובמבר 2010
  92. ^ "2009 Artists Of The Year", Billboard, ‏10 בדצמבר 2009
  93. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏6 בינואר 2010
  94. ^ 1 2 3 4 Jon Caramanica, "Taylor Swift Is Angry, Darn It'", The New York Times, ‏20 באוקטובר 2010
  95. ^ 1 2 Rob Sheffield, Rob Sheffield, Speak Now Taylor Swift, Rolling Stone, ‏2010-10-26 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  96. ^ 1 2 3 Theon Weber, "The Iceberg Songs of Taylor Swift", The Village Voice, ‏3 בנובמבר 2010
  97. ^ Christie D'Zurilla, "Surprise Taylor Swift street concert snarls rush hour traffic in Hollywood", Los Angeles Times, ‏29 באוקטובר 2010
  98. ^ "Taylor Swift's New Single, "Mine," Shipped to Country Radio After Leak", Country Music Television, ‏8 באפריל 2010
  99. ^ Keith Caulfield, "Taylor Swift's 'Speak Now' Takes No. 1 in Record-Low Sales Week", Billboard, ‏12 בינואר 2011
  100. ^ 1 2 Bob Allen, "Hot Tours: Taylor Swift, George Strait, Cirque Du Soleil", Billboard.biz, ‏29 במרץ 2012
  101. ^ Erin Duvall, "The Men of Taylor Swift’s Tour ‘Speak Now’", The Boot, ‏13 ביולי 2011
  102. ^ 1 2 3 Tom Roland, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, ‏2 בדצמבר 2011
  103. ^ Eliot Glazer, "Watch Taylor Swift Duet With Shawn Colvin", Vulture, ‏31 באוקטובר 2011
  104. ^ "SPEAK NOW WORLD TOUR LIVE CD+DVD NOW AVAILABLE!", Taylor Swift Official Website, ‏21 בנובמבר 2011
  105. ^ Sarah Wyland, "Taylor Swift Takes Home Two GRAMMYs at Tribute-Filled Show, Great American Country, ‏12 בפברואר 2012
  106. ^ Jayme Deerwester, "Adoration for Adele: 6 Grammys", USA Today, ‏12 בפברואר 2012
  107. ^ "Taylor Swift Wins Entertainer of the Year at ACM Awards", Billboard, ‏3 באפריל 2011
  108. ^ Chris Talbott, "Taylor Swift wins ACM entertainer of the year", Yahoo! News, Associated Press, ‏1 באפריל 2012
  109. ^ "CMA Awards 2011: Taylor Swift wins entertainer of the year", CBS News, ‏10 בנובמבר 2011
  110. ^ Andrea Dresdale, "American Music Awards: Taylor Swift Named Artist of the Year, Adele Also Wins Big", ABC News, ‏21 בנובמבר 2011
  111. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏5 בינואר 2011
  112. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏11 בינואר 2012
  113. ^ Monica Herrera, "Taylor Swift, Arcade Fire Talk 'Hunger Games'", Rolling Stone, ‏15 במרץ 2012
  114. ^ 1 2 3 4 "Swift's Poetry Turns Into Globe-Nominated Tune", Deadline, ‏11 בינואר 2013
  115. ^ "Taylor Swift, Civil Wars Grammys 2013: ‘Safe and Sound’ Wins Best Song Written for Visual Media", The Boot, ‏10 בפברואר 2013
  116. ^ Matt Bjorke, "Country Chart News: Top 30 Digital Singles: The Week of April 11, 2012", RoughStock, ‏11 באפריל 2012
  117. ^ B.o.B (Ft. Taylor Swift) – Both of Us (באנגלית), ארכיון מ-2021-04-10, נבדק ב-2021-04-10
  118. ^ Brian Mansfield, "Taylor Swift sees 'Red' all over", USA Today, ‏17 באוקטובר 2012
  119. ^ Jon Caramanica, "No More Kid Stuff for Taylor Swift" The New York Times, ‏24 באוקטובר 2012
  120. ^ "...Swift’s see-saw vocal steals the show... Swift’s bare-all lyrics about exes are still sublime, but her relationship with her country-pop past is on shaky ground". Lisa Verrico, "Pop, Rock & Jazz, Oct 21", The Sunday Times, ‏21 באוקטובר 2012 (נדרשת הרשמה)‏
  121. ^ Jon Dolan, "Red - Album Reviews" Rolling Stone, ‏23 באוקטובר 2012
  122. ^ Steve Haruch, "Dear (Papa) John: Taylor Swift Is Psyched You Can Buy Her New Album With Your Pizza", Nashville Scene, ‏20 באוקטובר 2012
  123. ^ Alyssa Bernstein, "All Access Nashville with Katie Couric" A Special Edition of "20/20" Airs Friday, October 26 at 9 PM ET on ABC", ABC News, ‏16 באוקטובר 2012
  124. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company, www.officialcharts.com (באנגלית) (ארכיון)
  125. ^ Cameron Adams, "Taylor Swift to play stadiums on Australian Red tour", The Advertiser, ‏9 במאי 2013
  126. ^ Sterling Whitaker, "Taylor Swift Announces 2014 Red Tour Dates in Asia", The Boot, ‏12 בפברואר 2014
  127. ^ Amy Sciarretto, "Taylor Swift to Take Country Newcomers on 2013 Red Tour", Taste Of Country, ‏27 בפברואר 2013
  128. ^ Lindsey Weber, "Which of Taylor Swift’s Many Concert Guest Stars Are Truly Her BFFs?", Vulture, ‏11 בספטמבר 2013
  129. ^ Bob Allen, "Taylor Swift's Red Wraps as All-Time Country Tour", Billboard, ‏3 ביולי 2014
  130. ^ 1 2 Jeff Labrecque, "'12 Years a Slave' and 'American Hustle' lead Golden Globe nominees", Entertainment Weekly, ‏12 בדצמבר 2013
  131. ^ Alison Bonaguro, "News : OFFSTAGE: Tim McGraw Wanted to Make Taylor Swift Duet an Event", CMT, ‏25 בינואר 2013
  132. ^ אתר למנויים בלבד Grammys 2014: full list of winners, The Telegraph, 27 January 2014
  133. ^ 1 2 Korina Lopez, "Taylor Swift genuinely surprised by Pinnacle win. Is there anything left for Taylor Swift to win?", USA Today, ‏6 בנובמבר 2013
  134. ^ Jon Caramanica, "Country Awards Hold Swift Close", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2013
  135. ^ Ian Crouch, "Lifetime Achievements: Taylor Swift Says Goodbye to Country Music?", The New Yorker, ‏7 בנובמבר 2013
  136. ^ סוכנויות הידיעות, MTV: טיילור סוויפט גורפת, ריהאנה מאוכזבת, באתר ynet, 12 בנובמבר 2012
  137. ^ EW Staff, "VMAs: The 2013 Winner's List", Entertainment Weekly, ‏25 באוגוסט 2013
  138. ^ נועה הרשקוביץ‏, ג'סטין ביבר וניקי מינאז' הם המנצחים הגדולים בטקס פרסי ה-AMA, באתר וואלה!‏, 19 בנובמבר 2012
  139. ^ עמי פרידמן, הזוכים ב-AMA: וואן דיירקשן וטיילור סוויפט, באתר ynet, 25 בנובמבר 2013
  140. ^ ynet, בילבורד 2013: טיילור סוויפט מככבת, באתר ynet, 20 במאי 2013
  141. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏9 בינואר 2013
  142. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏8 בינואר 2014
  143. ^ Brian Mansfield, "Taylor Swift debuts 'Shake It Off,' reveals '1989' album", USA Today, ‏18 באוגוסט 2014
  144. ^ Josh Eells, Josh Eells, Cover Story: The Reinvention of Taylor Swift, Rolling Stone, ‏2014-09-08 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  145. ^ Patrick Ryan, "Taylor Swift summons the magical music of '1989'", USA Today, ‏22 באוקטובר 2014
  146. ^ Rob Sheffield, "Taylor Swift's New Album: 1989", Rolling Stone, ‏24 באוקטובר 2014
  147. ^ Jon Caramanica, "Taylor Swift 1989 New Album Review", The New York Times, ‏23 באוקטובר 2014
  148. ^ Taylor Swift Is NYC's Newest Tourism Ambassador, Time (ארכיון)
  149. ^ Randy Lewis, "Taylor Swift connects with fans via 'secret sessions,' media blitz", Los Angeles Times, ‏28 באוקטובר 2014
  150. ^ Lindsey Weber, "Taylor Swift Is the Reigning Queen of Celebrity Social-Media", Vulture, ‏29 באוקטובר 2014
  151. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Joins 'The Voice' as Guest Mentor", Rolling Stones, ‏30 באוגוסט 2014
  152. ^ Keith Caulfield, "Taylor Swift's '1989' Spends 11th Week at No. 1 on Billboard 200 Chart", Billboard, ‏11 בפברואר 2015
  153. ^ ARIA Top 100 Albums 2014, web.archive.org, ‏2015-01-07 (ארכיון)
  154. ^ "IFPI publishes Digital Music Report 2015", IFPI, ‏14 באפריל 2015
  155. ^ Gary Trust, "Taylor Swift Tops Hot 100 for Sixth Week", Billboard, ‏24 בדצמבר 2014
  156. ^ Gary Trust, "Taylor Swift Helps Tie Record Streak for Women Atop Hot 100", Billboard, ‏31 בדצמבר 2014
  157. ^ Gary Trust, "Mark Ronson & Bruno Mars Top Hot 100 Again; The Weeknd Enters Top 10", Billboard, ‏25 בפברואר 2015
  158. ^ וואלה! תרבות‏, תשכחו מ"הנוקמים", תכירו את הנוקמות: טיילור סוויפט מציגה את קליפ השנה, באתר וואלה!‏, 18 במאי 2015
  159. ^ Gary Trust, "The Weeknd Holds Atop Hot 100, Taylor Swift Hits Top 10 With 'Wildest Dreams'", Billboard, ‏28 בספטמבר 2015
  160. ^ Brian Cantor, "Taylor Swift's "1989" Crosses the 5 Million US Sales Mark", Headline Planet ‏7 ביולי 2015
  161. ^ Taylor Swift: The Receipts, ATRL, ‏3 בפברואר 2021 (ארכיון)
