טימבוקטו
 | |||||
| רחוב בטימבוקטו | |||||
| מדינה |
 מאלי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז טימבוקטו | ||||
| ראש העיר | סעיד מחמוד | ||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-10 | ||||
| שטח | 14,789 הקטאר | ||||
| גובה | 261 מטרים | ||||
| אוכלוסייה | | ||||
| ‑ בעיר | 35,330 (2012) | ||||
| קואורדינטות | 16°46′33″N 3°00′34″W / 16.7758333333333°N 3.00944444444444°W | ||||
| אזור זמן | UTC | ||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
| |||||
טימבוקטו (בצרפתית: Tombouctou) היא עיר במרכז מאלי שבצפון-מערב אפריקה, ובירת מחוז טימבוקטו. העיר נמצאת בקצה הדרומי של מדבר סהרה, באזור של ביצות ומדבריות, כ-15 ק"מ צפונית לנהר ניז'ר. בשנת 2009 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-54,453 תושבים.
טימבוקטו נוסדה במאה ה-11 והייתה נקודת מסחר חשובה על נתיב המסחר שחצה את הסהרה מצפון לדרום, ועל נתיב הסחר לאורך נהר ניז'ר ממזרח למערב. היא נודעה באוניברסיטת סנקור ובמדרסות ששכנו בה כבר במאה ה-15, והיא הייתה מרכז לימודי חשוב להפצת האסלאם במערב אפריקה. בשנת 1591 הצבא בראשות אחמד אל-מנסור, מלך מרוקו כבש ובזז את העיר. העיר עברה לשליטה של מרוקו ונכנסה לתקופה ארוכה של דעיכה.
בעיר שוכנים שלושה מסגדים ידועים - ג'ינגרבר, סנקור וסידי יאהיה.
טימבוקטו נחשבה תמיד לעיר נידחת ואפופת מסתורין, והייתה יעד מבוקש על ידי נוסעים מערביים. רבים מהנוסעים לא הצליחו להגיע לעיר ונהרגו על ידי השבטים הנוודים שבאזור. המושג טימבוקטו משמש עד היום לתיאור מקום נידח בסוף העולם. בשנת 1990 הכריז אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית והכין תוכניות לשימורה. ב-2007 העיר הייתה מועמדת לשבעת פלאי תבל החדשים אך לבסוף לא נכללה ברשימה. לבקשת ממשלת מאלי בשנת 2012, נכללה העיר ברשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסיכון בשל המאבק המזוין בצפון המדינה. במהלך החודשים מאי-יוני 2012 כבשו פעילים בארגון אסלאמי את העיר והרסו חלק מהקברים באתר המורשת העולמית.[1] בינואר 2013 שוחררה העיר על ידי כוחות הצבא הצרפתי במבצע סרוואל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נוסדה ב-1087 על ידי סוחרים מוסלמים. במאה ה-14 הייתה העיר גדולה ומפוארת, והתפרסמה כשוק של מלח, זהב, ועבדים, וכמרכז מוסלמי-דתי. במאה ה-15 הייתה טימבוקטו עיר מרכזית באימפריית סונגהאי. במאה ה-17 החלה דעיכה בחשיבות העיר, הן כמרכז מסחרי והן כמרכז דתי. כשכבשו הצרפתים את העיר ב-1893 הם מצאו אותה הרוסה וריקה למחצה. בידי הצרפתים הפכה העיר למרכז צבאי ורפואי, ושבה להיות מרכז מוסלמי-דתי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צור שיזף, "טימבוקטו: בסוף של שום מקום", באתר ynet
- Leo Africanus: Description of Timbuktu
- Shabeni's Description of Timbuktu
- הדרך לטימבוקטו
- טימבוקטו באתר אלוקה
- גילי חסקין, עיר אגדה: מסע לטימבוקטו, באתר nrg, 30 בינואר 2011
- place/Timbuktu-Mali טימבוקטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טימבקטו (מאלי), דף שער בספרייה הלאומית- טימבוקטו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ידיעה ברויטרס, מאי 2012; ידיעה בקלגרי הראלד, 30 ביוני 2012.
 | |
|---|---|
|
.svg){kind=small}