טים רות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בשחקן טים רות'. אם התכוונתם לגיטריסט, ראו טים רות' (גיטריסט).
טים רות'
Tim Roth
רות' בכנס קומיק-קון 2017
רות' בכנס קומיק-קון 2017
לידה 14 במאי 1961 (בן 62)
דאליץ', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Timothy Simon Roth עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982
מקום לימודים
  • בית הספר לאמנות קמברוול
  • Strand School
  • Dick Sheppard School עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Cormac Roth עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טימותי סימון "טים" רות' (באנגלית: Timothy Simon "Tim" Roth; נולד ב-14 במאי 1961) הוא שחקן אנגלי, מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב וכן זכה בפרס באפט"א ובפרס השחקן הטוב בפסטיבל קאן לשנת 1995 על תפקידו בסרט "רוב רוי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלונדון שבממלכה המאוחדת, למשפחה נוצרית ממוצא אנגלי ואירי. אביו ארני נולד עם שם המשפחה האנגלי "סמית`" בניו יורק למשפחת מהגרים בריטית, אך הוא שינה אותו לשם המשפחה הגרמני/יידי "רות`" בתור "אקט תמיכה אנטי-נאצי"[1].

רות' הוא ניצול של התעללות מינית בילדות, שבוצע על ידי סבו מצד אביו, שלדבריו התעלל בו מינית מילדותו ועד שנות העשרה המוקדמות שלו. הוא חשף לראשונה כי הוא היה קורבן להתעללות מינית במהלך ראיונות לפני הקרנת הבכורה של סרטו הראשון כבמאי ב-1999, "אזור מלחמה", סרט שעסק בנושאי גילוי עריות ואלימות מינית בתוך משפחה, אך סירב לנקוב בשמו של העבריין באותו זמן. בדצמבר 2016 הוא העניק ראיון לעיתון "הגרדיאן" בו חשף כי המתעלל שלו היה סבו, שגם התעלל באביו כשהיה ילד[2].

בצעירותו הוא רצה להיות פסל ולמד בבית ספר לאמנויות קמברוול שבלונדון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר זמן מה הוא ניסה את מזלו במשחק והופיע בתפקיד הבכורה שלו, גלוח ראש גזען בסרט הטלוויזיה "נוצר בבריטניה" (אנ').

עד 1990 רות' שיחק במספר סרטים בבריטניה שהעלו אשר חיזקו את מוניטין המשחק שלו, בהם "המכה" של סטיבן פרירס, "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" של פיטר גרינוויי[3], "וינסנט ותאו" של רוברט אלטמן שבו הוא שיחק את וינסנט ואן גוך וב"רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" של טום סטופרד.

פרץ לתודעה העולמית כשעבר לארצות הברית ב-1990. רות' הרשים את הבמאי האמריקאי קוונטין טרנטינו שהציע לו להיבחן לתפקיד בסרט הראשון שלו כבמאי – "כלבי האשמורת"[4]. רות' התעקש על התפקיד של מר אורנג' ואכן קיבל אותו. התפקיד סלל לו את הדרך לתפקידים נוספים בהוליווד. ב-1994 טרנטינו ליהק אותו לתפקיד השודד בסרט הפשע שלו "ספרות זולה". ב-1995 לוהק לתפקיד הראשי בקומדיה "ארבעה חדרים". רות' שיחק בנוסף ב-"רוב רוי" לצד ליאם ניסן, תפקיד עליו היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן משנה וזכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה. הוא שיחק בסרטו של וודי אלן "כולם אומרים אני אוהב אותך" שבו הוא הפגין את יכולותיו הקומיות והמוזיקליות.

ב-1999 רות' ביים את הסרט "אזור מלחמה" (The War Zone), שנעשה על פי הספר של אלכסנדר סטיוארט[5].

ב-2001 כיכב רות' בסרטו של טים ברטון "כוכב הקופים"[6]. רות' ויתר באותה שנה על תפקיד סוורוס סנייפ בסרטי הארי פוטר.

ב- 2008 הופיע בסרטו של לואי לטריה "הענק הירוק" (הסרט השני של ה-MCU) בתור אמיל בלונסקי, האלטר איגו של האבומניישן.