  162. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Reveals Massive 1989 World Tour", Rolling Stones, ‏4 בנובמבר 2014
  163. ^ Mitchell Peters, "Taylor Swift Announces Haim as '1989' Tour Opener", Billboard, ‏1 בפברואר 2015
  164. ^ "Taylor Swift's 1989 Tour: See All of Her Special Guests!", Billboard
  165. ^ Alfie Green, "Taylor Swift’s 1989 World Tour documentary is now on Apple Music", Reality Box, ‏20 בדצמבר 2015
  166. ^ איתי מקמל, "המופע של טיילור סוויפט יגיע בחינם למשתמשי Apple Music", TGSpot, ‏14 בדצמבר 2015
  167. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, הוכרזו המועמדויות לגראמי ה-57: ביונסה שוברת שיא, באתר וואלה!‏, 06 בדצמבר 2014
  168. ^ וואלה! תרבות‏, קנדריק לאמאר, טיילור סוויפט ואלבמה שייקס מובילים את זכיות גראמי 2016, באתר וואלה!‏, 16 בפברואר 2016
  169. ^ 1 2 3 "Taylor Swift Named 2014 Billboard Woman of the Year", ABC News, ‏10 באוקטובר 2014
    ‏אסף נבו, ‏טיילור סוויפט אשת השנה של הבילבורד בפעם השנייה, באתר ‏מאקו‏, 12 באוקטובר 2014
  170. ^ 1 2 נעם קסל, טקס פרסי המוזיקה: סוויפט זוכה, סלינה בוכה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014
  171. ^ American Music Awards 2015: Check Out All the Winners Here, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  172. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏7 בינואר 2015
  173. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏6 בינואר 2016
  174. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, בריטס 2015: הלילה הגדול של אד שירן, סם סמית וטיילור סוויפט, באתר וואלה!‏, 26 בפברואר 2015
  175. ^ Caroline Moss, "Taylor Swift is 6th on Fortune's 'Greatest World Leaders' list", Business Insider, ‏26 במרץ 2015
  176. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, ‏10 שנים ברציפות: אנגלה מרקל היא האישה החזקה בעולם, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2015
  177. ^ Stephen L. Betts, "Taylor Swift, Miranda Lambert Among 2015 ACM Awards Milestone Winners", Rolling Stone, ‏25 במרץ 2015
  178. ^ וואלה! תרבות‏, בילבורד 2015: הלילה הגדול של טיילור סוויפט, באתר וואלה!‏, 18 במאי 2015
  179. ^ עידו ישעיהו‏, VMA 2015: טיילור סוויפט שולטת ללא עוררין, באתר וואלה!‏, 31 באוגוסט 2015
  180. ^ Michael O'Connell, "Taylor Swift and Jimmy Fallon Among Early Emmy Winners", The Hollywood Reporter, ‏10 בספטמבר 2015
  181. ^ וואלה! תרבות‏, EMA 2015: ג'סטין ביבר הוא הזוכה הגדול של פרסי המוזיקה של MTV אירופה, באתר וואלה!‏, 26 באוקטובר 2015
  182. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏טיילור סוויפט משתפת: "אמא שלי חולה בסרטן", באתר ‏מאקו‏, 9 באפריל 2015
  183. ^ טיילור סוויפט ניצחה במשפט נגד דיג'יי שחפן לטענתה את ישבנה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2017
  184. ^ Taylor Swift appears to have deleted all of her social media accounts, News.com.au, ‏‏20 באוגוסט 2017
  185. ^ Joe Lynch, Taylor Swift Reveals New Album 'Reputation' Coming In Nov., First Single Out Thursday, Billboard, ‏‏23 באוגוסט 2017
  186. ^ Liz Calvario, Taylor Swift Debuts New Single 'Look What You Made Me Do' and Fans Are Going Wild - Listen!, Entertainment Tonight, ‏‏24 באוגוסט 2017
  187. ^ Andrea Dresdale, Taylor Swift video sets new record with 43.2M YouTube views in 24 hours, ABC News, ‏‏29 באוגוסט 2017
  188. ^ Robert Levine, Taylor Taylor Swift Schools the Music Industry Once Again, While Streaming Services Wring Their Hands, Billboard, ‏22 באוקטובר 2018
  189. ^ דנית צמית, טיילור סוויפט הזוכה הגדולה של פרסי ה-AMA, באתר ynet, 10 באוקטובר 2018
  190. ^ Lyndsey Havens, Taylor Swift Breaks an All-Time AMA Record - And Urges People to Vote In Midterm Elections, Billboard, ‏9 באוקטובר 2018
  191. ^ Taylor Swift Closes Reputation Stadium Tour with $345 Million, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  192. ^ Amy X. Wang, Amy X. Wang, Ed Sheeran Earned More on Tour In 2018 Than Anyone Else In 30 Years, Rolling Stone, ‏2018-12-17 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  193. ^ On the eve of big announcement, Taylor Swift thrills fans at her butterfly mural in the Gulch, The Tennessean (באנגלית)
  194. ^ Taylor Swift makes a surprise appearance at her Nashville mural, USA TODAY (באנגלית)
  195. ^ Taylor Swift's "ME!" Video Tops Vevo 24-Hour View Record | Hollywood Reporter, www.hollywoodreporter.com (ארכיון)
  196. ^ Taylor Swift (Ft. Brendon Urie) – ME! (באנגלית), ארכיון מ-2020-08-17, נבדק ב-2020-08-31
  197. ^ Taylor Swift makes a surprise appearance at her Nashville mural, USA TODAY (באנגלית) (ארכיון)
  198. ^ Taylor Swift (@taylorswift) on Instagram • 461 photos and videos, www.instagram.com (באנגלית) (ארכיון)
  199. ^ Taylor Swift, Billboard (ארכיון)
  200. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית) (ארכיון)
  201. ^ Taylor Swift - You Need To Calm Down (ארכיון)
  202. ^ All 18 Songs From Taylor Swift's New Album 'Lover' Chart On the Billboard Hot 100, Billboard (ארכיון)
  203. ^ 1 2 Official: Taylor Swift's 'Lover' Debuts at No. 1 on Billboard 200 Chart With 867,000 Units Earned in First Week in U.S., Billboard (ארכיון)
  204. ^ 1 2 Taylor Swift's Lover has sold over 3 million equivalent units worldwide, Music Business Worldwide, ‏2019-08-30 (באנגלית) (ארכיון)
  205. ^ 1 2 Taylor Swift's 'Lover' Lands 2019's Biggest Sales Week in U.S. After First Day of Release, Billboard (ארכיון)
  206. ^ טיילור סוויפט הודיעה על ביטול כל הופעותיה בשנה הקרובה, באתר וואלה! תרבות
  207. ^ Taylor Swift's March Madness Concert Canceled Due to Coronavirus, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  208. ^ BST Hyde Park 2020 cancelled due to coronavirus, NME | Music, Film, TV, Gaming & Pop Culture News, ‏2020-04-08 (באנגלית בריטית) (ארכיון)
  209. ^ Taylor Swift Cancels All 2020 Shows, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  210. ^ Taylor Swift announces surprise album, recorded "in isolation", www.cbsnews.com (באנגלית) (ארכיון)
  211. ^ Taylor Swift to release surprise eighth album 'Folklore' tonight, NME | Music, Film, TV, Gaming & Pop Culture News, ‏2020-07-23 (באנגלית בריטית) (ארכיון)
  212. ^ Taylor Swift's Surprise New 'Folklore' Album: What a Great (And Overdue) Idea!, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  213. ^ Snapes, Laura (2020-07-23). "Taylor Swift announces surprise album, Folklore, with the National and Bon Iver". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2020-12-21. נבדק ב-2020-12-30.
  214. ^ Scottie Andrew CNN, Taylor Swift will drop a surprise new album tonight, CNN (ארכיון)
  215. ^ Elias Leight, Elias Leight, Taylor Swift Finally Abandoned the Traditional Album Rollout, Rolling Stone, ‏2020-07-23 (באנגלית) (ארכיון)
  216. ^ Zoe Haylock, Which of Taylor Swift’s 8 Folklore Covers Are You?, Vulture, ‏2020-07-23 (באנגלית) (ארכיון)
  217. ^ Listen to a Delightful Bonus Song From the Deluxe Edition of Taylor Swift's 'Folklore', Billboard, ‏2020-08-18 (ארכיון)
  218. ^ folklore: the escapism chapter, ארכיון מ-2020-11-06, נבדק ב-2020-11-25
  219. ^ folklore: the sleepless nights chapter, ארכיון מ-2020-11-06, נבדק ב-2020-11-25
  220. ^ folklore: the saltbox house chapter, ארכיון מ-2020-11-10, נבדק ב-2020-11-25
  221. ^ folklore: the yeah I showed up at your party chapter, ארכיון מ-2020-11-06, נבדק ב-2020-11-25
  222. ^ Here are All of Taylor Swift's 'Folklore' Chapters (So Far) in One Place, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  223. ^ Most day-one streams of an album on Spotify (female), Guinness World Records (באנגלית בריטית) (ארכיון)
  224. ^ George Stark, Taylor Swift's Folklore has sold 1.3 million copies in 24 hours, Mail Online, ‏2020-07-26 (ארכיון)
  225. ^ "Here are just some of the records Taylor Swift's Folklore has broken". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-08-03. ארכיון מ-2020-12-26. נבדק ב-2020-12-30.
  226. ^ 2021 GRAMMYs: Complete Nominees List, GRAMMY.com, ‏2020-11-24 (באנגלית) (ארכיון)
  227. ^ Taylor Swift to release surprise ninth album 'Evermore' tonight, web.archive.org, ‏2020-12-10 (ארכיון)
  228. ^ Taylor Swift to Release New Album, 'Evermore,' Tonight - Variety, web.archive.org, ‏2020-12-10 (ארכיון)
  229. ^ Taylor Swift Drops Surprise New Album 'Evermore' - Listen! | Entertainment Tonight, web.archive.org, ‏2020-12-11 (ארכיון)
  230. ^ Aaron Dessner on the 'Weird Avalanche' That Resulted in Taylor Swift's 'Evermore', Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  231. ^ Eli Countryman, Eli Countryman, Taylor Swift Opens Up About the Creation of ‘Evermore’, Variety, ‏2020-12-16 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  232. ^ Taylor Swift Releases New Album evermore: Listen and Read the Full Credits | Pitchfork, web.archive.org, ‏2020-12-11 (ארכיון)
  233. ^ Claire Shaffer, Claire Shaffer, Aaron Dessner on How His Collaborative Chemistry With Taylor Swift Led to 'Evermore', Rolling Stone, ‏2020-12-18 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  234. ^ 1 2 Justin Curto, Taylor Swift Continues Her Record-Breaking Run With ‘willow’ No. 1 Debut, Vulture, ‏2020-12-21 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  235. ^ Taylor Swift sets new UK charts record with latest album 'Evermore', NME | Music, Film, TV, Gaming & Pop Culture News, ‏2020-12-21 (באנגלית בריטית) (ארכיון)
  236. ^ larryfitzmaurice, Taylor Swift's Evermore Just Sold More Than 1 Million Copies Worldwide In Less Than Seven Days, BuzzFeed (באנגלית) (ארכיון)
  237. ^ Taylor Swift' BTS & Nicki Minaj - Digital Song Sales (ארכיון)
  238. ^ 1 2 Evan Minsker, Taylor Swift Details Re-Recorded Album Fearless (Taylor’s Version), Pitchfork (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  239. ^ Jon Freeman, Jon Freeman, Hear Taylor Swift's 'You All Over Me' With Maren Morris, Rolling Stone, ‏2021-03-26 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  240. ^ Taylor Swift - Mr. Perfectly Fine (Taylor’s Version) (From The Vault) (Lyric Video), ארכיון מ-2021-04-07, נבדק ב-2021-04-09
  241. ^ Deville, Chris (18 ביוני 2021). "Taylor Swift's New Version Of Red Is Coming In November". Stereogum. ארכיון מ-2021-06-18. נבדק ב-18 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  242. ^ Taylor Swift – Wildest Dreams (Taylor's Version), ארכיון מ-2021-10-01, נבדק ב-2021-09-30
  243. ^ 1 2 Ed Sheeran - The Joker And The Queen (feat. Taylor Swift) [Official Video], ארכיון מ-2022-02-10, נבדק ב-2022-02-11
  244. ^ Lisette Voytko, The World’s 10 Highest Paid Entertainers, פורבס (באנגלית)
  245. ^ Conor Murray, Taylor Swift’s Eras Tour Is First In History To Gross Over $1 Billion, Report Says, Forbes, ‏8 בדצמבר 2023
  246. ^ Tim Ingham, Reliving the Taylor Swift catalog sale saga (and following the money…), Music Business Worldwide, ‏15 ביוני 2023
  247. ^ יאיר קטן, מי אתה טראוויס קלסי, החבר החדש של טיילור סוויפט, באתר ynet, 29 בספטמבר 2023
  248. ^ יובל מן, הרשת מוצפת בתמונות פורנו מזויפות של טיילור סוויפט - ואפילו הבית הלבן מודאג, באתר ynet, 28 בינואר 2024
  249. ^ Bryan West, Taylor Swift makes Grammys history with fourth album of the year win for 'Midnights', Nashville Tennessean, ‏5 בפברואר 2024
  250. ^ "Taylor Swift for L.E.I Jeans", StyleList, ‏15 במאי 2008
  251. ^ Erica Cohen, "Taylor Swift at Top for Fourth Week", Great American Country, ‏20 באוגוסט 2007
  252. ^ Julee Kaplan, "Taylor Swift Launches Sundress Line", Women's Wear Daily, ‏29 בינואר 2009, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  253. ^ "Taylor Swift to have greeting card line", USA Today, ‏18 בנובמבר 2009
  254. ^ Lindsey Weber; Nate Jones, "From Becky to Maple Lattes: Presenting Vulture’s Taylor Swift Glossary", Vulture, ‏22 באוקטובר 2014
  255. ^ "Sony Teams Up with Taylor Swift to Promote Latest Cyber-shot Digital Cameras", PRNewswire, ‏26 באפריל 2010
  256. ^ John Vomhof, "Target lands Taylor Swift exclusive", Business Journal, ‏15 בספטמבר 2010
  257. ^ Rebecca Adams, "Taylor Swift Has A New CoverGirl Campaign & She Gave Refinery29 A Sneak Peak", The Huffington Post, ‏9 ביולי 2012
  258. ^ Keith Claufield, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", Billboard, ‏30 באוקטובר 2012
  259. ^ Brad Schmitt, "Taylor Swift Gets Brave With Keds, Partners With Diet Coke", Country Weekly, ‏28 בינואר 2013
  260. ^ Andrew Hampp, "Exclusive: Taylor Swift Teams With Subway, Diet Coke For #MeetTaylor Promotion", Billboard, ‏26 בספטמבר 2014
  261. ^ Marianne Mychaskiw, "Taylor Swift Is Launching Her Fourth Fragrance!", InStyle Magazine, ‏1 באוקטובר 2014
  262. ^ "Xfinity Delivers Ultimate Fan Experience As Lead Sponsor Of Taylor Swift's U.S. Tour", Comcast Corporation, ‏7 במאי 2015
  263. ^ Erin Strecker, "Check Out Taylor Swift's Chinese Toyota Commercial Set to 'Wildest Dreams'", Billboard, ‏15 באפריל 2015
  264. ^ נטעלי גבירץ, "טיילור סוויפט פותחת ליין אופנה", Fashion Forward, ‏22 ביולי 2015
  265. ^ Joal Ryan, "Wild Card American Idol Holds Off Taylor Swift CSI", E! Online, ‏6 במרץ 2009
  266. ^ Jon Caramanica, "OMG! Taylor Swift Does 'CSI'! - NYTimes.com", Artsbeat.blogs.The New York Times, ‏6 במרץ 2009
  267. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Hits the Small Screen as Murdered Teen on CSI", Rolling Stone, ‏6 במרץ 2009
  268. ^ "Saturday Night Live: Season 35, Episode 5: Taylor Swift", IMDb
  269. ^ Annie Barrett, "Taylor Swift hosted the best 'Saturday Night Live' of the season so far... really!?!", Entertainment Weekly, 8 בנובמבר 2009
  270. ^ Robert Seidman, "Winners of 'Teen Choice 2010' Awards Announced; Teens Cast More Than 85 Million Votes", Zap2it, ‏8 באוגוסט 2010
  271. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Review: 'Valentine's Day', Los Angeles Times, ‏2010-02-12 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  272. ^ Mick LaSalle, "Review: Happy 'Valentine's Day'", San Francisco Chronicle, ‏12 בפברואר 2010
  273. ^ Mary Pols, "Valentine's Day Review: A Soggy Love Note", TIME, ‏12 בפברואר 2010
  274. ^ Todd McCarthy, "Valentine's Day – Film Reviews", Variety, ‏7 בפברואר 2010
  275. ^ Jonathan Keefe, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  276. ^ אתר למנויים בלבד איתמר זהר, טיילור סוויפט מגיעה לקולנוע: תככב בסרט על פי המחזמר "Cats", באתר הארץ, 21 ביולי 2018
  277. ^ Cats: Highlights From The Motion Picture Soundtrack, ארכיון מ-2020-11-08, נבדק ב-2020-12-30
  278. ^ George Hatza, "Taylor Swift: Growing into superstardom", Reading Eagle, ‏8 בדצמבר 2008
  279. ^ Alison Bonaguro, "News : Taylor Swift Says to Love What You Loved When You Were 6", CMT, ‏26 באוקטובר 2010
  280. ^ Dennis McCafferty, "Taylor's Swift rise", USA Weekend, ‏13 באפריל 2008
  281. ^ "Interview with Taylor Swift", TIME, ‏23 באפריל 2009
  282. ^ Tom Roland, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, ‏2 בדצמבר 2011
  283. ^ Alison Bonaguro, "OFFSTAGE: Taylor Swift Plays Dixie Chicks for a Dixie Chick", CMT, ‏25 ביולי 2011
  284. ^ 1 2 "The Unabridged Taylor Swift, Rolling Stone, ‏2 בדצמבר 2008 (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏‏
  285. ^ Randy Lewis, "Ready to take wing – Los Angeles Times", Featured Articles From The Los Angeles Times, ‏6 בפברואר 2008
  286. ^ "Taylor Swift Loves Hanson", Fox, ‏9 במאי 2013
  287. ^ Jocelyn Vena, "Taylor Swift Blogs About ‘Life-Changing’ Cameo On ‘CSI,’ Britney Spears Poster", MTV, ‏26 בינואר 2009
  288. ^ "Taylor Swift's Playlist", Apple - iTunes, ‏25 באוקטובר 2010
  289. ^ Allie Townsend, "Taylor Swift – The 140 Best Twitter Feeds of 2011", TIME, ‏28 במרץ 2011
  290. ^ 1 2 Chrissie Dickinson, "Taylor Swift talks about Red – Chicago Tribune", Featured Articles From The Chicago Tribune, ‏18 באוקטובר 2012
  291. ^ 1 2 "Taylor Swift is listening to...", USA Today, ‏12 בנובמבר 2008
  292. ^ "Taylor Swift Goes Record Shopping with EW", Entertainment Weekly, ‏15 באוקטובר 2010
  293. ^ 1 2 Brian Mansfield, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", USA Today, ‏23 באוקטובר 2010
  294. ^ Cameron Adams, "Taylor Swift is happy to be your break-up musician", Herald Sun, ‏16 במאי 2013
  295. ^ 1 2 3 Alexis Petridis, "Pop review: Taylor Swift: Fearless", London: The Guardian, ‏6 במרץ 2009
  296. ^ Chris Willman, "Princess Crossover", New York Magazine, ‏10 באוקטובר 2010
  297. ^ 1 2 3 Lizzie Widdicombe, "You Belong With Me - Taylor Swift Makes Primness Lucrative", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  298. ^ Lindsey Roznovsky, "News : Taylor Swift's Fascination With Fairy Tales Comes Through on New Album",CMT, ‏10 בנובמבר 2011
  299. ^ Frank Kogan, "Microwaving a tragedy: The marriage of romance and romanticism in '00s pop", Las Vegas Weekly, ‏30 בדצמבר 2009
  300. ^ Jesse Fox Mayshark, "You Must Remember This: Taylor Swift Has Built a Mega-Selling Career Out of Carefully Observed Moments, Metro Pulse, ‏29 ביוני 2011
  301. ^ Jonathan Keefe, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  302. ^ Jody Rosen, "Fearless", Rolling Stone, ‏13 בדצמבר 2008
  303. ^ Jonathan Keefe, "Album Review: Taylor Swift, Red", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  304. ^ Susan Dominus, "The Many Insecurities of Taylor Swift", The New York Times, ‏16 בנובמבר 2012
  305. ^ Christopher John Farley, "Taylor Swift's Solo Act", The Wall Street Journal, ‏22 באוקטובר 2010
  306. ^ סוויפט מקודדת בהערות אלבומיה רמזים המכונים "מסרים סודיים". הקידוד נעשה בצורה הבאה: בחלק ממילות השיר משונה אות מסוימת מאות גדולה לאות קטנה או להפך, בניגוד לכללי הדקדוק. אם אוספים את האותיות יוצאות הדופן לפי הסדר נוצר משפט המרמז על תוכן השיר או למי הוא מופנה. לדוגמה, במשפט "You got tHat James Dean daydrEam look in your eYe" האותיות H, ‏E ו-Y גדולות אף על פי שהן באמצע משפט. המילה שיוצאת היא: Hey.