רות' שיחק בין השנים 2009–2011 בסדרת הטלוויזיה "שקר לי" של רשת "פוקס" בה הוא מגלם את דמותו של ד"ר קאל לייטמן.

ב-2014 שיחק בדרמה ההיסטורית "סלמה" של אווה דוברני בתפקיד מושל מדינת אלבמה ג'ורג' וולאס.

בשנת 2019 כיכב רות' בסרט הדרמה "שיר השמות", בבימויו של פרנסואה ז'יראר, זהו עיבוד לרומן בעל אותו שם מאת נורמן לברכט[7]. באותה שנה גם כיכב בסרט הדרמה "פנים רבות לאמת"[8].

ב- 2022 חזר לגלם את דמותו של אמיל בלונסקי (אבומניישן) בסדרה "שי-האלק: עורכת דין בשירות החוק".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 נולד ג'ק, בן משותף לרות' וללורי בייקר. ב-1993 הוא התחתן עם ניקי באטלר ולהם שני ילדים. בנם קורמק נפטר ב-1 בנובמבר 2022, בגיל 25, ממחלת הסרטן.

מסרטיו כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרטיו כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טים רות' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Catherine Shoard, Tim Roth: who's the daddy?, The Guardian, ‏20 May 2012
  2. ^ Catherine Shoard, Tim Roth: my father and I were abused by my grandfather, The Guardian, ‏5 Dec 2016
  3. ^ חגי לוי, מנה עיקרית - ״הטבח, הגנב, אשתו ומאהבה״ - קולנוע סינמה 1 קלאב, תל־אביב, חדשות, 22 בנובמבר 1990
  4. ^ חגי לוי, סרט / מה כבר אפשר והוסיף?, חדשות, 9 באוגוסט 1993
  5. ^ על הסרט "אזור מלחמה"
  6. ^ יעל שוב, קוף שחור, קוף לבן, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2001
  7. ^ אורי קליין, "שיר השמות", סרט שהופך את הזיכרון למוזיקה, באתר הארץ, 9 במרץ 2020
  8. ^ אורי קליין, "פנים רבות לאמת": הליברליות של הדמויות ושל הצופים עומדת למבחן בסרט הזה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2019
זוכי פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה
איאן הולם (1968) • לורנס אוליבייה (1969) • קולין ולנד (1970) (אנ') • אדוארד פוקס (1971) • בן ג'ונסון (1972) • ארתור לואו (1973) • ג'ון גילגוד (1974) • פרד אסטר (1975) • בראד דוריף (1976) • אדוארד פוקס (1977) • ג'ון הרט (1978) • רוברט דובאל (1979) • לא חולק הפרס (1980) • איאן הולם (1981) • ג'ק ניקולסון (1982) • דנהולם אליוט (1983) • דנהולם אליוט (1984) • דנהולם אליוט (1985) • ריי מקאנאלי (1986) • דניאל אוטיי (1987) • מייקל פיילין (1988) • ריי מקאנאלי (1989) • סלבטורה קאשו (1990) • אלן ריקמן (1991) • ג'ין הקמן (1992) • רייף פיינס (1993) • סמואל ל. ג'קסון (1994) • טים רות' (1995) • פול סקופילד (1996) • טום וילקינסון (1997) • ג'פרי ראש (1998) • ג'וד לאו (1999) • בניסיו דל טורו (2000) • ג'ים ברודבנט (2001) • כריסטופר ווקן (2002) • ביל ניי (2003) • קלייב אוון (2004) • ג'ייק ג'ילנהול (2005) • אלן ארקין (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) • ג'פרי ראש (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • כריסטוף ואלץ (2012) • ברקהאד עבדי (2013) • ג'יי קיי סימונס (2014) • מארק ריילנס (2015) • דב פאטל (2016) • סם רוקוול (2017) • מהרשלה עלי (2018) • בראד פיט (2019) • דניאל קלויה (2020) • טרוי קוטסור (2021) • בארי קיוגאן (2022) • רוברט דאוני ג'וניור (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טים_רות%27&oldid=38321346"