    Erin Strecker, "Taylor Swift's 13 Best Liner Note Secret Messages - So Far", Billboard, ‏24 באוקטובר 2014
  307. ^ Don't you think nineteen is too young /
    To be played by your dark twisted games, when I loved you so?
    בתרגום חופשי: אינך חושב שגיל תשע-עשרה הוא צעיר מדי / מכדי שתשחק בי במשחקים האפלים והמעוותים שלך, כשאהבתי אותך כל כך?
  308. ^ 1 2 "John Mayer: Taylor Swift's 'Dear John' Song 'Humiliated Me'", Rolling Stone, ‏6 ביוני 2012
  309. ^ "Cover Preview: Taylor Swift Fights Back About Her Love Life, the Hyannis Port House—and Has Words for Tina Fey and Amy Poehler",CMT, ‏5 במרץ 2013,‏Eliana Dockterman, "Watch Taylor Swift Shut Down ‘Sexist’ Music Critics",Time, ‏20 באוקטובר 2014
  310. ^ Kat Stoeffel, "Stop Asking Taylor Swift to Apologize for Writing Songs About Ex-Boyfriends - The Cut", New York Magazine, ‏16 בנובמבר 2012,‏ Sarah Terez Rosenblum, "Stop being sexist when it comes to Taylor Swift", AfterEllen, ‏19 בספטמבר 2013
  311. ^ Taylor Swift’s genre-hopping music evolution, The Aggie, ‏2020-10-12 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  312. ^ 1 2 Ann Powers, "Album review: Taylor Swift's 'Speak Now'", Latimesblogs.Los Angeles Times, ‏25 באוקטובר 2010
  313. ^ 1 2 Keith Caulfield, "Official: Taylor Swift's '1989' Debuts With 1.287 Million Sold In First Week", Billboard, ‏4 בנובמבר 2014
  314. ^ Peter Cooper, "Taylor Swift reaches a turning point with '1989'", The Tennessean, ‏26 באוקטובר 2014
  315. ^ Craig Mclean, "Taylor Swift: 'Maybe I should just lighten up' – Features – Music", London: The Independent, ‏24 באוקטובר 2010
  316. ^ "Women Who Rock: The 50 Greatest Albums of All Time: Taylor Swift, 'Speak Now'", Rolling Stone, ‏22 ביוני 2012
  317. ^ "Pop and Rock Listings July 22 – 28", The New York Times, ‏21 ביולי 2011
  318. ^ 1 2 Sophie A. Schillaci, "Taylor Swift at Staples Center: Concert Review", The Hollywood Reporter, ‏25 באוגוסט 2011
  319. ^ Ken Tucker, "CMA Awards best and worst, starring Taylor Swift, the ghost of Kanye West, and Carrie Underwood's purple sequined hot-pants", Entertainment Weekly, ‏12 בנובמבר 2009
  320. ^ Jill Serjeant, "Taylor Swift's dream year brings out naysayers", Reuters, 20 בנובמבר 2009
  321. ^ Stevie Nicks Info, Taylor Swift gets mixed reviews at Grammys, STEVIE NICKS INFO, ‏2010-02-01 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  322. ^ Tom Roland, "Taylor Swift: The Billboard Cover Story", Billboard, ‏15 באוקטובר 2010
    אם הטקסט קטוע, ניתן לקרוא את הראיון בגרסה המודפסת ב-גוגל ספרים.‏
  323. ^ Teen Vogue, Country Strong - Taylor Swift on Performing, Her Friends, and Favorite Songs, Teen Vogue, אוגוסט 2011
  324. ^ Taylor Swift’s Midnights: what the critics are saying, The Week UK (באנגלית)
  325. ^ frenchfruit, Rolling Stone ranks Taylor as the 102nd greatest singer of all time, r/TaylorSwift, ‏2023-01-01
  326. ^ Rolling Stone Ranks Taylor Swift as the 102nd Greatest Singer of All Time. - Latest Tweet by Pop Base | 🎥 LatestLY, LatestLY, ‏2023-01-01 (באנגלית)
  327. ^ Rolling Stone ranked the 200 Greatest Singers of all Time 🎤, Twitter
  328. ^ Rolling Stone, The 200 Greatest Singers of All Time, Rolling Stone, ‏2023-01-01 (באנגלית אמריקאית)
  329. ^ The Swift Society on Instagram: "📰| @RollingStone ranks Taylor Swift as the 102nd greatest singer of all time #taylorswift #swiftie #taylorswiftedit #rollingstone", Instagram (באנגלית)
  330. ^ אתר למנויים בלבד Alice Vincent, ‏Taylor Swift: the rise, fall and re-invention of America's sweetheart, The Telegraph, 25 January 2020
  331. ^ devon maloney, Just Like Us: The Rise, Fall, and Future of Taylor Swift, America’s Relatable Sweetheart, Medium, ‏2017-10-06 (באנגלית) (ארכיון)
  332. ^ Jeannine Stein, "Taylor Swift weighs in on being a role model", Los Angeles Times, ‏18 בנובמבר 2011
  333. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift: The Story Behind Rolling Stone's Cover Story", Rolling Stone, ‏17 בפברואר 2009
  334. ^ Chris Willman, "Taylor Swift Tapes VH1 'Storytellers'", The Hollywood Reporter, ‏17 באוקטובר 2012
  335. ^ Lauren Schutte, "Did Taylor Swift Fake Surprise for AMAs Win? The Backlash Begins (Video)", The Hollywood Reporter, ‏21 בנובמבר 2011
  336. ^ Giana Ciapponi, "Behind the Scenes of Taylor Swift's New Music Video, "Shake It Off"", Ravishly, ‏20 באוגוסט 2014
  337. ^ Taylor Swift's Gift Giving of 2014, סרטון באתר יוטיוב
  338. ^ Erin Strecker, "Read Taylor Swift's Sweet Message to Bullied Fan", Billboard, ‏27 בינואר 2015
    Erin Strecker, "Taylor Swift Gives Heartbroken Fan Sweet & Smart Advice on Tumblr", Billboard, ‏11 בפברואר 2015
  339. ^ "Behind the Scenes: Taylor Swift Cover Shoot – Video", Vogue, ‏24 בינואר 2012
  340. ^ "Taylor Swift's Favorite Clothes, Beauty Products, Accessories, and More", Vanity Fair, ‏21 במרץ 2012
  341. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift Named One of Vogue’s Style Icons", The Boot, ‏18 ביולי 2011
  342. ^ יעל רגב, מותק, הילדה התבגרה: המהפך האופנתי הבועט של טיילור סוויפט, באתר Xnet‏, 23 בנובמבר 2014
  343. ^ Hannah Lyons Powell, "Taylor Swift Wins Woman Of The Year", Elle UK, ‏24 בפברואר 2015
  344. ^ Jessica Roy, "Taylor Swift Tops the 2015 Maxim Hot 100", Maxim, ‏18 במאי 2015
    עכבר העיר, עכבר העיר אונליין, מגזין מקסים: טיילור סוויפט היא האישה הלוהטת בעולם, באתר הארץ, 18 במאי 2015
  345. ^ Alex Dowd, "Ronaldo has more social media followers than anyone in the world but Taylor Swift", FOX Sports, 15 Septemper 2016
  346. ^ 1 2 3 Taylor Swift, "For Taylor Swift, the Future of Music Is a Love Story", The Wall Street Journal, ‏7 ביולי 2014
  347. ^ Jordan Weissmann, "Taylor Swift Has Written an Op-Ed in the Wall Street Journal"", Slate, The Washington Post Company, ‏7 ביולי 2014
  348. ^ Jack Linshi, "Here’s Why Taylor Swift Pulled Her Music From Spotify", TIME, ‏3 בנובמבר 2014
  349. ^ עודד ירון, טיילור סוויפט הסירה את כל אלבומיה מ-Spotify במחאה על גובה התמלוגים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  350. ^ Jack Dickey, "Taylor Swift’s Spotify Paycheck Mystery", TIME, ‏12 בנובמבר 2014
  351. ^ Ben Sisario, "Taylor Swift Criticizes Apple’s Terms for Streaming Music Service", New York Times, ‏21 ביוני 2015
  352. ^ "Jack Antonoff, Christina Perri Respond to Taylor Swift's Open Letter Against Apple Music", Billboard, ‏21 ביוני 2015
  353. ^ אתר למנויים בלבד ישראל פישר, טיילור סוויפט ניצחה את אפל: תשלם לאמנים גם על מוזיקה בסטרימינג, באתר TheMarker‏, 22 ביוני 2015
    ynet, טיילור סוויפט גרמה לאפל להתקפל, באתר ynet, 22 ביוני 2015
  354. ^ Madeline Roth, "6 Reasons Taylor Swift Is The Music Business’ Ultimate Girl #Boss", MTV, ‏26 במרץ 2015
  355. ^ Adam Gold, "Neil Young Talks About A Treasure, The International Harvesters, Taylor Swift and More", Nashvillescene, ‏16 ביוני 2011
  356. ^ Mary M. Lane, "James Taylor Talks About Songwriting, Addiction and His New Friend Taylor Swift", The Wall Street Journal, ‏2 במאי 2012
  357. ^ "SPECTACLE APOLLO 2 debut!", Elviscostello, ‏12 בנובמבר 2009
  358. ^ Taylor Swift Judy Collins Photostream, Zimbio (באנגלית) (ארכיון)
  359. ^ Randy Lewis, "Taylor Swift: the next chapter", Los Angeles Times, ‏24 באוקטובר 2010
  360. ^ Kia Makarechi, "Stevie Nicks On Fleetwood Mac's Reunion Tour, Rihanna, Kanye West & Her Early Years In Music", Huffington Post, ‏3 בדצמבר 2012
  361. ^ Christina Vinson, "Aerosmith’s Steven Tyler Wants to Collaborate with Taylor Swift", Taste Of Country, ‏14 במרץ 2013
  362. ^ "CNN LARRY KING LIVE - Interview with Jon Bon Jovi", CNN Transcripts
  363. ^ "News : CMT Insider Interview: Dolly Parton", CMT, ‏20 במרץ 2009
  364. ^ Sarah Terez Rosenblum, "Melissa Etheridge: "I Almost Didn’t Put ‘Come to My Window’ on my album"", AfterEllen, ‏1 בנובמבר 2012
  365. ^ Lars Brandle, "Taylor Swift on Madonna Praise: 'Now I'm Dead'", Billboard, ‏28 בינואר 2015
  366. ^ "Taylor Swift Among Diverse Honorees At Songwriters Hall", Billboard, ‏18 ביוני 2010
  367. ^ Jocelyn Vena, "Drake Says He’d Be ‘Down’ For A Taylor Swift Collaboration", MTV, ‏4 בפברואר 2010
  368. ^ Steve Appleford, "Behind Tegan and Sara's Big Night With Taylor Swift", Rolling Stone, ‏23 באוגוסט 2013
  369. ^ Hannah Joyner, "INTERVIEW - Grimes", MTV, ‏29 בנובמבר 2012
  370. ^ Jocelyn Vena, "Ke$ha Would ‘Totally’ Collaborate With Taylor Swift", MTV, ‏14 בדצמבר 2009
  371. ^ Katy Perry Q&A: Billboard's Woman of the Year 2012, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  372. ^ Winter Miller, "An ‘Idol’ Trains Her Ear Across Pop Soundscape", The New York Times, ‏12 ביוני 2009
  373. ^ Marcell Minaya, "GaGa: 'I sing Taylor Swift songs loud'", דיגיטל ספיי, ‏6 ביוני 2010
  374. ^ "Twitter / TheRyanAdams: I am totally blown away", Twitter, ‏31 באוגוסט 2012
  375. ^ Tom Sykes, "Punk Rock-Feminist Pioneer Kathleen Hanna On Her SXSW Doc & More", The Daily Beast, ‏13 במאי 2013
  376. ^ Shirley Manson, "I shall defend thee Taylor Swift", Facebook
  377. ^ "Lena Dunham – Guest DJ Project on KCRW", KCRW, ‏2 בינואר 2013
  378. ^ Patrick Doyle, "Eric Church on New Son, Next Album and 'Brilliant' Taylor Swift", Rolling Stone, ‏16 במרץ 2015
  379. ^ SpaceGenesis, Ellie Goulding about Anti-Hero: "This really is a genius song", r/TaylorSwift, ‏2023-01-09
  380. ^ The Swift Society on Instagram: "📲| @EllieGoulding listening to "Anti-Hero" by @TaylorSwift via IG stories. "This really is a genius song" #taylorswift #swifties #taylorswiftedit #elliegoulding", Instagram (באנגלית)
  381. ^ "COVER STORY: TAYLOR SWIFT", Wonderland Magazine, ‏17 בנובמבר 2014
  382. ^ "Taylor Swift Breaks Record With Sixth Nashville Songwriters Association Songwriter / Artist of the Year Award Win", PR Newswire, ‏9 באוקטובר 2013
  383. ^ Kevin Richards, "Taylor Swift, Toby Keith, and Wynn Varble Win Big at NSAI Awards", American Songwriter, ‏19 באוקטובר 2009
  384. ^ Craig Shelburne, "Taylor Swift Named NSAI’s Songwriter-Artist of the Year", CMT, ‏18 באוקטובר 2010
  385. ^ Hazel Smith, "News : HOT DISH: Taylor Swift Sings Alan Jackson's Masterpiece at Nashville Songwriters Celebration", CMT, ‏24 באוקטובר 2011
  386. ^ Vernell Hackett, "Nashville Songwriters Hall of Fame Adds Mary Chapin Carpenter and More", The Boot, ‏‏ 8 באוקטובר 2012
  387. ^ Korina Lopez, "Taylor Swift sets record with 6th songwriter/artist win", USA Today, ‏8 באוקטובר 2013
  388. ^ Annie Reuter, "Taylor Swift Receives Seventh Songwriter/Artist of the Year Award", Taste Of Country, ‏October 12, 2015
  389. ^ "Taylor Swift Will Receive Hal David Starlight Award for Songwriting", CMT, ‏11 במאי 2010
  390. ^ "Taylor Swift Accepts The Harmony Award At The Nashville Symphony Ball", Forbes, ‏11 בדצמבר 2011
  391. ^ Taylor Swift Named IFPI Global Recording Artist of 2014, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  392. ^ Top Artists (Digital Singles) - June 2015, RIAA
  393. ^ "RIAA - Recording Industry Association of America", Recording Industry Association of America, ‏25 באוקטובר 2014
  394. ^ Keith Caulfield, "Greatest Billboard 200 Albums & Artists of All Time: Adele's '21' & The Beatles Are Tops", Billboard, ‏12 בנובמבר 2015
  395. ^ Paul Grein, "Week Ending Dec. 9, 2012. Albums: Swift’s Birthday Present", Yahoo! Music, ‏12 בדצמבר 2012
  396. ^ Keith Claufield, "Adele's '21' 2012's Best Selling Album; Gotye Has Top Song", Billboard, ‏3 בינואר 2012
  397. ^ "Greatest of All Time: Billboard 200 Artists", Billboard
  398. ^ "Greatest of All Time: Billboard Hot 100 Artists", Billboard
  399. ^ "Greatest of All Time: The 30 Greatest Country Artists of the Modern Era", Billboard
  400. ^ Jo-Ann Geffen, "Janis Ian: Echoes of Endurance and Evolution", Music Connection, ‏7 בפברואר 2013
  401. ^ Rob Tannenbaum, "4 Ways Billboard Woman of the Year Taylor Swift Changed Country Music", Billboard, ‏9 בדצמבר 2014
  402. ^ Sierra Marquina, "Ed Sheeran: Taylor Swift Influenced My Upcoming New Music", Ryan Seacrest Website, ‏2 ביוני 2013 (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)
  403. ^ "Ellie Goulding: ‘I’m inspired by my friends – Lorde and Taylor Swift!’", Shazam, ‏12 בדצמבר 2014
  404. ^ Lucy Hale Says She Relates To Taylor Swift In This Way, Lucy Hale Says She Relates To Taylor Swift In This Way | Lucy Hale, Taylor Swift : Just Jared Jr. (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  405. ^ Christina Garibaldi, "Taylor Swift + Skrillex=Selena Gomez’s Next Album", MTV, ‏22 בינואר 2013
  406. ^ Xander Zellner,Trevor Anderson,Jim Asker, Xander Zellner, Trevor Anderson, Jim Asker, The Weeknd Tops Billboard Artist 100 Chart, King Von & Dolly Parton Return, Billboard, ‏2022-03-16 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  407. ^ Taylor Swift NYU Speech: Receives an Honorary Degree and Delivers NYU Commencement Speech, theviralbyte.com, ‏2022-05-19 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  408. ^ Paging Dr. Swift: Taylor Swift receives honorary doctorate from New York University - National | Globalnews.ca, Global News (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
  409. ^ Michelle Obama, "Remarks by the First Lady at the Kids Choice Awards, The White House - Office of the First Lady, ‏31 במרץ 2012
  410. ^ "Taylor Swift's Rehearsal Concert Wins Award", CMT, ‏19 באוגוסט 2011
  411. ^ "Giving Back Fund Announces Top 30 Celebrity Charity Donations For 2011", Looktothestars.org, ‏20 בדצמבר 2011
  412. ^ Megan Pacella, "Taylor Swift Receives Star of Compassion Award", Taste Of Country, ‏13 ביוני 2013
  413. ^ Suzy Byrne, "Do-Gooder Extraordinaire Taylor Swift Tops the Annual Celebs Gone Good List — for the 4th Year in a Row", Yahoo, ‏29 בדצמבר 2015
  414. ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift to Receive ‘Big’ Honor From Michelle Obama at Kids’ Choice Awards", Taste Of Country, ‏27 במרץ 2012
  415. ^ "Taylor Swift Honored With RFK Center's Ripple Of Hope Award", PR Newswire, ‏4 בדצמבר 2012
  416. ^ "Taylor Swift becomes namesake of Hendersonville High School auditorium", The Tennessean, ‏23 בספטמבר 2010
  417. ^ Miriam Coleman, "Taylor Swift Opens Education Center at Country Music Hall of Fame", Rolling Stone, ‏13 באוקטובר 2013
  418. ^ Hillary Miller, "Taylor Swift Celebrated Her Birthday By Donating $100,000 To The Nashville Symphony", The Huffington Post, ‏16 בדצמבר 2013
  419. ^ Brendan Kiley, "Taylor Swift donates $50,000 to Seattle Symphony", Seattle Times, ‏3 בדצמבר 2015
  420. ^ Cynthia Sanz, "Taylor Swift Gives Big as She Turns 20", People, ‏14 בדצמבר 2009
  421. ^ Mike Urban, "Taylor Swift donates 6,000 books to Reading Library", Reading Eagle, ‏14 באוקטובר 2011
  422. ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift Donates 14,000 Books to Nashville Public Library", Taste Of Country, ‏2 בפברואר 2012
  423. ^ Lesly Messer, "Taylor Swift to Donate 'Welcome to New York' Proceeds to NYC Public Schools", ABC News, ‏29 באוקטובר 2014
  424. ^ Alexandra Wladich, "Taylor Swift Donates 25,000 Scholastic Books To New York City Schools", Scholastic
  425. ^ Tim Saunders, "Taylor Swift Gives Her Vote To Charity", looktothestars.org, ‏4 ביוני 2008
  426. ^ Ken Lee, "Taylor Swift Donates $100,000 to Flood Victims", People, ‏9 באוגוסט 2008
  427. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift ‘Passionate’ About Helping People of Haiti", People, ‏21 בינואר 2010
  428. ^ Jocelin Vena, "Better Than Ezra ‘Honored’ By Taylor Swift’s Performance Of ‘Breathless’ At Haiti Telethon", MTV, ‏26 בינואר 2010
  429. ^ Jocelyn Vena, "Taylor Swift Donates $500,000 For Nashville Flood Relief", MTV, ‏7 במאי 2010
  430. ^ Donna Hughes, "Taylor Swift Gives $100,000 to Help Hometown Kids", People, ‏27 באוגוסט 2010
  431. ^ Rendy Lewis, "Taylor Swift benefit concert raises more than $750,000 for tornado victims", Los Angeles Times, ‏23 במאי 2011
  432. ^ Tim Saunders, "Musicians Start The Year With Generosity", looktothestars.org, ‏10 בינואר 2008
  433. ^ "T-Swift Helps Poor Kids", MTV, ‏22 בנובמבר 2009
  434. ^ "Taylor Swift and ACM Lifting Lives present $50,000 donation to St. Jude", The Tennessean, ‏13 ביוני 2011
  435. ^ "Taylor Swift Debuts 'Ronan' at Stand Up To Cancer Benefit", Rolling Stone, ‏8 בספטמבר 2012
  436. ^ Joey Knight, "Dick Vitale holds annual fundraiser for pediatric cancer", Tampa Bay Times, ‏17 במאי 2014
  437. ^ John George, "Taylor Swift donates $50K to CHOP to help teens with cancer", Philadelphia Business Journal, ‏3 ביוני 2014
  438. ^ Christina VinsonPublished: May 1, 2013, Taylor Swift Extends Kind Gesture to Car Accident Victim's Family, Taste of Country (באנגלית) (ארכיון)
  439. ^ Joe Jonas & Taylor Swift: A Post-Breakup Timeline, Billboard (באנגלית) (ארכיון)
  440. ^ Michael Y. Park; Nicole Sia, "Taylor & Taylor Romance Was Overblown, Says Source", People, ‏29 בדצמבר 2009
  441. ^ Jocelin Vena, "Taylor Swift And Jake Gyllenhaal’s Breakup Details Emerge", MTV, ‏5 בינואר 2011
  442. ^ "Taylor Swift, Conor Kennedy Split: Couple Reportedly Calls It Quits After Three Months Of Dating", Huffington Post, ‏25 באוקטובר 2012
  443. ^ Aly Weisman, "Taylor Swift And Harry Styles Break Up After Blowout In The BVI", Business Insider, ‏7 בינואר 2013
  444. ^ "Joe Jonas on Taylor Swift Dis: "That's Just How It Goes"", Rolling Stone, ‏24 ביוני 2009
  445. ^ Kelly Dearmore, "Track Review: John Mayer Gets Meta On "Paper Doll"", americansongwriter, ‏18 ביוני 2013
  446. ^ Jada Yuan, "On the Road with Best Friends Taylor Swift and Karlie Kloss", Vogue, ‏13 בפברואר 2015
  447. ^ עומר דניאל, אחרי 6 שנות זוגיות: טיילור סוויפט וג'ו אלווין נפרדו, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 9 באפריל 2023
  448. ^ Tom Kershaw, "The religions and political views of Taylor Swift", The Hollowverse
  449. ^ Stephen L. Betts, "Reba, Martina, Taylor Making Sure Every Woman Counts", The Boot, ‏10 באוקטובר 2008
  450. ^ Megan Pacella, "Taylor Swift Reflects on Meeting First Lady Michelle Obama", Taste of Country, ‏15 באפריל 2012
  451. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏פייסבוק חושפת: ההעדפות התרבותיות של דמוקרטים ורפובליקנים, באתר ‏מאקו‏, 30 באוקטובר 2014
  452. ^ Hermione Hoby, "Taylor Swift: ‘Sexy? Not on my radar'", The Guardian, ‏23 באוגוסט 2014
  453. ^ איתמר זהר, טיילור סוויפט כבר לא חוששת להביע דעה פוליטית, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2018
  454. ^ ענבל חייט, באופן חריג: העמדה הפוליטית הנחרצת של טיילור סוויפט, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2018 10:14
  455. ^ סוכנויות הידיעות, ‏אפקט סוויפט: זינוק בהרשמה להצבעה, באתר ‏מאקו‏, 9 באוקטובר 2018



טיילור סוויפט - פרסים
פרס איגוד מוזיקת הקאנטרי לבדרן השנה
1967–1989 אדי ארנולד (1967) ‏•‏‏ גלן קמפבל (1968) ‏•‏‏ ג'וני קאש (1969) ‏•‏‏ מרל הגארד (1970) ‏•‏‏ צ'רלי פרייד (1971) ‏•‏‏ לורטה לין (1972) ‏•‏‏ רוי קלארק (1973) ‏•‏‏ צ'רלי ריץ' (1974) ‏•‏‏ ג'ון דנוור (1975) ‏•‏‏ מל טיליס (1976) ‏•‏‏ רוני מילסאפ (1977) ‏•‏‏ דולי פרטון (1978) ‏•‏‏ וילי נלסון (1979) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1980) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1981) ‏•‏‏ אלבמה (1982) ‏•‏‏ אלבמה (1983) ‏•‏‏ אלבמה (1984) ‏•‏‏ ריקי סקאגס (1985) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1986) ‏•‏‏ האנק ויליאמס ג'וניור (1987) ‏•‏‏ האנק ויליאמס ג'וניור (1988) ‏•‏‏ ג'ורג' סטרייט (1989)
1990–2009 ג'ורג' סטרייט (1990) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1991) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1992) ‏•‏‏ וינס גיל (1993) ‏•‏‏ וינס גיל (1994) ‏•‏‏ אלן ג'קסון (1995) ‏•‏‏ ברוקס אנד דאן (1996) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1997) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1998) ‏•‏‏ שאניה טוויין (1999) ‏•‏‏ דיקסי צ'יקס (2000) ‏•‏‏ טים מקגרו (2001) ‏•‏‏ אלן ג'קסון (2002) ‏•‏‏ אלן ג'קסון (2003) ‏•‏‏ קני צ'סני (2004) ‏•‏‏ קית' אורבן (2005) ‏•‏‏ קני צ'סני (2006) ‏•‏‏ קני צ'סני (2007) ‏•‏‏ קני צ'סני (2008) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2009)
2010–הווה בראד פייזלי (2010) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2011) ‏•‏‏ בלייק שלטון (2012) ‏•‏‏ ג'ורג' סטרייט (2013) ‏•‏‏ לוק בריאן (2014) ‏•‏‏ לוק בריאן (2015) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (2016) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (2017) ‏•‏‏ קית' אורבן (2018) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (2019) ‏•‏‏ אריק צ'ורץ' (2020) ‏•‏‏ לוק קומבס (2021) ‏•‏‏ לוק קומבס (2022) ‏•‏‏ לייני וילסון (2023)
פרס איגוד מוזיקת הקאנטרי לזמרת השנה
1967–1989 לורטה לין (1967) ‏•‏‏ תמי ויינט (1968) ‏•‏‏ תמי ויינט (1969) ‏•‏‏ תמי ויינט (1970) ‏•‏‏ לין אנדרסון (1971) ‏•‏‏ לורטה לין (1972) ‏•‏‏ לורטה לין (1973) ‏•‏‏ אוליביה ניוטון-ג'ון (1974) ‏•‏‏ דולי פרטון (1975) ‏•‏‏ דולי פרטון (1976) ‏•‏‏ קריסטל גייל (1977) ‏•‏‏ קריסטל גייל (1978) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1979) ‏•‏‏ אמילו האריס (1980) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1981) ‏•‏‏ ג'ני פריקי (1982) ‏•‏‏ ג'ני פריקי (1983) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1984) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1985) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1986) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1987) ‏•‏‏ קיי טי אוסלין (1988) ‏•‏‏ קתי מתיאה (1989)
1990–2009 קתי מתיאה (1990) ‏•‏‏ טניה טאקר (1991) ‏•‏‏ מרי צ'ייפין קרפנטר (1992) ‏•‏‏ מרי צ'ייפין קרפנטר (1993) ‏•‏‏ פאם טיליס (1994) ‏•‏‏ אליסון קראוס (1995) ‏•‏‏ פטי לאבלס (1996) ‏•‏‏ טרישה יארווד (1997) ‏•‏‏ טרישה יארווד (1998) ‏•‏‏ מרטינה מק'ברייד (1999) ‏•‏‏ פיית' היל (2000) ‏•‏‏ לי אן וומאק (2001) ‏•‏‏ מרטינה מק'ברייד (2002) ‏•‏‏ מרטינה מק'ברייד (2003) ‏•‏‏ מרטינה מק'ברייד (2004) ‏•‏‏ גרטשן וילסון (2005) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2006) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2007) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2008) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2009)
2010–הווה מירנדה למברט (2010) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2011) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2012) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2013) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2014) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2015) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2016) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2017) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2018) ‏•‏‏ קייסי מאסגרייבס (2019) ‏•‏‏ מארן מוריס (2020) ‏•‏‏ קרלי פירס (2021) ‏•‏‏ לייני וילסון (2022) ‏•‏‏ לייני וילסון (2023)
פרס איגוד מוזיקת הקאנטרי לתגלית השנה
1981–2005 טרי גיבס (1981) ‏•‏‏ ריקי סקאגס (1982) ‏•‏‏ ג'ון אנדרסון (1983) ‏•‏‏ דה ג'אדס (1984) ‏•‏‏ סוייר בראון (1985) ‏•‏‏ רנדי טראוויס (1986) ‏•‏‏ הולי דאן (1987) ‏•‏‏ הולי דאן (1987) ‏•‏‏ ריקי ואן שלטון (1988) ‏•‏‏ קלינט בלאק (1989) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1990) ‏•‏‏ טרוויס טריט (1991) ‏•‏‏ סוזי בוגוס (1992) ‏•‏‏ מארק צ'סנאט (1993) ‏•‏‏ ג'ון מייקל מונטגומרי (1994) ‏•‏‏ אליסון קראוס (1995) ‏•‏‏ סראיין וייט (1996) ‏•‏‏ ליאן ריימס (1997) ‏•‏‏ דיקסי צ'יקס (1998) ‏•‏‏ ג'ו די מסינה (1999) ‏•‏‏ בראד פייזלי (2000) ‏•‏‏ קית' אורבן (2001) ‏•‏‏ רסקל פלאטס (2002) ‏•‏‏ ג'ו ניקולס (2003) ‏•‏‏ גרטשן ווילסון (2004) ‏•‏‏ דיירקס בנטלי (2005)
2006–הווה קארי אנדרווד (2006) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2007) ‏•‏‏ ליידי אנטבלום (2008) ‏•‏‏ דריוס ראקר (2009) ‏•‏‏ זאק בראון בנד (2010) ‏•‏‏ דה בנד פרי (2011) ‏•‏‏ האנטר הייז (2012) ‏•‏‏ קייסי מאסגרייבס (2013) ‏•‏‏ ברט אלדרדג' (2014) ‏•‏‏ כריס סטייפלטון (2015) ‏•‏‏ מארן מוריס (2016) ‏•‏‏ ג'ון פארדי (2017) ‏•‏‏ לוק קומבס (2018) ‏•‏‏ אשלי מקברייד (2019) ‏•‏‏ מורגן וולן (2020) ‏•‏‏ ג'ימי אלן (2021) ‏•‏‏ לייני ווילסון (2021) ‏•‏‏ ג'לי רול (2023)
פרס האקדמיה למוזיקת קאנטרי לבדרנ/ית השנה
1970–1989 מרל האגרד (1970) ‏•‏‏ פרדי הארט (1971) ‏•‏‏ רוי קלארק (1972) ‏•‏‏ רוי קלארק (1973) ‏•‏‏ מאק דייוויס (1974) ‏•‏‏ לורטה לין (1975) ‏•‏‏ מיקי גילי (1976) ‏•‏‏ דולי פרטון (1977) ‏•‏‏ קני רוג'רס (1978) ‏•‏‏ וילי נלסון (1979) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1980) ‏•‏‏ אלבמה (1981) ‏•‏‏ אלבמה (1982) ‏•‏‏ אלבמה (1983) ‏•‏‏ אלבמה (1984) ‏•‏‏ אלבמה (1985) ‏•‏‏ האנק ויליאמס ג'וניור (1986) ‏•‏‏ האנק ויליאמס ג'וניור (1987) ‏•‏‏ האנק ויליאמס ג'וניור (1988) ‏•‏‏ ג'ורג' סטרייט (1989)
1990–2009 גארת' ברוקס (1990) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1991) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1992) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1993) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1994) ‏•‏‏ ברוקס אנד דאן (1995) ‏•‏‏ ברוקס אנד דאן (1996) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1997) ‏•‏‏ גארת' ברוקס (1998) ‏•‏‏ שאניה טוויין (1999) ‏•‏‏ הצ'יקס (2000) ‏•‏‏ ברוקס אנד דאן (2001) ‏•‏‏ טובי קית' (2002) ‏•‏‏ טובי קית' (2003) ‏•‏‏ קני צ'סני (2004) ‏•‏‏ קני צ'סני (2005) ‏•‏‏ קני צ'סני (2006) ‏•‏‏ קני צ'סני (2007) ‏•‏‏ קני צ'סני (2008) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2009)
2010–הווה קארי אנדרווד (2010) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2011) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2012) ‏•‏‏ לוק בריאן (2013) ‏•‏‏ ג'ורג' סטרייט (2014) ‏•‏‏ לוק בריאן (2015) ‏•‏‏ ג'ייסון אלדין (2016) ‏•‏‏ ג'ייסון אלדין (2017) ‏•‏‏ ג'ייסון אלדין (2018) ‏•‏‏ קית' אורבן (2019) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2020) ‏•‏‏ תומאס רט (2020) ‏•‏‏ לוק בריאן (2021) ‏•‏‏ מירנדה למברט (2022)
פרס המוזיקה האמריקאית לאמנ/ית השנה
TLC (1996) • גארת' ברוקס (1999) • אן סינק (2001) • U2‏ (2002) • מדונה (2003) • קני צ'סני (2004) • קלי קלרקסון (2005) • רסקל פלאטס (2006) • קארי אנדרווד (2007) • כריס בראון (2008) • טיילור סוויפט (2009) • ג'סטין ביבר (2010) • טיילור סוויפט (2011) • ג'סטין ביבר (2012) • טיילור סוויפט (2013) • ואן דיירקשן (2014) • ואן דיירקשן (2015) • אריאנה גרנדה (2016) • ברונו מארס (2017) • טיילור סוויפט (2018) • טיילור סוויפט (2019) • טיילור סוויפט (2020) • BTS ‏(2021) • טיילור סוויפט (2022)
פרס המוזיקה האמריקאית לאמנית הפופ/רוק האהובה ביותר
הלן רדי (1974) • אוליביה ניוטון-ג'ון (1975-1977, 1983) • לינדה רונסטאדט (1978-1979) • דונה סאמר (1980) • ברברה סטרייסנד (1981) • פט בנאטר (1982-1984) • סינדי לאופר (1985) • טינה טרנר (1986) • ויטני יוסטון (1987-1989, 1994) • פאולה עבדול (1990, 1992) • ג'נט ג'קסון (1991, 2002) • מריה קארי (1993-1996) • אלאניס מוריסט (1997) • סלין דיון (1998-1999) • שאניה טוויין (2000) • פיית' היל (2001) • שריל קרואו (2003, 2004) • ג'ניפר לופז (2003) • גוון סטפאני (2005) • קלי קלרקסון (2006) • פרגי (2007) • ריהאנה (2008) • טיילור סוויפט (2009, 2013, 2018-2022) • ליידי גאגא (2010, 2017) • אדל (2011) • קייטי פרי (2012, 2014) • אריאנה גרנדה (2015) • סלינה גומז (2016)
פרס המוזיקה האמריקאית לאמנית הקאנטרי האהובה ביותר
לין אנדרסון (1974) ‏•‏‏ אוליביה ניוטון-ג'ון (1975) ‏•‏‏ אוליביה ניוטון-ג'ון (1976) ‏•‏‏ לורטה לין (1977) ‏•‏‏ לורטה לין (1978) ‏•‏‏ קריסטל גייל (1979) ‏•‏‏ קריסטל גייל (1980) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1981) ‏•‏‏ אן מארי (1982) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1983) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1984) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1985) ‏•‏‏ קריסטל גייל (1986) ‏•‏‏ ברברה מנדרל (1987) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1988) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1989) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1990) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1991) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1992) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1993) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1994) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1995) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1996) ‏•‏‏ שאניה טוויין (1997) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (1998) ‏•‏‏ שאניה טוויין (1999) ‏•‏‏ שאניה טוויין (2000) ‏•‏‏ פיית' היל (2001) ‏•‏‏ פיית' היל (2002) ‏•‏‏ מרטינה מק'ברייד (2003) ‏•‏‏ פיית' היל (2003) ‏•‏‏ ריבה מקנטייר (2004) ‏•‏‏ גרטשן וילסון (2005) ‏•‏‏ פיית' היל (2006) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2007) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2008) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2009) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2010) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2011) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2014) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2015) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2016) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2017) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2018) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2019) ‏•‏‏ מארן מוריס (2020) ‏•‏‏ קארי אנדרווד (2021) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2022)
פרס המוזיקה האמריקאית לאמן המוזיקה העכשווית למבוגרים האהוב ביותר
נטלי קול (1992) ‏•‏‏ מייקל בולטון (1993, 1995) ‏•‏‏ קני ג'י (1994) ‏•‏‏ האיגלס (1996) ‏•‏‏ ויטני יוסטון (1997) ‏•‏‏ אלטון ג'ון (1998) ‏•‏‏ סלין דיון (1999, 2001, 2003) ‏•‏‏ פיל קולינס (2000) ‏•‏‏ סייד (2002) ‏•‏‏ שריל קרואו (2004) ‏•‏‏ קלי קלרקסון (2005–2006) ‏•‏‏ דות'רי (2007) ‏•‏‏ ג'ורדין ספארקס (2008) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2009, 2015, 2019) ‏•‏‏ מייקל בובלה (2010) ‏•‏‏ אדל (2011–2012, 2016) ‏•‏‏ מארון 5 (2013) ‏•‏‏ קייטי פרי (2014) ‏•‏‏ שון מנדס (2017–2018) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (2020)
פרס המוזיקה הבריטית לזמרת הבינלאומית הטובה ביותר
טרייסי צ'פמן (1989) • שינייד או'קונור (1991) • ביורק (1994) • קיי די לאנג (1995) • ביורק (1996) • שריל קרואו (1997) • ביורק (1998) • נטלי אימברוליה (1999) • מייסי גריי (2000) • מדונה (2001) • קיילי מינוג (2002) • פינק (2003) • ביונסה (2004) • גוון סטפאני (2005) • מדונה (2006) • נלי פורטדו (2007) • קיילי מינוג (2008) • קייטי פרי (2009) • ליידי גאגא (2010) • ריהאנה (2011) • ריהאנה (2012) • לנה דל ריי (2013) • לורד (2014) • טיילור סוויפט (2015) • ביורק (2016) • ביונסה (2017) • לורד (2018) • אריאנה גרנדה (2019) • בילי אייליש (2020) • בילי אייליש (2021)
פרס הווידאו קליפים של MTV לבימוי הטוב ביותר
1984–2009 טים ניומן (1984) ‏•‏‏ ז'אן-בטיסט מונדינו (1985) ‏•‏‏ סטיב בארון (1986) ‏•‏‏ סטיבן ר. ג'ונסון (1987) ‏•‏‏ אנדי מוראהן וג'ורג' מייקל (1988) ‏•‏‏ דייוויד פינצ'ר (1989) ‏•‏‏ דייוויד פינצ'ר (1990) ‏•‏‏ טרסם (1991) ‏•‏‏ מארק פנסקה (1992) ‏•‏‏ מארק פלינגטון (1993) ‏•‏‏ ג'ייק סקוט (1994) ‏•‏‏ ספייק ג'ונז (1995) ‏•‏‏ ג'ונתן דייטון וואלרי פאריס (1996) ‏•‏‏ בק (1997) ‏•‏‏ יונאס אקרלונד (1998) ‏•‏‏ טורנס קומיוניטי דאנס דרופ (1999) ‏•‏‏ ג'ונתן דייטון וואלרי פאריס (2000) ‏•‏‏ ספייק ג'ונז (2001) ‏•‏‏ ג'וזף קאהן (2002) ‏•‏‏ ג'יימי תרבס (2003) ‏•‏‏ מארק רומנק (2004) ‏•‏‏ סמואל באייר (2005) ‏•‏‏ רוברט היילס (2006) ‏•‏‏ סמואל באייר (2007) ‏•‏‏ אריקה באדו ומיסטר רובוטו (2008) ‏•‏‏ מארק וב (2009)
2010–הווה פרנסס לורנס (2010) ‏•‏‏ אדם יאוך (2011) ‏•‏‏ רומיין גברס (2012) ‏•‏‏ דייוויד פינצ'ר (2013) ‏•‏‏ דניאל קוואן ודניאל שיינרט (2014) ‏•‏‏ קולין טילי ודה ליטל הומיס (2015) ‏•‏‏ מלינה מצוקס (2016) ‏•‏‏ דייב מאיירס ודה ליטל הומיס (2017) ‏•‏‏ הירו מוראי (2018) ‏•‏‏ קאלמאטיק (2019) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2020) ‏•‏‏ ליל נאז X וטאנו מוינו (2021) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס הווידאו קליפים של MTV לאמנ/ית השנה
אד שירן (2017) • קמילה קביו (2018) • אריאנה גרנדה (2019) • ליידי גאגא (2020) • ג'סטין ביבר (2021) • באד באני (2022) • טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן המוביל
ויטני יוסטון (1993) ‏•‏‏ TLC ‏(1995) ‏•‏‏ אלאניס מוריסט (1996) ‏•‏‏ ליאן ריימס (1997) ‏•‏‏ אשר (1998) ‏•‏‏ בקסטריט בויז (1999) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2000) ‏•‏‏ נלי (2001) ‏•‏‏ 50 סנט (2003) ‏•‏‏ אשר (2004) ‏•‏‏ 50 סנט (2005) ‏•‏‏ כריס בראון (2006) ‏•‏‏ אמינם (2011) ‏•‏‏ אדל (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אדל (2016) ‏•‏‏ דרייק (2017) ‏•‏‏ אד שירן (2018) ‏•‏‏ דרייק (2019) ‏•‏‏ פוסט מאלון (2020) ‏•‏‏ דה ויקנד (2021) ‏•‏‏ דרייק (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לזמרת המובילה
ג'נט ג'קסון (1990) ‏•‏‏ מריה קארי (1991) ‏•‏‏ ויטני יוסטון (1993) ‏•‏‏ מריה קארי (1994) ‏•‏‏ TLC‏ (1995) ‏•‏‏ אלאניס מוריסט (1996) ‏•‏‏ ליאן ריימס (1997) ‏•‏‏ שאניה טוויין (1998) ‏•‏‏ בריטני ספירס (1999) ‏•‏‏ כריסטינה אגילרה (2000) ‏•‏‏ דסטיניז צ'יילד (2001) ‏•‏‏ אשנטי (2002) ‏•‏‏ אלישה קיז (2004) ‏•‏‏ ריהאנה (2006) ‏•‏‏ ריהאנה (2011) ‏•‏‏ אדל (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ קייטי פרי (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אדל (2016) ‏•‏‏ ביונסה (2017) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2018) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2019) ‏•‏‏ בילי אייליש (2020) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2021) ‏•‏‏ אוליביה רודריגו (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן הבילבורד 200 המוביל
גארת' ברוקס (1992) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2011) ‏•‏‏ אדל (2012) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2013) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אדל (2016) ‏•‏‏ דרייק (2017) ‏•‏‏ דרייק (2018) ‏•‏‏ דרייק (2019) ‏•‏‏ פוסט מאלון (2020) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2021) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן ההוט 100 המוביל
Boyz II Men ‏(1992) • ויטני יוסטון (1993) • מריה קארי (1996) • אלטון ג'ון (1997) • אשר (1998) • דסטיניז צ'יילד (2000) • דסטיניז צ'יילד (2001) • אשנטי (2002) • אשר (2004) • 50 סנט (2005) • קייטי פרי (2011) • אדל (2012) • מארון 5 (2013) • Imagine Dragons (2014) • טיילור סוויפט (2015) • דה ויקנד (2016) • דרייק (2017) • אד שירן (2018) • דרייק (2019) • פוסט מאלון (2020) • דה ויקנד (2021) ‏•‏‏ אוליביה רודריגו (2022) • מורגן וולן (2023)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן סיבוב ההופעות המוביל
U2‏ (2011) ‏•‏‏ U2‏ (2012) ‏•‏‏ מדונה (2013) ‏•‏‏ בון ג'ובי (2014) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2015) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2016) ‏•‏‏ ביונסה (2017) ‏•‏‏ U2‏ (2018) ‏•‏‏ אד שירן (2019) ‏•‏‏ פינק (2020)
פרס המוזיקה של בילבורד לאמן הקאנטרי המוביל
גארת' ברוקס (1991) • גארת' ברוקס (1993) • ג'ון מייקל מונטגומרי (1995) • ג'ורג' סטרייט (1996) • ליאן ריימס (1997) • גארת' ברוקס (1998) • הצ'יקס (1999) • הצ'יקס (2000) • טים מקגרו (2001) • שאניה טוויין (2003) • טובי קית' (2005) • טיילור סוויפט (2011) • ליידי אנטבלום (2012) • טיילור סוויפט (2013) • לוק בריאן (2014) • פלורידה ג'ורג'יה ליין (2015) • לוק בריאן (2016) • בלייק שלטון (2017) • כריס סטייפלטון (2018) • לוק קומבס (2019) • לוק קומבס (2020) • מורגן וולן (2021) • טיילור סוויפט (2022)
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע החי הטוב ביותר
טייק ד'את (1995) ‏•‏‏ U2‏ (1997) ‏•‏‏ רד הוט צ'ילי פפרז (2002) ‏•‏‏ מיוז (2007) ‏•‏‏ טוקיו הוטל (2008) ‏•‏‏ U2 ‏(2009) ‏•‏‏ לינקין פארק (2010) ‏•‏‏ קייטי פרי (2011) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2012) ‏•‏‏ ביונסה (2013) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2014) ‏•‏‏ אד שירן (2015) ‏•‏‏ Twenty One Pilots ‏(2016) ‏•‏‏ אד שירן (2017) ‏•‏‏ שון מנדס (2018) ‏•‏‏ BTS ‏(2019) ‏•‏‏ BTS ‏(2020) ‏•‏‏ הארי סטיילס (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הפופ הטוב ביותר
ספייס גירלז (1998) ‏•‏‏ בריטני ספירס (1999) ‏•‏‏ אול סיינטס (2000) ‏•‏‏ אנסטייז'ה (2001) ‏•‏‏ קיילי מינוג (2002) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2003) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2004) ‏•‏‏ בלאק אייד פיז (2005) ‏•‏‏ ג'סטין טימברלייק (2006) ‏•‏‏ ליידי גאגא (2010) ‏•‏‏ ג'סטין ביבר (2011) ‏•‏‏ ג'סטין ביבר (2012) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2013) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2014) ‏•‏‏ ואן דיירקשן (2015) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2016) ‏•‏‏ קמילה קביו (2017) ‏•‏‏ דואה ליפה (2018) ‏•‏‏ הלסי (2019) ‏•‏‏ ליטל מיקס (2020) ‏•‏‏‏ BTS ‏(2021) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2022) ‏•‏‏ בילי אייליש (2023)
פרס המוזיקה של MTV אירופה לאמן הטוב ביותר
אבריל לאבין (2007) ‏•‏‏ שון מנדס (2017) ‏•‏‏ קמילה קביו (2018) ‏•‏‏ שון מנדס (2019) ‏•‏‏ ליידי גאגא (2020) ‏•‏‏ אד שירן (2021) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
פרס המוזיקה של MTV אירופה למראה הטוב ביותר
טיילור סוויפט (2012) ‏•‏‏ הארי סטיילס (2013) ‏•‏‏ קייטי פרי (2014) ‏•‏‏ ג'סטין ביבר (2015) ‏•‏‏ ליידי גאגא (2016) ‏•‏‏ זאין מאליק (2017) ‏•‏‏ ניקי מינאז' (2018) ‏•‏‏ הלסי (2019)
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע האמריקאי הטוב ביותר
משין גאן קלי (2012) ‏•‏‏ מיילי סיירוס (2013) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2014) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2015) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2016) ‏•‏‏ פיפת' הרמוני (2017) ‏•‏‏ קמילה קביו (2018) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2019) ‏•‏‏ ליידי גאגא (2020) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2021) ‏•‏‏ בילי אייליש (2022) ‏•‏‏ ניקי מינאז' (2023)
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון לזמרת האהובה
בריטני ספירס (2000) ‏•‏‏ בריטני ספירס (2001) ‏•‏‏ פינק (2002) ‏•‏‏ אשנטי (2003) ‏•‏‏ הילרי דאף (2004) ‏•‏‏ אבריל לאבין (2005) ‏•‏‏ קלי קלרקסון (2006) ‏•‏‏ ביונסה (2007) ‏•‏‏ מיילי סיירוס (2008) ‏•‏‏ מיילי סיירוס (2009) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2010) ‏•‏‏ קייטי פרי (2011) ‏•‏‏ סלינה גומז (2012) ‏•‏‏ קייטי פרי (2013) ‏•‏‏ סלינה גומז (2014) ‏•‏‏ סלינה גומז (2015) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2016) ‏•‏‏ סלינה גומז (2017) ‏•‏‏ דמי לובאטו (2018) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2019) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2020) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2021) ‏•‏‏ אריאנה גרנדה (2022) ‏•‏‏ טיילור סוויפט (2023)
הקודם:
2021: אדל 		פרס בחירת הקהל לזמרת השנה
2022: טיילור סוויפט 		הבא:
הקודם:
2023: הארי סטיילס 		פרס המוזיקה של iHeartRadio לאמן השנה
2024: טיילור סוויפט 		הבא:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיילור_סוויפט&oldid=38463843"